פרשנות
עסקת אנבידיה-אינטל: האם צ'ק של 5 מיליארד דולר יספק את טראמפ
נשיא ארה"ב "סוחר" באנבידיה בכל הזדמנות, ומנהל באמצעותה חלק ממדיניות החוץ שלו - וסביר מאוד שביקש ממנה לסייע לאינטל החבוטה; בינתיים, הממשל האמריקאי גוזר קופון מהזינוק במניה
ההכרזה הדרמטית של אנבידיה על השקעה של 5 מיליארד דולר באינטל ותחילת שיתוף פעולה בין שתי החברות, שאחת מייצגת את העתיד והשנייה בעיקר את העבר של עמק הסיליקון, היא אירוע מרתק, אך לא בהכרח בגלל מה שכתוב בהודעה של שתי החברות. מה שלא כתוב בה, וגם לא נאמר בקול רם, הוא הדבר המעניין באמת. למעשה מדובר בשני דברים.
ראשית, אין בהכרזה את מה שאינטל זקוקה לו באמת - החלטה של חברה מסדר גודלה של אנבידיה לייצר את שבבי הבינה המלאכותית שלה במפעלי אינטל. חלק גדול מהמשבר אליו נקלעה אינטל נובע מאי יכולתה לעמוד בקצב השינויים הטכנולוגיים ולייצר את השבבים המתקדמים ביותר. תחת המנכ"ל הקודם פט גלסינגר, אף הוקמה חטיבת פאונדרי ייעודית, שתפקידה לייצר שבבים ללקוחות חיצוניים, ובינתיים היא לא מצליחה להתרומם.
פיתוח משותף של שבבים לדאטה סנטר ולמחשבים האישיים (PC), ליבת שיתוף הפעולה בין אנבידיה לאינטל, הוא לא הגיים צ'יינג'ר שאינטל מחפשת אותו, וגם לא אירוע דרמטי מבחינתה של אנבידיה. וזה מוביל לדבר השני שלא נאמר בהכרזה החגיגית, אבל בסבירות גבוהה עומד בבסיסה - רמז או אפילו בקשה מפורשת של נשיא ארה"ב, דונלד טראמפ, מאנבידיה לתת גב לאינטל, ובכך לבצר את מעמדה של תעשיית השבבים האמריקאית מול זו הסינית.
בינתיים, מנכ"ל אנבידיה ג'נסן הואנג מנסה ללכת בין הטיפות: מצד אחד, הוא מעניק לטראמפ סוכרייה בדמות ההסכם עם אינטל; ואולם מצד שני - הוא לא מעביר את ייצור השבבים לארה"ב, וכך לא פותח חזית מול TSMC הטאייוונית שמובילה היום את ייצור השבבים העולמי ומייצרת גם את השבבים עבור אנבידיה.
הואנג סבור שהבעת אמון עם צ'ק של 5 מיליארד דולר, שמקפיצים בחדות את מניית אינטל, ירצו את טראמפ. בינתיים הקפיצה בחסות אנבידיה כבר מייצרת תשואה חיובית לממשל האמריקאי על ההשקעה החריגה שלו באינטל שנעשתה באוגוסט. הממשל רכש 10% ממניות החברה ב-8.9 מיליארד דולר, והיום הנתח הזה כבר שווה יותר מ-13 מיליארד דולר.
אף שיש בסיפור הזה מניות שמזנקות, שבבים ומנכ"לים בעלי שם, ההתרחשות היא פוליטית בעיקרה, וממחישה עד כמה שבבים, בעיקר אלה שמיועדים ליישומי בינה מלאכותית, הם הנפט החדש. הנשיא טראמפ "סוחר" באנבידיה בכל הזדמנות ומנהל באמצעותה חלק ממדיניות החוץ שלו. מספיק לראות את ההכרזות סביב שבבי AI במסע של טראמפ במזרח התיכון לפני כמה חודשים או בבריטניה השבוע, שם הבטיח לקדם חדשנות בריטית בתחום באמצעות, איך לא, אנבידיה. ההשקעה באינטל גם היא בגדר "תשלום" עבור האישור החריג שקיבלה אנבידיה למכור את השבבים המתקדמים H20 לסין, גם כאן בעוד מעין הסדר פרוטקשן חריג מבית מדרשו של טראמפ, כך שהממשל יגזור קופון מכל מכירה.
אם יורדים מהרמה הגיאו-פוליטית ומלחמות השבבים לזווית הישראלית, הרי שמדובר בחדשות טובות. עצם העובדה שטראמפ החליט לקחת את אינטל החבוטה כפרויקט אישי ולשמר את מעמדה כסמל השליטה האמריקאית בשוק השבבים, כבר הזרימה לחברה יותר מ-10 מיליארד דולר בחודשים ספורים (יחד עם ההשקעה של סופטבנק היפנית, בהיקף 2 מיליארד דולר, באוגוסט האחרון). הדבר מפחית מהלחץ של אינטל להמשיך בקיצוצים, מה שיקרין גם על הפעילות המקומית בהמשך לסבבי הפיטורים שכבר בוצעו בשנה האחרונה.
עליית המניה ותוספת המזומן עשויות גם להפחית את הסנטימנט השלילי ממניית מובילאיי, שמוחזקת ברובה על ידי אינטל. אינטל כבר מכרה כמה חבילות של מניות מובילאיי כדי לחזק את מצבה הפיננסי, מה שמייצר בכל פעם לחץ על מניית החברה של אמנון שעשוע. הסרת עננת המשך המימושים מצד אינטל צפויה גם להוריד את הלחץ ממניית מובילאיי.
