"לא משקיעים על מצגת": כך ה-AI שינה את כללי גיוס ההון הראשוני של סטארט-אפים
הדו"ח השנתי של קרן הון הסיכון Fusion מצביע על עלייה משמעותית בשווי חברות הפרה סיד שהגיע ל-13.5 מיליון דולר בממוצע. עוד עולה שהרף לגיוס סבבי גיוס ראשונים עלה ב-2025. כאשר 68% מהקרנות מצפות למוצר עובד עוד לפני הגיוס הראשון
הדו"ח השנתי של קרן הון הסיכון Fusion מצביע שכבר בגיוסים המוקדמים ביותר סבבי הפרה סיד, שהם השלב הראשוני של הקמת חברה, היתה עלייה משמעותית בשווי החברות, כאשר שווי החברות בעיקר של המבוקשות ביותר עלה ב-17% בממוצע ב-2025 ביחס לשנה הקודמת, והסתכם בכ-13.5 מיליון דולר. במקביל, משקיעי האנג'ל שמוכנים להשקיע בסטארטאפים בשלב זה לפי שווי של 15 מיליון דולר ומעלה, עלה מ-27% ל-34% בשנה שחלפה. שינוי משמעותי יותר נרשם בצד קרנות הון סיכון, כאשר מספר הקרנות שהשקיעו בסבבי פרה סיד בשוויים אלו גדל פי שישה, מ-3% ב-2024, ל-18% ב-2025.
לפני עידן ה-AI חברות בשלבים ראשונים היו מגייסות באמצעות מצגת או שיחה עם המשקיע, אבל כיום המצב השתנה לחלוטין. השפעות כלי ה-AI על בניית מוצרי תוכנה ופיתוח התוכנה, באות לידי ביטוי בדו"ח בסקירת טרנד "היזם הבודד" שצבר תאוצה ב-2025, בעיקר בעסקאות של משקיעי אנג'ל. זאת על רקע הווייב קודינג והאקזיט של Base44 שנרכשה תמורת 80 מיליון דולר. ארועים אלו הציפו שיח בשוק על מודל "היזם הבודד" ובהתאם לכך 48% ממשקיעי האנג'ל ביצעו לפחות השקעה אחת ביזם במודל הנ"ל, וכ-20% ביצעו לפחות שתי השקעות. לעומתם, קרנות ממשיכות להשקיע בעיקר בחברות שמובלות ע"י צוותים. מעל ל-75% מהקרנות דיווחו כי לא ביצעו השקעה כלל במיזמים מהסוג הנ"ל, ו-15% מהקרנות דיווחו כי ביצעו בסה"כ השקעה אחת מסוג זה במהלך 2025.
עוד מהשפעות ה-AI, הרף לגיוס סבבי פרה-סיד עלה שוב ב-2025. כאשר 68% מהקרנות ו-91% מהאנג'לים מצפים לראות מוצר עובד, ולמעלה מ-60% מהאנג'לים מצפים גם למכירות ראשוניות. זה המשך מגמה משנת 2024 שיותר משקיעים החלו לא להשקיע בצוותים שאינם סדרתיים, המגיעים ללא מוצר ומנסים "לגייס על מצגת". מגמה חדשה נוספת שעולה מהדו"ח, משקיעים מצפים מהיזמים לנוע באופן משמעותי מהר יותר בעזרת שימוש ב-AI. כמות הקרנות אשר מצפות לכך שהיזמים יגיעו לסבב סיד בתוך 6-12 חודשים מסבב הפרה-סיד, יותר מהכפילה את עצמה, וזינקה ל-51% לעומת 22% ב-2024. גם בקרב משקיעי האנג'ל 46% מצפים לגיוס סיד בתוך 6-12 חודשים.
הדו"ח מראה עלייה בכמות השקעות פרה-סיד, עם קפיצה של 100% בשנת 2025 בכמות הקרנות אשר ביצעו מעל ל-8 השקעות ביחס ל-2024, וכן זינוק של 400% בכמות האנג'לים אשר ביצעו מעל ל-5 השקעות ביחס ל-2023. דוגמה לכך שחל שינוי בתיאבון של המשקיעים הפרטיים להיכנס לעסקאות בשלבים מוקדמים ובצ'קים גדולים יותר. כך למשל, 42% מכלל העסקאות של האנג'לים בוצעו בטווח של 100-250 אלף דולר, לעומת 27% מהעסקאות ב-2024.
לפי הדו"ח, בהשוואה לשוק האמריקאי, שוק המימון לסטארטאפים ישראלים בשלבים מוקדמים נסחר בדיסקאונט משמעותי. לפי נתונים עדכניים משוק עסקאות ה-SAFE בארה"ב (חוזי השקעה שנחתמים ללא קביעת שווי מיידי), סטארטאפים המגייסים סבבי השקעה של 1-1.5 מיליון דולר, מתומחרים לרוב סביב תקרת שווי של כ-10 מיליון דולר אחרי הכסף. לעומת זאת, בישראל אנו רואים כי החציון עומד על 6.8 מיליון דולר ועסקאות ברבעון העליון נסגרות בשווי של כ-10 מיליון דולר. כלומר, סטארטאפים ישראלים מתומחרים ב-30%-40% הנחה ממקבילהם בארה"ב.
הנתונים עולים כאמור מדו"ח הפרה סיד השנתי של ישראל, שעורכת קרן ההון סיכון ותוכנית ההאצה Fusion, זו השנה השלישית ברציפות. הדו"ח סוקר את פעילות השקעת הכסף הראשוני בסבבים של עד 2 מיליון דולר, וכולל מידע מפעילות של 33 משקיעי אנג'ל פרטיים, שדווחו על 151 עסקאות פרה-סיד, ומ-37 קרנות סיד, שדווחו על 181 עסקאות. זאת, בנוסף למידע ייחודי של Fusion הכולל מידע על כ-1,200 סטארטאפים.
