טראמפ אוסר כניסה לארה"ב של חמישה אירופאים שפעלו נגד ענקיות הטק
תיירי ברטון, בכיר באיחוד שאכף רגולציה של חוק השירותים הדיגיטליים - DSA, וארבעה פעילים נגד שנאה ברשת, אסורים בכניסה לארה"ב בטענה לצנזורה ולפגיעה בפעילות. ברטון: "האם ציד המכשפות של מקארתי חזר?"
ממשל טראמפ אוסר על כניסתם לארה"ב של חמישה אירופאיים, ובראשם תיירי ברטון, לשעבר נציב השווקים הפנימיים של האיחוד האירופי ואחד התומכים והאוכפים המרכזיים של חוק השירותים הדיגיטליים (DSA). זאת, בטענה שהם פעלו או פועלים על מנת לצנזר ולפגוע בפעילות של חברות טכנולוגיה אמריקאיות.
"החמישה הובילו מאמצים מאורגנים לאלץ פלטפורמות אמריקאיות לצנזר, ולדכא נקודות מבט שהם מתנגדים להן", אמר מזכיר המדינה, מארקו רוביו, בהודעה לעיתונות. "לפיכך, קבעתי שלכניסתם, לנוכחותם ולפעילותם בארה"ב יכולות להיות השפעות שליליות משמעותיות על מדיניות החוץ של ארה"ב. הנשיא טראמפ הבהיר שמדיניות החוץ שלו דוחה הפרה של הריבונות האמריקאית. צנזורה אקס-טריטוריאלית של ביטוי אמריקאי אינה שונה. מחלקת המדינה מוכנה להרחיב את הרשימה אם שחקנים זרים אחרים לא ישנו את מסלולם".
לצד ברטון הטיל הממשל סנקציות ויזה על פעילי חברה אזרחית שעוסקים במאבק נגד התבטאויות שטנה: אימראן אחמד מ- Center for Countering Digital Hate, קלייר מלפורד מארגון Global Disinformation Index הבריטי ואנה-לנה פון הודנברג וג'וזפין בלון מ-HateAid הגרמני. "אקטיביסטים רדיקלים אלו קידמו צנזורה רחבה מצד מדינות זרות – כאשר בכל מקרה הוא מטרגטים דוברים אמריקאיים וחברות אמריקאיות", טען רוביו. אין ספק שהפעילים הנ"ל ישמחו לגלות איזה כוח עצום יש לפתע לארגוני חברה אזרחית להשפיע באופן רחב על המדיניות של מספר ממשלים.
"האם ציד המכשפות של מקארתי חזר?" תהה ברטון ב-X. "תזכורת: 90% מהפרלמנט האירופאי – הגוף הייצוגי הדמוקרטי שלנו – וכל 27 המדינות החברות הצביעו פה אחד בעד DSA. לחברים האמריקאים שלנו: 'הצנזורה אינה נמצאת היכן שאתם חושבים שהיא'".
DSA, שנכנס לתוקף באוגוסט 2023, מטיל רגולציה נרחבה על פלטפורמות דיגיטליות, כמו פייסבוק וטיקטוק, ועל מנועי חיפוש. בין השאר, הוא מחייב את החברות שמפעילות אותם לפעול נגד פעילות בלתי-חוקית עם קבלת צו מתאים, לפרסם דוח שנתי על השעייה, הסרה, הסתרה של תוכן וערעורי משתמשים, לאפשר למשתמשים להתריע על תוכן לא חוקי, ולהשעות חשבון שפרסם תוכן בלתי חוקי או שמייצר האשמות שווא באופן סדרתי.
החוק, לצד חוק השווקים הדיגיטליים (DMA), שנועד להתמודד עם התנהגות אנטי-תחרותית של ענקיות טכנולוגיה, היה מקור משמעותי לחיכוך בין האיחוד האירופי לטראמפ, שעוד לפני חזרתו לבית הלבן השתלח נגד הרגולציה המקיפה של האיחוד; אחת מהנקודות הראשונות שבהן טראמפ ומנכ"לי ענקיות הטק הגיעו בהן להסכמה. העימות בנושא שב והתלקח מוקדם יותר החודש, לאחר ש-X של אלון מאסק נקנסה ב-120 מיליון יורו, לאחר שנציבות האיחוד מצאה שהיא התטעתה משתמשים, הסתירה מידע ממפרסמים ומנעה מחוקרים גישה למידע על מדיניות החברה. מאסק, מצדו, טען באופן בלתי מבוסס שהקנס הוטל בעקבות סירוב לצנזר תוכן.
ההחלטה עוררה ביקורת חריפה. "הם לא עושים את זה כי יש להם ראיות לצנזורה", אמרה לניו יורק טיימס נינה ינקוביץ' מגוף הלובינג American Sunlight Project שפועל נגד הפצת פייק ניוז ברשת. "הם עושים את זה כי קבוצת החוקרים והפעילים פועלת נגד שקרנים כמו דונלד טראמפ והפלטפורמות שמאפשרות להם לשקר".
