פיקוד סייבר בבריטניה מסמן מגמה עולמית – ישראל לא יכולה להישאר מאחור
בריטניה מבצעת מהלך היסטורי ומשיקה פיקוד סייבר ומבצעים מיוחדים חדש בצבאה. משרד ההגנה של בריטניה הודיע בראשית ספטמבר על ארגון-מחדש במסגרתו הוקם Cyber & Specialist Operations Command (CSOC) כדי לחזק את ביטחונה של המדינה בבית ומחוצה לו. הפיקוד החדש מאחד תחתיו את כלל יכולות הסייבר והמבצעים המיוחדים של הצבא הבריטי, והוא ניצב כזרוע הרביעית בצבא – לצד היבשה, הצי וחיל האוויר. שינוי זה, התואם את חזון סקירת ההגנה האסטרטגית לשנת 2025, מיועד לקדם מוכנות מלאה של הכוחות למלחמה במימד הדיגיטלי ולהגביר את יכולת ההרתעה של בריטניה בעידן המודרני.
פיקוד CSOC מביא עימו עוצמה חסרת תקדים בתחום: מעל 26,000 מומחי אבטחת סייבר, מודיעין ורפואה הפרוסים בכ-130 אתרים ברחבי העולם, מרוכזים תחת פיקוד אחד. מומחים אלה מגינים מדי יום על רשתות חיוניות, נכסים צבאיים ושרשראות אספקה של בריטניה, במתכונת פעולה רציפה להגנת המולדת ותמיכה בברית נאט״ו. הפיקוד החדש שם דגש על חדשנות טכנולוגית, בין היתר באמצעות שיתופי פעולה הדוקים עם התעשייה הבריטית – מהלך המחזק את הביטחון הלאומי ויוצר משרות היי-טק חדשות בחברות ביטחון וטכנולוגיה.
הגל העולמי: המירוץ להקמת פיקודי סייבר
המהלך הבריטי הוא חוליה נוספת בגל עולמי רחב יותר. במחצית הראשונה של 2025 התרחבה מגמת הקמתם של פיקודי סייבר צבאיים ורפורמות מבניות בתחום הסייבר ברחבי אירופה ואסיה. מדינות עוברות משלב התכנון ליישום מעשי – מקימות מסגרות ארגוניות ייעודיות, משפרות יכולות שליטה ובקרה, מאחדות גופים קיימים ומרחיבות סמכויות והכל במטרה להיערך ללוחמת סייבר באופן מיטבי.
מדינות כמו ליטא, סינגפור ואוסטרליה כבר יישמו רפורמות כאלה במחצית הראשונה של 2025. ליטא הכריזה בינואר על פיקוד סייבר צבאי חדש (LTCYBERCOM) האחראי על מבצעי סייבר ותיאום עם נאט״ו; סינגפור איחדה במרץ את מערך הסייבר הצבאי שלה תחת פיקוד הגנת סייבר (DCCOM) והקימה יחידות ייעודיות להגנת רשת ולמודיעין איומים; ואוסטרליה הודיעה כי פיקוד הסייבר שהקימה ב-2024 איחד תחתיו יחידות מכל זרועות הצבא כדי לחזק את הגנת הרשת ושיתוף הפעולה עם בעלות בריתה.
מדינות נוספות בחרו בצעדים מצומצמים יותר. צבא הפיליפינים חיזק את מודיעין הסייבר והחל בארגון מחדש של פיקוד הסייבר שלו להתמודדות עם איומים, בדגש על אלו מצד סין; אינדונזיה הודיעה על הקמת זרוע "כוח סייבר" רביעית לצד צבא היבשה, הצי וחיל האוויר.
מגמה ראויה לציון היא שרבות מהחלוצות בתחום הן דווקא מדינות קטנות או בינוניות. צעדים אלו מאפשרים להן להגיב מהר ובגמישות לאיומי סייבר, לתאם טוב יותר עם בעלות בריתן, ואולי אף לחזק את ההרתעה שלהן מול יריבים במרחב הסייבר.
ישראל: כוח סייבר מוביל – אך ללא פיקוד ייעודי
ומה בישראל? צה״ל נחשב מזה שנים ככוח מוביל בלוחמת סייבר, עם יכולות התקפה והגנה מהמתקדמות בעולם. יחידת 8200 המפורסמת של אגף המודיעין (אמ״ן) היא חלוצה בלוחמת הסייבר ההתקפית, ובמקביל מפעיל צה״ל חטיבת הגנת סייבר במסגרת אגף התקשוב וההגנה בסייבר, האמונה על הגנת הרשתות הצבאיות. עם זאת, בניגוד למגמה בעולם, ישראל טרם הקימה פיקוד סייבר נפרד כזרוע עצמאית. האחריות לתחום הסייבר בצה״ל עדיין מחולקת בין אגפי המטכ״ל: אמ״ן מופקד על התקיפה והמודיעין בסייבר, ואגף התקשוב על ההגנה ואבטחת המידע.
בעבר אף נשקלה הקמת "חיל סייבר" כזרוע רביעית, אך הדבר לא יצא לפועל. צה״ל נותר עם המבנה הנוכחי, שאמנם איפשר התמקצעות, אך עלול ליצור כפילויות ופערי תיאום. בעולם שבו מתקפת סייבר על תשתיות אזרחיות יכולה לשתק מדינה לפני ירי פגז אחד, עולה השאלה האם הפיצול המבני הזה עדיין משרת את ישראל היטב. מומחים מציינים שלפיקוד סייבר ייעודי יש יתרונות ברורים: ריכוז תחת שרשרת פיקוד אחת – מה שמקל על תיאום ומזרז החלטות מול איומי סייבר; מתן משקל וכוח לתחום בשולחן הפיקוד; וטיפוח דוקטרינה ואסטרטגיה ייעודיות במקום פיזור האחריות בין מחלקות.
לאור המגמה העולמית, אולי הגיעה העת לבחון מחדש את מבנה מערך הסייבר בצה״ל. ישראל אמנם נהנית ממעמד של מעצמת סייבר טכנולוגית, אבל עליונות טכנולוגית לבדה לא מספיקה – עליה להתבטא גם במבנה ארגוני מתאים. הקמת פיקוד סייבר ייעודי, או לפחות חיזוק התיאום בין הגופים הקיימים, עשויים להעניק לצה״ל יתרון נוסף במערכה הדיגיטלית. בעידן שבו מתקפות סייבר ואיומי מידע הם חלק בלתי נפרד מכל עימות, לישראל אסור להישאר מאחור.
קים ויקטור היא חוקרת מדיניות סייבר ובינה מלאכותית בסדנת יובל נאמן
