במשרד הביטחון מאיימים: ללא הגדלת תקציב, בתוך חודשיים ייגמר הכסף לטילים ופגזים
גורמים במשרד הביטחון טוענים כי דרושה תוספת מיידית של 40 מיליארד שקל, אחרת "אלביט מערכות, תע"א ורפאל ייאלצו להדמים קווי ייצור של פגזי ארטילריה ופגזי טנקים, טילי חץ 3 וקלע דוד". באוצר תוקפים על חריגות תכופות מהמסגרות שנקבעו
המערכה התקציבית בין משרד הביטחון לאוצר מסתבכת. צה"ל ומשרד הביטחון דורשים הגדלה מיידית של תקציב הביטחון מ־144 מיליארד שקל ל־184 מיליארד שקל בשל ריבוי המשימות המוטלות על הצבא מצד הדרג המדיני, ובהן החזקת רצועות ביטחון בדרום לבנון, בסוריה ובעזה ורמת דריכות גבוהה לקראת אפשרות של חידוש המלחמה מול איראן. דיון בדרישת מערכת הביטחון להגדלת תקציבה ב־40 מיליארד שקל לשנת 2026 נערך אצל ראש הממשלה נתניהו לפני כשבועיים והסתיים ללא תוצאות. השבוע מתוכנן להיערך אצלו דיון נוסף בהשתתפות ראשי מערכת הביטחון, צה"ל והאוצר.
גורמים במערכת הביטחון הזהירו בסוף השבוע, בשיחה עם כלכליסט, מעצירה קרובה של ייצור חימושים לשימוש צה"ל בשל היעדר תקציב להזמנות חדשות מהתעשיות הביטחוניות. "בתוך חודשיים אלביט מערכות תיאלץ להדמים את קווי הייצור של פגזי ארטילריה ופגזי טנקים, ובהמשך גם התעשייה האווירית ורפאל ייאלצו להפחית את היקפי הייצור של טילי חץ 3 וקלע דוד המשמשים להגנה אווירית", אמרו. על הפרק עומדות הזמנות בהיקף של כמה מיליארדי שקלים, ולטענת מערכת הביטחון הזרמתן לתעשיות הביטחוניות אמורה להבטיח את רצף הייצור של חימושים בסיסיים הנדרשים לצה"ל בחזית ולחידוש מלאים שהתדלדלו בשל המלחמה המתמשכת.
עם קביעת תקציב המדינה ל־2026 הוקצו לתקציב הביטחון 112 מיליארד שקל. בצה"ל הבהירו כי המסגרת התקציבית דלה מדי ולא תאפשר לעמוד בדרישותיה התובעניות של הממשלה. בסוף פברואר, כשפרצה מלחמת איראן השנייה, תקציב הביטחון הוגדל ב־32 מיליארד שקל לסכום של 144 מיליארד שקל.
לפי מערכת הביטחון, גם תוספת זו אינה מספיקה ונדרשים לה כ־40 מיליארד שקל נוספים כדי לעמוד במשימותיה הרבות ובתוכניות בניין הכוח שגיבשה עד סוף השנה. הדרישות התקציביות מצד צה"ל ומשרד הביטחון מוסברות בהתפתחויות ובשינויים החלים כל העת במזרח התיכון מאז 7 באוקטובר 2023. "אם חודש וחצי מפרוץ המלחמה מצאנו את עצמנו בלי תחמושת בסיסית בגלל שנערכנו במשך כל השנים לתרחיש של מלחמה קצרה, החלפנו דיסקט, קבענו תרחיש ייחוס מחמיר יותר שעל פיו אנחנו מתכננים את המלאים ואת בניין הכוח הצבאי", טען גורם ביטחוני בשיחה עם כלכליסט. "אנחנו אחרי חצי שנה של עבודת מטה שכוללת לוחות זמנים ברורים להוצאת הזמנות חדשות לתעשיות הביטחוניות שיבטיחו את אורך הנשימה של צה"ל במלחמות העתידיות, אבל תקציב למימוש התוכנית ולעמידה ביעדים שקבענו אחרי מחשבה ארוכה — לא מגיע".
סוגיית הדחק התקציבי אל מול הצרכים המבצעיים הרבים של צה"ל טיפסה לסדר היום הציבורי בעיצומה של המלחמה האחרונה נגד איראן, אז ישראל נתקעה עם מחסור בטילי חץ 3 המשמשים ליירוט טילים בליסטיים. פערים תקציביים הקשו על הזמנת טילי יירוט חדשים, ורק חודשים אחדים טרם פרוץ המלחמה מנכ"ל משרד הביטחון וראש אגף התקציבים דאז יהלי רוטנברג העבירו לתע"א מסמך התחייבות שלפיו התמורה על הרחבת ייצור הטילים — תשולם לה.
משרד האוצר, שמתקשה להכיל את זרם הדרישות התקציביות מצד מערכת הביטחון, טוען שתקציב הביטחון נהיה בור ללא תחתית והשליטה עליו אבדה מזמן. גם סדרה של פגישות, המסתכמות בכ־30 שעות דיון, שעשו באחרונה סגן הרמטכ"ל, האלוף תמיר ידעי, וראש אגף התקציבים באוצר מהרן פרוזנפר לא הפיגה את המתח והחשדנות ההדדית שבין הצדדים. סגן הרמטכ"ל הציג לפרוזנפר את מתווה בניין הכוח וההצטיידות המתוכננים לצה"ל בשנים הקרובות בראי לקחי המערכה הממושכת וניסה להצדיק את הגברת זרם המיליארדים אל הקריה. פרוזנפר דרש התייעלות בצבא וצמצום במסת השומנים שלו.
באוצר טוענים לחוסר יעילות ולבזבזנות שערורייתית מצד צה"ל באופן גיוסם של אנשי המילואים מאז 7 באוקטובר. עלות הפעלת המילואים בלבד לקופת המדינה נסקה בתקופה זו לסכום הדרמטי של 104 מיליארד שקל, וככל שהמלחמה נמשכת, אין מדובר במספר סופי. כל יום של מלחמה בלבנון תוך שימור המוכנות והדריכות לחידוש המערכה עם איראן עולה למשרד הביטחון בין 100 ל־130 מיליון שקל בממוצע.
בקריה נזכרו בימים האחרונים בימים שבהם פרוזנפר בעצמו היה בצדו השני של המתרס. בין 2007 ל־2011 הוא שימש כיועץ הכספי לרמטכ"ל וכראש אגף התקציבים במשרד הביטחון, ונלחם בחירוף נפש בדרישות ראשי אגף התקציבים באוצר באותה עת, אורי יוגב ואודי ניסן, לקצץ בשומני הצבא. באותה עת צה"ל וישראל היו במרחק שנות אור ממצב של מלחמה רב־זירתית שאינה מסתיימת, ותקציב הביטחון הסתכם בכ־50 מיליארד שקל בלבד. "זה בשוליים", אמר אז פרוזנפר בריאיון לכלכליסט בנוגע ל"שומנים" שהאוצר הפציר בצה"ל לקצץ. "לאנשים יש לפעמים בשגרה תחושה של שומן בצה"ל או של דברים מיותרים. שוכחים שצה"ל מתכונן כל הזמן ליום פקודה. גם מפעל פרטי שיודע שפעם בשלוש שנים הוא צריך לייצר פי 20 מהמחזור שלו צריך להחזיק בשגרה יותר מכונות ויותר עובדים".
את תלונות אגף התקציבים שמפניהן התגונן בזמנו פרוזנפר הוא מטיח כיום, כראש אגף התקציבים, ביועץ הכספי לרמטכ"ל, תא"ל ניר ווינגולד. "הוא חושב שהוא מכיר את כל השטיקים והטריקים של הצבא ומשרד הביטחון כמי שצמח בתוך המערכת, אבל הוא לא היה כאן בזמן של המלחמה המסובכת והארוכה בתולדות המדינה", אומר בתסכול גורם ביטחוני.
2 צפייה בגלריה
ראש אגף התקציבים באוצר מהרן פרוזנפר. דורש התייעלות בצבא וצמצום שומנים
(צילום: שלו שלום)
ברקע של כל אלה עומדת תוכנית "סופר־ספארטה" של נתניהו להגדלת תקציב הביטחון ב־350 מיליארד שקל משנת 2027 ולמשך עשור. היא אמורה לממן את שיפור העצמאות של ישראל בחימושים והפחתת התלות שלה בנשק המיובא מחו"ל. בד בבד ישראל עומדת לפני שינוי מהותי במתווה של הסיוע הביטחוני האמריקאי, עם פקיעתו של המתווה הנוכחי שלפיו היא מקבלת מהממשל האמריקאי 3.8 מיליארד דולר בשנה עד סוף 2028. מתווה הסיוע הביטחוני החדש מתוכנן להתמקד בשיתופי פעולה מסחריים ופיתוחים משותפים של חברות ביטחוניות ישראליות ואמריקאיות תוך צמצום מדורג של התמיכה הדולרית הישירה של הממשל האמריקאי בביטחון ישראל.
הדיונים על גיבוש המתווה החלו בשבוע שעבר ב"מפגש התנעה" שקיימו הצוותים מישראל ומארה"ב, והם אמורים להימשך במהלך החודשים הקרובים. בראש הצוות הישראלי עומד מנכ"ל משרד הביטחון אמיר ברעם, ואת הצוות האמריקאי מובילים דניאל הולר ממחלקת המדינה ושגריר ארה"ב בישראל מייק האקבי.
באוצר מביטים על המו"מ עם האמריקאים מהצד, ומתלוננים שעד כה משרד הביטחון לא עירב את אנשיו בפרטים. "הם חושבים שכל החוכמה נמצאת בין חומות הקריה, ושאין סיכוי שהם יקבלו בדל של תובנה מועילה מאנשים אחרים", אמר בכיר באגף התקציבים בשיחה עם כלכליסט. "אלינו הם יבואו רק עם תוצאות ההסכם, כשהם יצטרכו מזומנים, בדיוק כפי שקורה בימים אלה, כשהם מזרימים הזמנות בלי בקרה ורק אחר כך רצים אלינו כדי לקבל כסף".
בשבועות האחרונים בכירים באוצר תוקפים את מנכ"ל משרד הביטחון ברעם ומבקרים בחריפות את אופן ניהול תקציב הביטחון על ידו תוך חריגות נשנות מהמסגרות שנקבעו לו עד כה. שם מייחסים למשרד הביטחון אובדן שליטה על הכסף באצטלה של מענה הכרחי לצרכי הביטחון הגוברים בכלל החזיתות המחייבים רכש והצטיידות בהיקפים חסרי תקדים.
בדומה למחלוקות תקציביות דומות בעבר, גם את זאת יכריע ראש הממשלה נתניהו. באוצר מתריעים כי היענות לדרישות מערכת הביטחון תבוא על חשבון שירותי הבריאות, החינוך והרווחה עוד שנים ארוכות קדימה.
