למרות איומי טראמפ: האיחוד האירופי יגביר את הרגולציה על ענקיות הטק
ממשל טראמפ אסר כניסה לחמישה בכירים אירופאים שקידמו את חוקי DSA ו-DMA נגד ענקיות הטק, אך נציבות האיחוד האירופי צפויה להרחיב השנה את האכיפה. במוקד: חקירות נוספות נגד מטא, גוגל, אפל ו-X
בימים האחרונים של 2025, נקט ממשל טראמפ בצעד חסר תקדים, ואסר על כניסתם לארה"ב של חמישה אירופאים, בראשם בכיר לשעבר בנציבות האיחוד האירופי, בטענה שקידמו צנזורה נגד ענקיות הטק האמריקאיות.
"החמישה הובילו מאמצים מאורגנים לאלץ פלטפורמות אמריקאיות לצנזר, ולדכא נקודות מבט שהם מתנגדים להן", הסביר מזכיר המדינה, מארקו רוביו. ברקע המהלך עמד חוק השירותים הדיגיטליים (DSA), אחד משני מהלכי חקיקה חלוציים באיחוד לאסדר את ענקיות הטק, לצד חוק השווקים הדיגיטליים (DMA), שמטילים על החברות רגולציה נוקשה יותר ונותנים לנציבות כלים משמעותיים לאכוף אותם במהירות וביעילות, כולל קנסות עתק שנגזרים מהכנסת החברות.
המהלך של הממשל ליבה את העימות עם האיחוד סביב אסדרת ענקיות הטק, שמתבשל על אש קטנה מאז חזר טראמפ לבית הלבן לפני שנה. והשנה הנוכחית יכולה להיות השנה שבה הוא יתפרץ במלוא עצמתו. כי במקום להיכנע לאיומים ולמהלכים האגרסיביים והפרסונליים של ממשל טראמפ ולשחרר קצת חבל לענקיות הטק, בנציבות האיחוד דווקא מתכננים להגביר את הלחץ ולחזק את האכיפה נגד חברות כמו אפל, מטא, גוגל או X (לשעבר טוויטר) של אלון מאסק. "היו רגעים שבהם נאלצנו, שבהן אני נאלצתי, לקום ולהגיד: סליחה, אבל אנחנו לא מתכוונים לבטל את הרגולציה שלנו רק כי אתם לא אוהבים אותה", אמרה לפייננשל טיימס נציבת התחרותיות של האיחוד, תרזה ריברה.
במרכז העימות בין האיחוד לממשל טראמפ עומדים שני חוקים שנכנסו לתוקף בשלוש השנים האחרונות. DSA, מ-2023, מטיל רגולציה נרחבה על פלטפורמות דיגיטליות, כמו פייסבוק וטיקטוק, ועל מנועי חיפוש. בין השאר, הוא מחייב את החברות שמפעילות אותם לפעול נגד פעילות בלתי-חוקית עם קבלת צו מתאים, לפרסם דוח שנתי על השעייה, הסרה, הסתרה של תוכן וערעורי משתמשים, לאפשר למשתמשים להתריע על תוכן לא חוקי, ולהשעות חשבון שפרסם תוכן בלתי חוקי או שמייצר האשמות שווא באופן סדרתי.
DMA, שנכנס לתוקף ב-2024, מאסדר שירותים כמו חנויות אפליקציות, מנועי חיפוש, דפדפנים ומערכות הפעלה. בין השאר, מחייב חברות טכנולוגיה להגביל שימושים שהן עושות במידע אישי, להגביל את הבלעדיות על מוצרים או שירותים שהן מציעות למשתמשי קצה, לאפשר התקנה של יישומי צד ג' במערכות ההפעלה של החברה, יאסור על מתן עדיפות למוצרים של החברה על פני מוצרים מתחרים ועוד.
החקיקה הובילה לשינויים מהותיים בפעילות של ענקיות טק ביבשת. אפל, למשל, נאלצה לפתוח את הגן הסגור של האייפון לחנויות אפליקציות מתחרות ולהתקנה עצמאית של אפליקציות. נציבות האיחוד גם גילתה נחישות ומיהרה לפתוח בחקירות נגד חברות בחשד להפרת החוקים. מטא, למשל, נחקרה (ונקנסה ב-200 מיליון יורו) אחרי שנקבע שכשלה בלספק למשתמשים חלופה ראויה נטולת מעקב בפלטפורמות שלה. אפל, שניסתה לתחכם את החוק ולהטיל מגבלות ועמלות מופרכות על מפתחים שביקשו לעבוד עם חנויות חיצוניות, נקנסה בחצי מיליארד יורו. חקירות אחרות נגד גוגל (על פגיעה בנראות של תוכן צד ג' במנוע החיפוש שלה לטובת תוצאות משירותים שלה), מיקרוסופט, אמזון וטיקטוק טרם הוכרעו.
טראמפ וענקיות הטק ניהלו מערכת יחסים עימותית ברובה לאורך הכהונה הראשונה שלו, ואולם עם חזרתו לבית הלבן, ועל רקע מסע חנופה שהובילו החברות ומנכ"ליהן, הוא שינה את הטון והחל לבקר את מאמצי האסדרה באיחוד נגדן. בנאום בפורום הכלכלי העולמים בדאבוס, ימים ספורים אחרי השבעתו, תקף טראמפ את מהלכי האיחוד וכינה אותם "סוג של מס".
חודש מאוחר יותר, בנאום שנשא בפריס, הבהיר סגן הנשיא ג'יי.די ואנס שארה"ב לא תאפשר לממשלות אחרות ליישום רגולציית AI הדוקה על חברות אמריקאיות. "אנחנו חושבים שזו תהיה טעות נוראה", אמר. "ממשל טראמפ מוטרד מדיווחים שכמה ממשלות זרות שוקלות להדק את הברגים על חברות טכנולוגיה אמריקאיות עם פעילות בינלאומית. אמריקה לא יכולה לקבל את זה ולא תקבל את זה".
האיומים לא הרתיעו את נציבות האיחוד. בדצבר, היא פתחה בחקירות שבדקו האם מטא מונעת מחברות AI יריבות גישה לווטסאפ, את השימוש של גוגל בתוכן מקוון במודלי ה-AI שלה, והאם קיימת תחרות מספקת בתחום המחשוב בענן. כמעט במקביל, הוטל קנס של 120 מיליון יורו על X, בגין הפרות של DSA כמו אימות (וי כחול) כוזב למשתמשים והיעדר שקיפות בפרסום.
מהלך זה עורר את זעמו של מאסק שקרא לפירוק האיחוד האירופי והחזרת הריבונות למדינות. למרות מתחים בין מאסק לבין טראמפ בחודשים האחרונים, בנקודה זו קיימת הלימת אינטרסים מלאה בין השניים. אולי אין זה מקרה, לכן, שההחלטה על איסור כניסת חמשת האירופאים לארה"ב התקבלה כשבועיים וחצי לאחר הקנס על X. האישיות הבולטות ביותר מבין החמישה היא תיירי ברטון, לשעבר נציב השווקים הפנימיים של האיחוד האירופי ואחד התומכים והאוכפים המרכזיים של DSA.
האיומים והמהלכים של ממשל טראמפ נועדו לייצר רתיעה בקרב בכירי הנציבות מפני המשך האכיפה והגברת הלחץ על ענקיות הטק. ואולם, לפי הפייננשל טיימס, האיחוד לא מתכוון להתכופף, להגביר את הלחץ על החברות השנה ולהרחיב את האכיפה של DSA ו-DMA. מהלך זה נתמך על ידי מחוקקים ופעילי חברה אזרחים באיחוד, שדוחקים בנציבות לפתוח ולקדם חקירות רגישות יותר, כמו הפעילות של X נגד תוכן לא חוקי או מעורבות אפשרית של טיקטוק בשיבוש בחירות. לדבריהם, האיחוד גם יכול לעשות יותר כדי לשפר את התחרותיות בתחום ה-AI.
מהלכים אלו צפויים להתקל בתגובת נגד משמעותית של ממשל טראמפ, והחברות עצמן שהגבירו בחודשים האחרונים את מאמצי הלובינג שלהן בבריסל ובוושינגטון די.סי. במסגרת זאת, גוגל הזהירה שחקירה של מודלי ה-AI שלה עלולה "לחנוק את החדשנות בשוק שהוא תחרותי מתמיד". אפל מקדמת מהלך לביטול מלא של DMA, בטענה שהוא פוגע בחברות אמריקאיות מצליחות.
"כניעה ללחץ פנימי או חיצוני בנושא אכיפה תהיה אסון לכלכלה האירופאית", אמר לפייננשל טיימס מריו מרינלו, עמית מחקר במכון המדיניות Bruegel. "אם אתה רוצה תחרותיות, אתה צריך אכיפת תחרותיות חזקה". אלכסנדרה גיס, חברת פרלמנט האיחוד מטעם יוון, הוסיפה שגם האכיפה הנוכחית היא בגדר מעט ומדי ומאוחר מדי: "יש מתקפה על הדמוקרטיה שלנו, בהובלת אוליגרכי הטק במדיה חברתית, ואנחנו לא מגינים על עצמנו".
