לא רק סייבר - העולם משווע לחדשנות שתפרוץ את גבולות התוכנה
רוב מוחלט מהכלכלה העולמית נמצא מחוץ לעולם התוכנה ולסייבר. ליזמים ישראלים יש הזדמנות אמיתית להוביל גם שם עם טכנולוגיה, חוצפה (חיובית) ופתרונות פורצי דרך.
בשנים האחרונות סטארטאפים ישראלים מככבים בעולמות הסייבר. יזמים ישראלים בונים את החברות המובילות בעולם, והופכים את ישראל למעצמה בינלאומית בתחום. אבל אין סיבה שגבולות החדשנות הישראלית ייעצרו שם. אמנם רוב ההצלחות, וודאי אלו שמככבות בכותרות בתקופה האחרונה, כמו מכירת WIZ, הן מעולמות הסייבר, אך מבט רחב יותר מגלה הצלחות ישראליות גדולות בתחומים טכנולוגיים מגוונים: טבע בפארמה, מובילאי בתחבורה, סולאראדג' באנרגיה, מלאנוקס ונייס בתקשורות, נטפים בחקלאות, והרשימה עוד ארוכה. עולם הסייבר בפרט, ועולם התוכנה בכלל, טומנים בחובם פוטנציאל גדול והם בהחלט ייחודיים בישראל בזכות ריבוי ההצלחות, אך מדובר בתחומים מצומצמים יחסית בקנה מידה עולמי.
שוק הסייבר העולמי מוערך כיום בכ-200 מיליארד דולר, ושוק התוכנה העולמי בכטרליון דולר. לשם השוואה - הכלכלה העולמית כולה גדולה פי 100, ורוב הפוטנציאל הכלכלי טמון דווקא בסקטורים אחרים. לטכנולוגיה יש יכולת לייצר ערך גם ב-99% הנותרים של הכלכלה העולמית, שטרם עברו מהפכת חדשנות עמוקה. ישנן לא מעט חברות בעולם שפונות לעולמות הללו, וגם בישראל עצמה קיימות גם הצלחות כאלה.
האם מדובר בחריגים או שאפשר לזהות מכנה משותף שממנו ניתן לגזור כיוון לעתיד? כיוון שישראל קטנה ומדובר במספרים קטנים, המשימה מאתגרת. ככלל, יש להיזהר מלהסיק מסקנות רחבות ממספר מצומצם של דוגמאות. לכן כדאי להרחיב את המבט גם לתחומים בהם לא הצלחנו יתר על המידה. נראה שאנו מתקשים יותר כאשר הצלחה דורשת השקעה מסיבית של משאבים. כאשר הדרך להצלחה עוברת בהשקעת יותר כסף, יותר עובדים, או יותר מחשוב לעומת המתחרים, ניתן להעריך שחברות ישראליות יצליחו פחות. במדינה עם כמות תושבים דומה לניו ג'רסי זו מגבלה כמעט מובנת מאליה.
יזמים ישראלים מצטיינים, במגוון תחומים, בהתמודדות עם אתגרים מסוג Moonshot. אלו משימות שאפתניות, פורצות דרך, שמטרתן לפתור בעיות שנחשבות כיום לקשות במיוחד או לבלתי אפשריות. לרוב אלו משימות בהן לעשות "עוד מאותו דבר" פשוט לא יספיק. במקרים כאלו עוד כסף, עוד שעות אדם, או עוד משאבי מחשוב לא יפתרו את המשימה. על מנת לפתור בעיות מהסוג הזה, דרושה חשיבה מחוץ לקופסה, יכולת לא לקחת "לא" כתשובה, תעוזה להגמיש את הכללים או לשנות לחלוטין את כללי המשחק. בקיצור, זה המקום לחוצפה ישראלית - במובן הכי טוב של המילה.
בכך אין די. זהו תנאי הכרחי אך לא מספיק. נדרשים יזמים חזקים בעלי כושר התמדה, שמכירים את שוק היעד, שיפתחו מוצר שיפתור בעיה אמיתית, עם השפעה עסקית מדידה, ללקוחות קיימים שיסכימו לשלם עבורו. כמובן שבבסיסו של אותו מוצר נדרשת חדשנות טכנולוגית אמיתית. כזו שתייצר ערך גבוה אך גם כזו שתמנע מאחרים להעתיק בקלות את הפתרון. בנוסף על כך נדרשים גם משקיעים שיממנו את שלבי ההקמה והצמיחה ועובדים עם ידע ונסיון רלוונטיים שיקחו חלק בבנייה. כאשר תחום מסוים מכיל מספיק יזמות, נוצר מעגל היזון חיובי שמקדם את החדשנות. נוצר אקוסיסטם מלא עם הרבה יזמים, עובדים, יועצים, משקיעים, ידע ונסיון סף. כל אלה מביאים לכך שיהיה הרבה יותר קל להקים את החברה המאה בתחום מסוים מאשר את החברה הראשונה. כך נבנתה פה בדיוק מעצמת סייבר. אמנם הרבה יותר קל להקים חברה מצליחה כאשר ישנו אקוסיסטם תומך אך מן ההן אין ללמוד את הלאו. כאשר ישנם יזמים או טכנולוגיה יוצאי דופן ניתן להצליח גם בהיעדרו של אקוסיסטם מלא.
קחו לדוגמה את תחום פיזיקת הקוונטיים. תחום הנמצא בחזית המדע, ועדיין בראשית דרכו. ההערכות הן שבעולם כולו יש רק עשרות אלפים בודדות של חוקרים בעלי תארים מתקדמים. בתחום כולו ישנם כ 300-400 סטארטאפים, שרבים מהם ממוקדים בפיתוח מחשבים קוונטיים. אף שישנם עוד אתגרים מדעיים לא פשוטים, חלק מהחברות כבר מצליחות לייצר ערך עסקי ממשי. לרובן חזון לשנות את פני המחשוב כפי שאנו מכירים אותו כיום. תחום זה דורש אמנם משאבים רבים, אך גם - ואולי בעיקר - מחשבה יצירתית ותעוזה בשביל לייצר חדשנות אמיתית. לכן, על אף שמצויים בישראל רק כ-1% בלבד מן החוקרים בתחום, או מאות בודדות של מדענים, הם הקימו כ20 חברות בתחום. מכאן שישראל אחראית על כ-5% מן החברות בתחום בעולם, פי חמישה מהמשקל היחסי שלה בכח אדם.
Quantum Machines, היא אחת מהן, ודוגמה מצוינת לחדשנות ותעוזה ישראלית. החברה פיתחה מוצר חדשני, המהווה פריצת דרך מהותית בארכיטקטורה הטכנולוגית של מחשבים קוונטיים. החברה נחשבת כיום לאחת מהשחקניות המובילות בעולם, הן טכנולוגית והן עסקית. עם מאות לקוחות, ובהם יותר ממחצית מהחברות הפעילות בתחום המחשוב הקוונטי בעולם, זוהי הצלחה ישראלית מחוץ לסייבר. זוהי דוגמה ליזמים עם חוצפה ישראלית במובנה החיובי, שביחד עם עובדי החברה פיתחו מוצר בטכנולוגיה מתקדמת, שמייצר ערך כיום וצופן בחובו פוטנציאל גדול עוד יותר בעתיד. זוהי אינה הדוגמה היחידה בארץ וניתן למנות גם חברות כמו Classiq, Quantum Art ואחרות.
העולם משווע לחדשנות שתפרוץ את גבולות התוכנה. במשך עשרות שנים, קפיצות הדרך הטכנולוגיות התמקדו בעיקר במחשוב והתוכנה. תחומים כמו תחבורה, מסחר, חלל ואחרים חוו קצב חדשנות נמוך בהרבה. בשנים האחרונות חברות רבות בעולם משנות את הפרדיגמה הזו. חברות כמו Blue Origin ו- SpaceX פורצות גבולות חדשים בחלל, Tesla ו- Waymo בעולם הרכב והנהיגה האוטונומית, Boom Supersonic בעולמות התעופה. יש הזדמנות לרתום את היוזמה הישראלית לתחומים נוספים, להביא בהם לפריצות דרך משמעותיות, שיממשו חלק מהפוטנציאל ב-99% האחרים בכלכלה העולמית. אין סיבה שישראל לא תהיה שם, עם אותו תמהיל של חוצפה, טכנולוגיה, ויכולת לפרוץ גבולות.
רותם שחם היא דירקטורית בקרן PSG Equity
