מהקלות למשקיעים ועד עידוד חזרת עובדים: מה כוללת רפורמת המיסוי החדשה בהייטק?
משרד האוצר, רשות המסים ורשות החדשנות הכריזו על רפורמה מקיפה במיסוי ההייטק, שכוללת הפחתת מס על דמי הצלחה, הטבות למשקיעים בקרנות הון סיכון והקלות לעובדים שחוזרים מרילוקיישן. סמוטריץ' כינה אותה "רפורמה מיסויית אדירה", אך גורמי המקצוע הסבירו כי היא רק "נועדה לתת ודאות"
משרד האוצר, רשות המסים ורשות החדשנות הכריזו היום (א') על רפורמה חדשה במדיניות המיסוי של ענף ההייטק. הרפורמה כוללת צעדי חקיקה ושינויים בנהלי רשות המסים בתחומי קרנות השקעה, מיזוגים ורכישות והסדרי מס לעובדים החוזרים מרילוקיישן.
בין הצעדים שהוצגו נכלל מתן ודאות באשר לסוגיית מיסוי דמי הצלחה. דמי הצלחה הם תשלום שמקבל משקיע כאשר ההשקעה שלו מניבה פרי (למשל בעת מכירת החברה). תיאורטית, המיסוי על דמי הצלחה אמור לעמוד על כ-50% מאחר שמדובר במס מעבודה. אולם בפועל, עד היום רשות המסים נהגה להקל על מנהלי הקרנות אחרי משא ומתן ארוך, ולא הייתה ודאות לגבי שיעור המס.
הרפורמה החדשה קובעת כי מנהלי קרנות הון סיכון וקרנות גידור המתגוררים בישראל ישלמו מס מופחת של 27% על דמי ההצלחה שלהם, ואלו שמתגוררים מחוץ לישראל ישלמו מס של 10% בלבד על דמי ההצלחה שלהם. מנהלי הקרנות ייהנו מהטבות מס נוספות כמו פטור ממע"מ על דמי ההצלחה שלהם, ותשלום של 25% מס בלבד על הכספים שהם עצמם נאלצים להשקיע בקרן (דמי רצינות).
לא רק מנהלי הקרנות קיבלו הטבת מס, אלא גם משקיעים בקרנות הון סיכון. בעבר היתה נורמה שאם אדם משקיע בכמה קרנות הון סיכון, רשות המסים ראתה בו אדם שמרוויח מ"יגיעה אישית" - כלומר ההשקעה אינה השקעה פאסיבית. כעת קובעת הרפורמה כי ההשקעה תיחשב להשקעה פאסיבית, כלומר המשקיע יידרש לשלם רק מס רווח הון, ללא תלות בזהותו. יצוין כי הטבת מס זו לא דורשת חקיקה.
קבוצה נוספת שתיהנה מהטבות היא עובדים ישראלים שחוזרים מרילוקיישן. כיום, ישראלים שחוזרים מחו"ל נדרשים לשלם מס מלא על האופציות שהחברה נתנה להם בחו"ל ופקעו בזמן שהיו בארץ. כלומר, רשות המסים רואה באופציות "שכר" שניתן בישראל, ולכן העובדים נדרשים לשלם מס של כ-50% על עליית הערך של האופציה. ברשות המסים ובאוצר העריכו כי זה מונע מישראלים לחזור ארצה, ולכן הוחלט לאפשר לישראלים החוזרים להגדיר את האופציות כ"רווח הון" במקום "שכר", וכך לשלם עליהן רק 25% מס. הטבה זו מתאפשרת בהתבסס על סעיף 102 לפקודת מס הכנסה.
אפשרות נוספת שקיימת לישראלים החוזרים היא לשלם מס מלא על עליית הערך רק מהתקופה שהם עלו לארץ. כך למשל, עובד שקיבל אופציה מחברה בארה"ב שתבשיל בעוד שש שנים ולאחר חמש שנים עלה לארץ, יוכל לבחור לשלם מס מלא רק על עליית הערך של השנה האחרונה, שאירעה לאחר עלייתו לארץ. במסיבת העיתונאים בה הוצגה הרפורמה רמז שר האוצר בצלאל סמוטריץ' כי הוא שוקל להעניק פטורים נוספים על מנת להחזיר ישראלים ארצה.
צעד מיסויי משמעותי נוסף קשור למיסוי של חברות רב לאומיות שיש להן מרכז פיתוח בישראל. עד היום לא היה ברור כמה מס מגיע לישראל מרווחים של תוכנה שמפותחת בארץ. המדיניות הייתה שהחברות הציגו את עמדתן לרשות המסים בנוגע לחבות המס שלהן, ואם היא לא ענתה תוך פרק זמן מה - עמדת החברה הייתה מתקבלת אוטומטית. כעת ייקבעו כללים מנחים ברורים בסוגייה זו.
כמו כן, כשחברת הייטק ישראלית נמכרת לחברה זרה, יש שאלה מהו שווי ה"קניין הרוחני" שלה (הטכנולוגיה, הפטנטים, הקוד וכו') - כי על חלק זה במכירה משלמים מס נמוך יותר מאשר על שאר נכסי החברה. כעת, הרפורמה קובעת כי החברה תוכל להעריך את שווי הקניין הרוחני בשיעור קבוע של 85% משווי המכירה. יצוין כי בעבר היו חברות שטענו שהקניין הרוחני הוא יותר מ-85% משווי החברה, ולכן זה נחשב לפשרה בין רשות המסים לחברות.
סמוטריץ' אמר במסיבת העיתונאים כי מדובר ב"רפורמה מיסויית אדירה, יום דרמטי לכלכלה הישראלית". לעומתו, ראש רשות החדשנות דרור בין דיבר בנימה קצת יותר צנועה ואמר כי מדובר ב"רפרמה טובה ונכונה שתגרום להצלחה גדולה יותר של ההייטק הישראלי". במסיבת העיתונאים הציגו השניים שלל נתונים על עוצמת ההייטק הישראלי כמו היקף גיוסי ההון, ולא הציגו שום חולשה. דווקא הצגה עוצמתית זו השאירה מקום לתהיה - מה הצורך בהטבות מס חדשות?
מנהל רשות המסים שי אהרונוביץ' וסגן הממונה על התקציבים כפיר הסבירו כי "הרפורמה נועדה לתת ודאות", וציינו כי "מדיניות המיסוי בישראל להייטק כבר אטרקטיבית". הכלכלן הראשי באוצר, ד"ר שמואל אברמזון, אמר כי "העלות של כלל הצעדים הללו היא בין זניחה לאפסית".
בשיחה עם כלכליסט אמר בין כי "הימים שבהם יש רק הון אנושי וקמות חברות וזורם כסף נגמרו. העולם השתנה ויש הרבה מרכזי חדשנות בעולם, וכולם בתחרות על הון שמושקע בסטארט-אפים. לישראל יש ביצועים מעולים, אבל חייבים לשמר את התחרותיות. מדיניות המס שלנו נחשבת טובה, אבל אין לה שקיפות, ודאות ומהירות קבלת החלטות. מטרת הרפורמה אינה להוציא כספים חדשים אלא מסלולים חדשים וירוקים שיוצרים ודאות לתעשייה".
לדברי בין, "אנשים נרתעו מלהגיע בגלל אי ודאות. ננסה ליצור ודאות כדי שכל השחקנים יוכלו לפעול כאן בעוצמה רבה יותר. המטרה היא להעביר את כל הרפורמה בחודשים הקרובים. היא תוצאה של עבודה של שנה וחצי של הרבה שיחות עם השחקנים בארץ ובחו"ל לגבי הצרכים שלהם".
בין הסביר כי כיום רבים מהעובדים שיוצאים לרילוקיישן מנתקים תושבות כדי לא לשלם מיסים. כעת, קביעת תושבות לצורכי מס תיקבע בהתבסס על מספר ימי השהייה בארץ בלבד. כמו כן, הרפורמה החדשה קובעת שעובדים שיחזרו ארצה לא ישלמו מס במשך שנתיים על הפעילות בחו"ל. לדבריו, "כך נקל על אנשים לחזור לארץ, וזה יכול להיות שינוי משמעותי לגבי חזרה של אנשים".
אריק קליינשטיין, שותף מייסד בקרן ההון סיכון גלילות קפיטל, בירך על הרפורמה. לדבריו, "אנחנו מחכים לרפורמה הזו הרבה זמן. לקח המון שנים להסדיר את הנושא של מימון חברות סטארט-אפ. כעת הכל הוסדר ונוצרה ודאות. הנושא של סביבה רגולטורית הוא נושא חשוב מאוד. גייסנו קרן לאחרונה, וזה היה משמעותי מאוד למשקיעים שלנו. עד כה היתה אפליה לרעה למשקיעים הישראלים. זה תוקן והם לא ישלמו מס גבוה יותר".
