מלחמת ה-AI 2.0: הקרב עובר משורת קוד לשורת הפיד
כשהביצועים דומים, הקרב האמיתי הוא על תשומת הלב
בסן פרנסיסקו, עיר שבה הבינה המלאכותית הפכה להצגה מתמשכת, לומדים לקרוא את השקט שבין מחיאות הכפיים. ובמהלך 2025, משהו באוויר השתנה. הקהל עוד הריע ל־ChatGPT, אבל מאחורי הווילון התחיל מחזה אחר - הקרב כבר לא היה בין המוחות המלאכותיים, אלא בין מי שמחזיקים במפתחות לאולם, אלו שמחליטים מי מופיע, איך, ולמי.
מירוץ הבינה המלאכותית התחיל כמו תחרות הופעות קלאסית. במערכה הראשונה החוקים היו פשוטים: מי יבנה את המודל הכי טוב, מי יראה את הדמו הכי מרשים, מי יכבוש את הקהל. ChatGPT עלה לבמה וזכה בכל תשומת הלב עם נתח שוק של 76.4% בתחילת 2024. כולם הסכימו: זה היה השחקן הראשי, המבצע החזק ביותר.
המתחרים ניסו לחקות את הקסם, אך הבמה נותרה שלו.
ואז, בלי שאיש הכריז על הפסקה, האורות כבו. וכשהמסך עלה שוב- המערכה השנייה כבר נכתבה מחדש.
מערכה ראשונה: תחרות ההופעות
במערכה הראשונה הכול סבב סביב שאלה אחת: מי מצליח להופיע טוב יותר. ChatGPT הוביל. עם 800 מיליון משתמשים פעילים מדי שבוע ו־10 מיליארד דולר בהכנסות שנתיות, הוא ביסס את עצמו כעוזר הבינה המלאכותית המוביל והאמין ביותר. הפער בינו לבין המתחרים נראה אז בלתי ניתן לגישור: לא רק בנתח השוק, אלא גם בעצם רמת היכולת.
הקהל הצביע בדרכו. מפתחים בחרו לבנות על ה־API של OpenAI, חברות גדולות חתמו על חוזים, וצרכנים חזרו אליו מדי יום. 77 אחוזים מתנועת המשתמשים ל־ChatGPT מגיעים מאנשים שמקלידים את הכתובת ישירות, לא מחיפוש בגוגל. זו רמת נאמנות שנדירה אפילו במוצרים צרכניים מצליחים במיוחד ונבנית רק בזכות ביצועים יוצאי דופן.
אבל קשה לשמור על יתרון כזה כשכולם לומדים את אותן השיטות. הנתונים מראים מגמה ברורה: בתחילת 2024 הפער בין מודל ה־AI החזק ביותר לאחד במקום העשירי עמד על 11.9 אחוזים. בסוף אותה שנה הפער הצטמצם ל־5.4 אחוזים בלבד. בין שני המקומות הראשונים מפרידים עכשיו רק שבע עשיריות האחוז בביצועים מסוימים.
זהו השלב שאף אחד בתעשייה לא רצה להודות בקיומו: נקודת הרוויה. המודלים ממשיכים להשתפר, אבל רוב המשתמשים כבר לא מרגישים בהבדל. וכשכבר אי אפשר לדעת מי השחקן הראשי ומי רק מחליף על הבמה, איכות ההופעה מפסיקה להיות הגורם שמכריע את התחרות.
ההפסקה: סוף יתרון הביצועים
זה קרה בהדרגה, ואז פתאום. Claude, המודל של Anthropic, התחיל לעקוף את GPT-4 במבחני קוד, ותפס 42 אחוזים משוק יצירת הקוד לעומת 21 אחוזים בלבד ל-OpenAI. ה-Gemini של גוגל כבר השתווה ל-ChatGPT כמעט בכל משימה, ודגמי Llama של מטא התקרבו לאיכות מסחרית. היתרון הטכנולוגי שהגדיר את המערכה הראשונה נעלם כמעט לחלוטין.
הסימנים לכך הופיעו קודם כול אצל קהל המפתחים. עוזרי הקוד מבוססי AI, שנראו עד אז כהבטחה הגדולה של הענף, זינקו בשיעור צמיחה שנתי של 127 אחוזים בשיא שבין מרץ לאפריל 2025 ואז התרסקו. בתוך חמישה חודשים בלבד נרשמה ירידה של עשרה אחוזים.
מה בעצם קרה? אלפי מפתחים ניסו את הכלים החדשים בגל ההתלהבות הראשוני, אך כשבדקו את ההשפעה בפועל על תפוקה: רבים פשוט הפסיקו להשתמש בהם. גם כשהחברות חילקו רישיונות בחינם, רק כ-30 עד 35 אחוזים הצליחו לגרום לרוב המפתחים באמת לאמץ את הכלים ביומיום. הטכנולוגיה הגיעה לשלב שבו היא "מספיק טובה" לחלק מהמשימות, אך לא משנה משחק.
זו הייתה נורת האזהרה הראשונה: אם אפילו המשתמשים הכי טכנולוגיים איבדו עניין כשהמודלים התחילו להיראות אותו הדבר, מה זה אומר על שאר השוק?
מערכה שנייה: בעלי האולמות עולים לבמה
כשנפתח המסך למערכה השנייה, התחרות השתנתה. היא כבר לא נסובה סביב מי מציג את ההופעה הכי מרשימה, אלא סביב מי מחזיק בבמה, בקופות, ובמושבים.
מטא, למשל, לא בנתה מודל טוב יותר. היא פשוט הכניסה את הבינה המלאכותית שלה ישירות למקומות שבהם כבר כולנו נמצאים. וואטסאפ, אינסטגרם, פייסבוק. בלי הורדה, בלי הרשמה, בלי “הצטרפו עכשיו”. שליש ממשתמשי וואטסאפ בעולם כבר נתקלו ב-Meta AI מבלי שהתכוונו לכך.
וזה עבד. לפחות מבחינת מספרים. בתוך חודשים ספורים הגיעה מטא למיליארד משתמשים חודשיים. ובכל זאת, הנתון המוזר הוא ש-0.02 אחוז בלבד ממשתמשי הצ’אטבוטים בארצות הברית משתמשים בו באופן ישיר. במילים אחרות, כמעט אף אחד לא חושב על עצמו כ"משתמש של Meta AI". החשיפה אמנם עצומה, אבל היא לא יוצרת חיבור רגשי. זה מוצר שנמצא שם, לא מוצר שמחפשים.
גוגל עשתה מה שגוגל תמיד עושה: שילבה את הבינה המלאכותית שלה במקומות שאי אפשר להתחמק מהם. תכונת ה-AI החדשה נכנסה אוטומטית לתוצאות החיפוש, ו Gemini החליף את Google Assistant כברירת מחדל באנדרואיד. עם 92 אחוז משוק החיפוש, גוגל הצליחה לדחוף את הבינה שלה כמעט לכל אדם על פני כדור הארץ.
ובכל זאת, מאחורי ההצלחה הזו מסתתרת בעיה דומה. נתח השוק העצמאי של Gemini ירד מ-16.2 אחוזים בתחילת 2024 ל-13.5 אחוזים באמצע 2025. המשתמשים נתקלים בו כמעט בעל כורחם, אבל כשהם באמת מחפשים עוזר חכם, הם עדיין חוזרים ל-ChatGPT. הפצה יוצרת נוכחות, לא בהכרח העדפה.
ואז יש את xAI, החברה של אילון מאסק. תזכורת לכך שבבינה מלאכותית, גם גאון עם מיליארדים יכול להפסיד אם אין לו קהל שבוי. למרות שווי של 80 מיליארד דולר, תמיכה פומבית של מאסק ושילוב בתוך X (לשעבר טוויטר), הצ’אטבוט Grok הצליח להגיע רק ל-27.8 מיליון משתמשים חודשיים - פי 24 פחות מ-ChatGPT. ההכנסות בקושי מגיעות למיליארד דולר בשנה, בזמן שההוצאות חוצות את המספר הזה מדי חודש.
בלי פלטפורמה משלה, xAI נאלצת לשלם על כל משתמש שמצטרף. גוגל ומטא, לעומת זאת, מפיצות את המוצרים שלהן למאות מיליונים כמעט בלי עלות. במערכה הזאת, לא צריך להיות הכוכב הגדול ביותר, מספיק להיות בעל הבית של האולם.
כשבעלות על האולם כבר לא מספיקה
אבל גם זה לא מתכון בטוח להצלחה. המערכה שנייה חשפה אמת פשוטה: אם המוצר עצמו לא עומד בציפיות, שום הפצה לא תציל אותו.
מיקרוסופט למדה זאת על בשרה. עם יותר ממיליארד מחשבים שעליהם מותקנת Windows, מאות מיליוני מנויי Microsoft 365 וכמעט מיליארד משתמשים בלינקדאין - היא שלטה בנתיב ההפצה החזק בעולם. שנתיים הוקדשו להפוך את Copilot, העוזר החכם שלה, ללב של כל מוצריה.
אבל כשהגיע רגע האמת: המספרים היו עגומים. שיעור האימוץ עמד על שני אחוזים בלבד. שמונה מיליון משתמשים פעילים מתוך יותר מ-400 מיליון פוטנציאליים. אנליסטים כינו זאת “כישלון מהדהד”.
מיקרוסופט ביקשה לגבות 30 דולר בחודש על שירות שמשתמשים מצאו נחות מהחלופות החינמיות. החשיפה עבדה. כולם ראו את Copilot, אך כמעט אף אחד לא נשאר. הם ניסו, השוו ל-ChatGPT או ל-Claude, והמשיכו הלאה. גם בעלות על האולם לא שווה הרבה כשהקהל קם ויוצא באמצע המופע.
בעולם העסקי, הסבלנות קצרה עוד יותר. נתח השוק של מיקרוסופט בתחום המודלים הגדולים צנח מ-50 אחוזים ב-2023 ל-34 אחוזים ב-2025, בזמן ש-Anthropic הכפילה את חלקה. החברות בחרו לוותר על הנוחות של “מה שכבר כלול בחבילה” לטובת ביצועים טובים יותר. התחרות חזרה לבסיס: איכות מנצחת נגישות.
החוקים החדשים של המערכה השנייה
גם הפצה ענקית לא מבטיחה הצלחה. מיקרוסופט גילתה זאת כשניסתה להפוך את Copilot למרכז חבילת התוכנה שלה. למרות מאות מיליוני משתמשים פוטנציאליים, רק שני אחוזים אימצו את השירות בפועל. החשיפה הייתה עצומה, אך המשתמשים ניסו והמשיכו הלאה. בעולם שבו האיכות נמדדת בתוצאות, אפילו ענקית כמו מיקרוסופט לא יכולה להרשות לעצמה הצגה חלשה.
במערכה הראשונה כולם רבו על מי נראה הכי מרשים. במערכה השנייה מנצח מי שמחזיק את הבמה. Anthropic החליטה לא להתחרות על לב המשתמשים והעדיפה להשתלב עמוק בתוך השירותים של אמזון וגוגל. כך היא מגיעה למיליונים בלי להשקיע כמעט מאמץ. בעולם שבו כל שאילתה ל-AI עולה כסף רב, החברות מבינות שהקרב האמיתי הוא כלכלי: איך מפיצים ביעילות מבלי להפסיד על כל שימוש. ולכן השותפויות הגדולות של השנים האחרונות הן לא “צמיחה”, אלא דרך פשוט להישאר על הרגליים.
המערכה השנייה הוכיחה שהקרב האמיתי הוא על נקודת המפגש עם המשתמש. מודל חכם בלי הפצה יישאר על המדף, והפצה בלי איכות תגרום לקהל לברוח. מי שמצליח לחבר בין השניים קוטף את הפירות. היתרון עבר לחברות שבנו במשך שנים את התשתיות הדיגיטליות שלנו, אבל גם להן אין חסינות – קהל שנדד לצ'אט אחר פעם אחת יעשה זאת שוב. היזמים כבר מבינים שהשאלה איננה “מי הכי חכם”, אלא “מי חלק בלתי נפרד מהמערכת”.
ניקול לוין היא בכירה בסטארט-אפ AI בסן פרנסיסקו שטרם נחשף
