ריאיון
"גם אם עסקת וויז־גוגל לא תאושר – וויז היא חברה עצמאית ומעולה בזכות עצמה"
שרדול שאה מ־Index Ventures, המשקיע הראשון בוויז, נרגש מהסיכוי שיהיה הנהנה העיקרי מהעסקה הגדולה בתולדות ההייטק הישראלי, שבה קנתה גוגל את וויז ב־32 מיליארד דולר, ולא חושב שעתיד הענף בישראל מוגבל רק לסייבר
שרדול שאה, שותף מנהל בקרן אינדקס ונצ'רס, יודע שאם תיסגר עסקת הרכישה של וויז (Wiz) על ידי גוגל הוא ייכנס לספרי ההיסטוריה של תעשיית ההון סיכון כאחד המשקיעים הטובים אי פעם. האמון שלו באסף רפפורט ובשאר מייסדי וויז הביאו אותו להיות המשקיע המוסדי הראשון באדאלום, שנמכרה למיקרוסופט ב־2015, והם בחרו בו להיות המשקיע המשמעותי הראשון כשהקימו את וויז במרץ 2020 תחת השם Beyond Networks.
שרדול משקיע שנים רבות בסייבר הישראלי וגם בשוק האמריקאי – אחת ההשקעות המפורסמות שלו שם היא בחברת דאטהדוג, שנמצאת במשא ומתן לרכוש את אפווינד הישראלית בכמיליארד דולר. בראיון לכלכליסט מספר שאה על החוויה שלו בעבודה עם הצוות של וויז, על העתיד של ההייטק הישראלי ועל סוגי החברות וההשקעות שנראה כאן בעתיד הלא רחוק.
אתה היית המשקיע הראשון של וויז. כשעסקת הענק הזו מתקרבת להשלמה, מה אתה חושב עליה?
"זו לא עסקה סגורה. היא כרגע בתהליך רגולטורי. מנקודת המבט של אינדקס, אנחנו רואים רגעים כאלה כהתחלות, ולא כסוף. ואנחנו ממש לא מתייחסים לשאלות כאלה כ'נכון או לא', או כהתחלה או סיום. אתה יודע, Datadog קיבלו מספר הצעות לרכישה, ופנו להנפקה. אין נכון ולא נכון, או התחלה וסוף. נמשיך לעקוב אחרי העסקה מקרוב. אני נפגש הרבה עם הצוות של וויז. התהליך הרגולטורי יתברר, זה לא בשליטתנו. אם העסקה תיחתם, אני מאמין שגוגל תוכל להאיץ את השאיפה של וויז להשפיע על לקוחות בכל העולם. ואם לא – שתי החברות הן עסקים עצמאיים ומעולות בזכות עצמן. בכנות, אני לא חושב על נכון ולא נכון".
האם הופתעת מהסכום שגוגל הציעה? 32 מיליארד דולר?
"כן. בהנחה שהעסקה תיחתם, היא תהיה עסקת ה־M&A הגדולה ביותר אי פעם בהייטק. ולהיות המשקיע הגדול ביותר בה זה נהדר. יש כל כך הרבה מה ללמוד מאסף (רפפורט, מייסד ומנכ"ל וויז, מ"א), נכון? החל מהאופן שבו הוא מקיף את עצמו באנשים – והיה תענוג לראות אותו צומח לאורך העשור האחרון, גם באדאלום ובוויז – אבל גם הצוות שלהם מעבר לאסף הוא פשוט מדהים. ינון קוסטיקה משקיע הרבה זמן בלקוחות; עמי לוטבאק סוג של חי בעתיד; ורועי רזניק הוא ביצועיסט מעולה – אבל האופן שבו הם כולם מתחברים ומארג האמון ביניהם הוא דבר נפלא. איך שהם עובדים יחד ולומדים ממחלוקות – זה דבר מדהים.
"שנית, כפי שאתה בוודאי יודע, וויז – או בעצם עוד לפני וויז – כשזה היה Beyond Networks, והרבה השתנה, כולל דברים לא צפויים, היה ברור שהם יבנו חברה גלובלית. אז החברה בעצם נולדה כגלובלית. במשך שלושה עשורים אינדקס משקיעה באופן גלובלי, כולל בישראל – וויז, Datadog, רובין הוד, Adyen, רובלוקס. חלקן דומות באופן מסוים, ומאופיינות בצוותים יצירתיים שמקבלים החלטות אמיצות. זה עוזר להן להגיע בתוך זמן קצר להישגים מדהימים, אפילו שהן עוסקות בקטגוריות שונות לחלוטין".
ישראל עכשיו היא רק סייבר-ניישן? יש פה אולי קצת AI, אבל האם ישראל עתידה להיות ממוקדת בסייבר בלבד?
"בשלוש השנים האחרונות השקענו כ־300 מיליון דולר בישראל. מעבר לוויז, Fireblocks, Dazz ועוד כמה חברות סייבר, השקענו גם ב-Empathy שבה המוצר הוא נגזרת של ביטוח. ממש לאחרונה הכרזנו על השקעה ב-Wonderful, חברה לשירות לקוחות מבוססת בינה מלאכותית. ויש עוד השקעה מלפני כחודש, שטרם פורסמה, בחברה מבוססת AI. אז יש הרבה יותר מרק סייבר בישראל".
חזרה למאגרי ההון הענקיים
אנחנו רואים תופעה רחבה בארצות הברית שמשפיעה על הכל – קרנות "אוורגרין", שלא מוגבלות במשך ההשקעה או לסיבוב מסוים. מה אתה חושב על התופעה זהו, והאם אתה חושב שהיא תשפיע על אינדקס? על התעשייה?
"נראה יותר ויותר יזמים שמקימים חברות משמעותיות בפרקי זמן קצרים יותר ועם פחות הון. אם זה נכון, ניתן יהיה לצפות שתהיה זרימה של הון אל עבר הזדמנויות כאלו. אז לדעתי, גם המבנה של ההון ישתנה בהתאם. נמשיך לראות משקיעים מתמחים – אזוריים או כאלה שמתמקדים בתחום מסוים. נראה גם משקיעים יחידים, סיד וקרנות רב-שלביות. ואז, כמו שציינת, נראה גם סוג חדש של משקיעים – אולי לא חדש, אלא חזרה לסוג של מאגרי הון עצומים, כמו אלה של סופטבנק וטייגר.
"עבורי, הון מסוג אוורגרין הוא וריאציה אחרת של אותם מאגרים גדולים – כאלה שפועלים בצורה סטטיסטית על פני התעשייה, ובעיקר בשלבים מאוחרים יותר. אז עבור קרן שפועלת במספר שלבי השקעה, ושואפת להיות המשקיעה הגדולה והמשמעותית ביותר בחברות שמגדירות קטגוריות, בהמשך, מאגר הון כזה (קרן אוורגרין, מ"א) יכול לשמש כאופציית אקזיט עבור העובדים בסטארט-אפ או עבורנו בעתיד. וזה מצוין, זה משמן את יצירת ההון בתעשייה".
אבל חלקן אולי כן ייכנסו בשלבים המוקדמים, קרנות כמו אנדריסן-הורוביץ ואחרות. אתה רואה בזה איום?
"אני לא יודע, תצטרך לשאול את אנדריסן, ואם יש להם מאות מיליארדי דולרים, האם זה מוגדר כאוורגרין? ומה הם מגדירים כ'פינאטס' וכן הלאה? אני יכול להגיד לך שאני לא חושב על הסמנטיקה הזו. כשהשקענו בוויז, לחצנו ידיים ביום ההולדת שלי לפני שהחברה הייתה רשומה. גם לגבי עסק הבינה המלאכותית שדיברנו עליו בישראל, סגרנו את ההשקעה לפני שהחברה הייתה קיימת רשמית. אז מבחינה קונבנציונלית זה אולי ייחשב כהשקעת פרה-סיד, אבל מדובר באמונה חזקה, מחויבות של זמן והון כלפי האנשים.
"עם זאת, כמו שתיארתי, אני כן חושב שיהיו משקיעים שישחקו לפי סטטיסטיקה. ואפשר לשחק כך בכל שלב. אבל כשאני חושב על איך העולם יעבוד, אני מאמין שהכי הגיוני לשחק בסטטיסטיקה עם מאגרי הון גדולים בשלבים מאוחרים יותר. מכל מקום, אני חושב שהשינוי האמיתי, המשמעותי יותר, קורה אצל היזמים. ליזמים היום יש את היכולת, את השאיפה, לבנות חברות גדולות יותר, טובות יותר, יעילות יותר ובפחות זמן".
וזה הודות ל־AI, לכך שלא צריך מהנדסי תוכנה רבים?
"זה שילוב: הרמה של השאיפות השתנתה. מה שנחשב אפשרי השתנה. הרף עלה, אז גם מערכת האמונות של אנשים השתנתה. והדבר השני הוא שיש היום ריכוז הרבה יותר גבוה של כישרון – אנשים עם ניסיון בצמיחה, במודלים עסקיים, בהשגת אחיזה בשוק ובהתמודדות עם 'נקודות כאב' של לקוחות. הניסיון הזה מצטבר עם הזמן וויכול לתמוך בהחלטות הרבה יותר איכותיות בעתיד. יש גם חידושים טכנולוגיים, במיוחד בתחום הבינה המלאכותית, שמשתנה ממש מדי שבוע, שמאפשרים לאנשים להיות הרבה יותר פרודוקטיביים".
מאוד מרגש מה שאתה מתאר, אבל האם אתה חושב שנגיע בקרוב לנקודה שבה נראה דור חדש של חברות קטנות שפועלות במהירות?
"אני לא מאמין באיזה מיתוס של חברה של חמישה אנשים עם הכנסה שנתית חוזרת של 100 מיליון דולר. תראה, זה נכון שראיתי חברה שצמחה מאפס ל־40 מיליון דולר בהכנסות תוך 30 יום. אז כן, עקומת הצמיחה יכולה להיות כמעט אנכית. אבל הצוות שאתה מרכיב הוא תוצאה של גודל ההזדמנות בשוק. ובדרך כלל, הצמיחה התלולה ביותר מתרחשת בשווקים גדולים מאוד – ולרוב, זה דורש משאבים משמעותיים. יש פונקציות שאמנם יהפכו ליעילות יותר, אך עדיין יש להן תפקיד. ושוב, זה תלוי בטבע של השוק שאתה משרת. אבל עם זאת, כדי לענות לשאלה שלך, אנחנו בהחלט מכפילים מאמצים. עשינו 14 השקעות בשלוש השנים האחרונות בישראל, וכשש השקעות רק השנה. אז כן, אנחנו מאוד נלהבים מההזדמנות".
ישראל והבינה המלאכותית
הרבה אנשים מרגישים שישראל לפעמים מפספסת את תחום ה־AI. אתה חושב שישראל היא מדינה של יישומי AI, או שאפשר גם לבנות כאן חברת LLM או חברת AI גדולה?
"כן, כל המרכיבים נמצאים שם. אנחנו לא משקיעים בחברה הזאת, אבל הרבה מצוות המחקר של SSI (החברה של איליה סוצקבר, מ"א) נמצא בישראל, והרבה מהגאונים, ממש גאוני מתמטיקה, של Gemini נמצאים בישראל. כמו שאתה יודע, יש יחידות בצה"ל שמתאימות בדיוק לתחום הזה, ואני מדבר אפילו מעבר ליישום. בתחום היישומים, Wonderful היא דוגמה מצוינת לחברת תוכנה שהיא 'AI-native', כלומר נולדה בעולם ה־AI.
"אבל מעבר לזה, יש כאן הכישרון, השאיפה והמשאבים. ולמרות שלפעמים מציגים את ישראל כשוק נישתי, היא ממש לא שוק קטן. היזמים הכי חזקים בישראל מנהלים סבבי השקעה מהתחרותיים בעולם. יש חברה אחת – זו שעדיין לא הודענו עליה – שבה המייסד קיבל שבעה הסכמי עקרונות משמות גדולים של קרנות ושותפים מהחוף המערבי. אז מערך ההזדמנויות הפך להיות הרבה יותר תחרותי גלובלית. גם אם לפעמים אנחנו חושבים על ישראל כעל שוק נישתי, אבל היזמים הכי טובים כאן נולדים עם תודעה גלובלית".
כשיש ליזם שבע הצעות, הוא יכול לא לבחור בך.
"אני חושב שזה מצוין שליזמים יש בחירה, וזה גם מחזיר אותי לשורשים שלי באוניברסיטת שיקום. אני מאמין בשוק חופשי, אז בעיניי זה נהדר. ואני חושב שליזמים תהיה עוד יותר בחירה בעתיד. לנו יש את כל הדברים שפלטפורמה גדולה כמו שלנו יכולה להציע כחלק מתהליך בניית החברה. לדוגמה, היינו מעורבים מאוד בשלבים הראשונים של וויז. חצי מתוך עשר הלקוחות הראשונים שלהם הגיעו בהמלצה חמה דרכנו. לא מדובר באנשים שאנחנו משלמים להם או משהו כזה, פשוט אנשים שהפתרון של וויז יכול לסייע להם. וכך לפעמים, מתוך כל המעורבות והפעילות הזו, נוצרת חברה שמגדירה את כל הקטגוריה – והיא אוהבת לעבוד עם אינדקס. וכשאסף הפך לדמות מרכזית כל כך בישראל, זה השפיע על איך יזמים אחרים תופסים את אינדקס.
"אנחנו לא מתאימים לכולם, אבל לעיתים קרובות היזמים הכי טובים מתקשרים לאסף, או לקוסטיקה, או לרזניק, או לעמי, ושואלים: מה אתם חושבים על אינדקס? והם משתפים בכנות, וזה ממש עוזר לנו לפגוש את היזמים הכי טובים, ולשכנע חלק מהם שאנחנו אולי שותף עסקי נכון עבורם. ואז אנחנו חוזרים שוב לעבודה הקשה, בשאיפה להיות ראויים להמלצה הזו".
הרכישה של וויז תשנה חיים של הרבה מאוד אנשים בישראל שעומדים להיות מאוד מיליונרים, בדולרים.
"אני חושב שכל מי שנמצא בוויז ירוויח קודם כל מהחוויה. נתחיל בזה, מהחוויה, כי המייסדים של אדאלום הצליחו כשהיא נרכשה. ולחלק מהאנשים, החוויה הזאת – להקים אחר כך פעילות בתוך הרוכשת, מיקרוסופט – הייתה מועילה בצורה מדהימה לבניית וויז. לחשוב מראש כפלטפורמה, להיות מוכווני-ארגונים (Enterprise-first), לגייס את האנשים הכי טובים ולבצע בקצב שאף אחד לא ראה קודם. הצוות הזה גם נהנה מהון מסוים, וזה השפיע לטובה – הם הרגישו פחות מוגבלים, פתוחים יותר לקחת סיכונים וללכת עד הסוף עם השאיפות שלהם בוויז. יש אנשים שיש להם מערכת יחסים שונה עם כסף, ולפעמים אפילו סכום לא גדול יכול לשנות להם את סדרי העדיפויות. בעיניי, הדבר הכי חשוב הוא לחשוב על העושר של החוויה, ואיך ניתן לחלוק אותו עם האקוסיסטם".
