ניתוח
נשיא ארה"ב ושאיפות ה־AI של סופטבנק החזירו תקווה לאינטל
גלגל הצלה מסופטבנק ומגעים לרכישת מניות עם ממשל ארה"ב העניקו לענקית השבבים, שנמצאת במשבר מתמשך, את הבעת האמון לה היתה זקוקה; החייאת התעשייה האמריקאית דרך השקעה באייקון מקומי תחזק את מעמדו של טראמפ כנשיא; ענקית ההשקעות והטק היפנית רכשה מניות אינטל להשגת דריסת רגל רחבה יותר בשוק ה־AI
לפני פחות משבועיים מצבה של אינטל לא יכול היה להיות גרוע יותר. ענקית השבבים סובלת ממשבר מתמשך אחרי ששורה של מנכ"לים כושלים גרמה לה להחמיץ את מהפכת המובייל ולנסות להצטרף באיחור קטלני למהפכת ה־AI. היא בדיוק בעיצומו של סבב קיצוצים משמעותי של 20 אלף עובדים, השני בתוך כשנה, והמנכ"ל החדש, ליפ־בו טאן, עוד משתפשף על התפקיד שאליו נכנס באפריל. ואז הגיע נשיא ארה"ב דונלד טראמפ והנחית מכה כואבת כשהכריז: "מנכ"ל אינטל נמצא בניגוד עניינים גבוה וחייב להתפטר, מיד". עם שתי ברירות גרועות – היפרדות מיידית ממנכ"ל או עימות עם הנשיא הנקמני בהיסטוריה – נראה שאינטל פשוט לא יכולה לקבל צ'אנס.
אבל איזה הבדל יכולים לעשות שבועיים. בשבוע שעבר, פגישה לבבית בין טאן לטראמפ הצליחה להפוך את לבו של הנשיא, שכינה לאחריה את מנכ"ל אינטל "הצלחה" ואת סיפור חייו "מדהים". וביומיים האחרונים התרחשו מהלכים משמעותיים עוד יותר שיכולים לבשר על תפנית משמעותית בפעילות אינטל: הראשון, חשיפת מגעים של הממשל לרכישת 10% ממניות אינטל. השני, עסקה עם ענקית הטק וההשקעות היפנית סופטבנק של מסיושי סאן (עמית קרוב של טאן, שכיהן במשך כשנתיים בדירקטוריון סופטבנק) לרכישת מניות אינטל בשווי שני מיליארד דולר, שתהפוך את סופטבנק לבעלת המניות השישית בגודלה באינטל.
שני מהלכים אלו הם הבעת אמון מהותית שכה דרושה לאינטל, אבל גם מייצגים פוטנציאל למהלכים משמעותיים בפעילות החברה וליכולות גיוס הלקוחות שלה.
אינטל סובלת מפיגור חמור בתחום שבבי ה־AI, והתוכנית היקרה של המנכ"ל הקודם, פט גלסינגר, להפוך אותה לשחקנית משמעותית בשוק הפאונדרי (ייצור שבבים בעבור חברות אחרות) ולהתחרות בחברות כמו TSMC על ייצור שבבים מתקדמים ללקוחות כמו אנבידיה טרם נשאה פירות למרות השקעות של עשרות מיליארדי דולרים. החברה השקיעה 40 מיליארד דולר לאורך שלוש שנים בבניית פעילות הפאונדרי שלה, אך ביולי נאלצה להכריז שהליך הייצור החדשני שפיתחה, 18A, שאמור היה לסגור את הפער מול TSMC, ישמש בעיקר לייצור השבבים של עצמה. זאת, ככל הנראה, לאחר שמעט לקוחות פוטנציאליים מצאו אותו מושך מספיק על מנת להעביר את עסקיהם לאינטל. על רקע זה, הכנסות ורווחי החברה נמצאים בירידה מתמשכת ואינטל נאלצה לבצע כמה סבבי קיצוצים משמעותיים. העדכני שבהם, בקיץ הנוכחי.
האסטרטגיה של המנכ"ל הטרי טאן וממשל טראמפ מחפש הישג להתגאות
טאן מונה למנכ"ל לאינטל במטרה למנף את הניסיון העשיר שלו בשוק ההון סיכון ובתעשיית השבבים על מנת לחולל תפנית במצב החברה. המגעים עם הממשל והעסקה עם סופטבנק מסמנים את הכיוון שאליו הוא מכוון על מנת לייצר הישגים משמעותיים בטווח המיידי, שיוכלו להיות בסיס לשינויי עומק אסטרטגיים בטווח הארוך יותר: הכנסת משקיעים משמעותיים בעלי פוטנציאל להביא לחברה יתרונות ויכולות חדשים.
ראשית, המגעים עם הממשל. לפי דיווח של בלומברג, ממשל טראמפ מעוניין לרכוש 10% ממניות אינטל, ולהפוך את ארה"ב לבעלת המניות הגדולה בחברה. מדובר במהלך יוצא דופן מבחינת ממשלת ארה"ב. הפעם האחרונה שבה השקיע הממשל ישירות בחברות פרטיות היתה במהלך המשבר הכלכלי הגדול של 2008, כשרכש מניות של קרייזלר וג'נרל מוטורס במטרה למנוע את קריסתן ולהציל מיליוני משרות. אחרי התייצבות החברות והכלכלה, מכר הממשל את החזקותיו. מוקדם יותר השנה קיבל ממשל טראמפ מניית זהב ב־U.S. Steel, כתנאי לאישור העסקה למכירתה ל־Nippon Steel היפנית.
לדברי מקורות, בעסקה המדוברת באינטל, הממשל לא יצטרך להקצות כספים נוספים על מנת לרכוש מניות, ובמקום זאת ימיר את חלק או את כל המענקים שקיבלה אינטל לבניית מתקני ייצור בארה"ב במסגרת חוק השבבים שיזם וקידם ממשל ביידן. אינטל, הנהנית הגדולה ביותר מהחוק, עתידה לקבל מענקים בסך כולל של 10.9 מיליארד דולר, בערך 10% משווי השוק של החברה כיום - שעמד בתום יום המסחר בשני על 107 מיליארד דולר. המענקים מחולקים לאורך זמן, בהתאם לעמידה ביעדים שונים, ועד עתה קיבלה אינטל 2.2 מיליארד דולר מהם. העסקה עם הממשל, אם תצא לפועל, לא תביא לחברה סכום גדול יותר, אבל תזרים את הכספים בלוח זמנים מהיר הרבה יותר.
הקמת אינטל על הרגליים והפיכתה לשחקנית פאונדרי דומיננטית יהיו הישג מהסוג שממשל טראמפ מבקש להתגאות בו. הצלחה שכזו תלחץ על כל הכפתורים הנכונים מבחינת טראמפ: החייאת תעשיית הייצור בארה"ב, ובמקרה זה ייצור מוצרים מתקדמים שכרוך במשרות מכניסות במיוחד; ביצור מעמדה של ארה"ב בחזית תחום ה־AI; וחיזוק האגו העצמי כמי שהציל אייקון אמריקאי.
אין ודאות שמצבה של אינטל ישתפר וההשפעה על השוק עלולה להיות הרסנית
מבחינה כלכלית גרידא, אינטל לא תרוויח יותר מדי בעסקה שכזו פרט לתזרים מזומנים מהיר יותר. זאת, מכיוון שאם העסקה תצא לפועל, אינטל ממירה מה שהוא למעשה כסף בחינם (בכפוף להתחייבויות שונות) במכירה של מניותיה. ואולם, ייתכן שבחברה מקווים שלכניסה של הממשל כבעל מניות בחברה יהיו יתרונות משמעותיים בעבור פעילותה העסקית. הבולט שבהם: טראמפ ידוע כמי שלא חושש לנצל את כוח משרתו בדרכים לא בהכרח כשרות על מנת לקדם אינטרסים שלו וגם של הממשל.
במקרה של עסקה, תהיה הלימה גבוהה בין האינטרסים של אינטל ושל טראמפ, וכתוצאה יהיה לו תמריץ לספק לה יתרונות כמו פטור ממכסים, רישיונות יצוא של שבבים מתקדמים לסין, הקלה בקבלת היתרים בבניית המפעלים שלה, ולחץ על חברות כמו אפל, אנבידיה וקוואלקום לעבוד איתה ולא עם אחת מיצרניות השבבים הזרות.
ואולם, אין ודאות שמהלכים כאלו יביאו לשיפור מצבה של אינטל, ובטווח הארוך יותר ההשפעה שלהם על השוק יכולה להיות הרסנית. אילוץ חברות לעבוד עם אינטל יפגע בשוק, ויכול להוביל לכך שאינטל תייצר שבבים טובים פחות וביעילות נמוכה יותר כיוון שאינה נדרשת להתחרות ב־TSMC באותם תנאים. אם מעצבות שבבים כמו אנבידיה ואפל ייאלצו לעבוד עם אינטל אבל כשהיא לא מספקת את הפתרון הטוב ביותר, הן בתורן יקבלו מוצר נחות יותר בעלות גבוהה יותר. מצב זה יפגע משמעותית ביכולת של ארה"ב להתחרות בתעשיות השבבים וה־AI העולמיות.
מצבם העתידי של המאמצים של הממשל לרכוש מניות אינטל נמצא עתה בסימן שאלה גדול יותר לאור ההודעה של אינטל וסופטבנק בלילה שבין שני לשלישי על העסקה שבמסגרתה תרכוש הענקית היפנית מניות של יצרנית השבבים בשווי 2 מיליארד דולר.
לפי ההסכם בין שתי החברות, סופטבנק תבצע את ההשקעה לפי שווי של 23 דולר למניה, פרמיה קטנה על מחיר המניה בתום המסחר ביום שני שעמד על 23.66 דולר.
העסקה תספק לסופטבנק 87 מיליון מניות אינטל, או כ־2% מסך מניות ענקית השבבים, ותהפוך אותה לבעלת המניות השישית בגודלה בחברה. לאחר ההודעה זינקה מניית אינטל ב־5.24% במסחר המאוחר.
"שבבים הם היסוד של כל תעשייה", אמר סאן בהודעה לעיתונות. "במשך יותר מ־50 שנה אינטל הובילה בחדשנות. ההשקעה האסטרטגית הזו משקפת את האמונה שלנו שהייצור ואספקת השבבים המתקדמים בארה"ב יתרחבו, כשאינטל משחקת תפקיד קריטי".
טאן הוסיף: "אנחנו מאוד שמחים להעמיק את מערכת היחסים שלנו עם סופטבנק, חברה שנמצאת בחזית של כל כך הרבה תחומים של טכנולוגיה וחדשנות, ושחולקת את המחויבות שלנו לקידום המובילות של ארה"ב בייצור ובטכנולוגיה. מאסה ואני עבדנו צמוד במשך עשורים, ואני מעריך את הביטחון שהוא מגלה באינטל עם ההשקעה הזו".
"יש לנו מטרה אחת: אנחנו נהיה הפלטפורמה מספר 1 לבינת־על מלאכותית"
סופטבנק משקיעה באינטל כחלק ממהלך רחב יותר לחזק את פעילותה בתחום השבבים, ובפרט בתחום שבבי ה־AI. בתחילת החודש הגדילה החברה פי 3 את החזקותיה באנבידיה משווי של מיליארד דולר בסוף 2024 ל־3 מיליארד דולר. בנוסף, קנתה החברה מניות של TSMC בשווי 330 מיליון דולר ושל אורקל ב־170 מיליון דולר. החזקות אלו מצטרפות לשליטה של סופטבנק ב־Arm Holding, חברת תכנון השבבים והמעבדים שנמצאת בלב אסטרטגיית ה־AI של סאן.
רכישת המניות מצטרפת למעורבות של סופטבנק במיזמי תשתיות AI משמעותיים. אלו כוללים את השותפות עם OpenAI ואורקל בפרויקט סטארגייט להקמת תשתיות AI בארה"ב בהשקעה של חצי טריליון דולר בארבע השנים הקרובות, ומגעים עם TSMC ואחרות לשותפות בהקמת האב ייצור AI באריזונה בהשקעה כוללת של טריליון דולר. בנוסף, במרץ השלימה סופטבנק השקעה של 30 מיליארד דולר ב־OpenAI, לפי שווי של 300 מיליארד דולר, ורכשה את חברת תכנון השבבים Ampre Computing בעסקה בשווי 6.5 מיליארד דולר.
סאן מעוניין לשלוט או להחזיק בעמדת השפעה משמעותית בכל המקטעים של שוק ה־AI, החל מהתכנון והייצור של השבבים עצמם, ועד למוצרים והשירותים הסופיים ללקוחות שנוצרו בעזרת שבבים אלו. סאן עצמו הבהיר שלכך הוא מכוון את סופטבנק, כשאמר ביוני לבעלי מניות: "אנחנו רודפים אחרי AI באמצעות מערך של סטארט־אפים וקבוצות חברות. יש לנו מטרה אחת. אנחנו נהיה הפלטפורמה מספר 1 לבינת־על מלאכותית".
העסקה עם סופטבנק היא המהלך המשמעותי והבולט ביותר של טאן לשיקום אינטל מאז נכנס לתפקיד המנכ"ל באפריל. מעבר להבעת האמון בחברה ובטאן מצד סאן, שתסייע לה במהלכים כמו גיוס לקוחות לחטיבת הפאונדרי, הכניסה של סופטבנק גם מייצרת פוטנציאל לשיתופי פעולה עם חברות אחרות שבהן יש לסופטבנק השקעה משמעותית. אלו יכולים לכלול קידום אנבידיה כלקוחה של אינטל, חילופי ידע וסיוע מקצועי עם TSMC וגישה מוקדמת לארכיטקטורות שמפתחת ARM.
סאן הוא אחת הדמויות המשפיעות והמוערכות בעולם הטכנולוגיה. כמשקיע באינטל, הוא יכול למנף את מעמדו על מנת לסייע לחברה בגיוס משקיעים נוספים או בקידום קשרים מול לקוחות גדולים. בתרחיש שבו ההשקעה מובילה גם להצטרפות סאן לדירקטוריון אינטל, תוכל החברה ליהנות מכישוריו על בסיס שוטף יותר.
אבל לסאן היו גם כמה פספוסים גדולים כמשקיע. אחד הבולטים שבהם הוא השקעות עתק ב־WeWork בהיקף מצטבר של 18.5 מיליארד דולר, שאבדו ביחד עם קריסת החברה לפני ניסיון ההנפקה הכושל שלה ב־2019. לפי הערכות, סופטבנק הפסידה 14.4 מיליארד דולר על השקעותיה בחברה.
בדומה, סופטבנק תדלקה את הצמיחה המהירה של אובר עם השקעות של 9 מיליארד דולר, תוך שהיא מתעלמת מההתנהגות השערורייתית והספק לא חוקית של המייסד טראוויס קלניק ותרמה בכך לשערוריות שנקשרו בחברה, אם כי ב־2022 היא מימשה את השקעותיה בה ברווח של 5.6 מיליארד דולר.
בתחילת 2019 מכרה סופטבנק 4.9% ממניות אנבידיה, והחמיצה למעשה את הזינוק שרשמה החברה בעקבות חשיפת ChatGPT בסוף 2020. כיום היו מניות אלו שוות 200 מיליארד דולר. ההשקעות הרחבות של סופטבנק בתחום זה הן ניסיון לפצות על אותו פספוס היסטורי. ייתכן מאוד שההשקעה באינטל, ובאופן רחב יותר בתחום ה־AI בכלל, תתברר כעוד משגה של סאן.
מצבה של אינטל היה ונותר מורכב ולא ודאי גם לאחר שני מהלכים אלו, והאתגרים שלה נותרו משמעותיים. היא עדיין צריכה להשלים בניית מפעלים מרובים חדשים, לבסס את עצמה כיצרנית פאונדרי, לעבור התייעלות משמעותית שכוללת היפרדות מחטיבות שאינן חיוניות לליבת הפעילות שלה, וליייצב ולהצמיח את ההכנסות שלה. אבל הזרמת הכספים, הבעת האמון והפוטנציאל לשינויים עמוקים יותר שהם מייצגים נותנים לחברה סיבה משמעותית לאופטימיות, כזו שלא היתה לה כבר זמן רב. ואם זה תלוי בטאן, מדובר רק בתחילתם של מהלכים משמעותיים ומורכבים יותר, בדרך להחזרת אינטל לימי הזוהר שלה.
