היחלשות הדולר: באוצר מעריכים - בקרוב תגובש חבילת סיוע להייטק
נקודות עיקריות.כלכליסט AI
משרד האוצר ורשות החדשנות מגבשים חבילת סיוע למגזר ההייטק כמענה להתחזקות השקל, שתתבסס על מודל של מענקים מותנים לחברות הזנק וייתכן שגם לחברות רב-לאומיות. לצד התמיכה הכלכלית בטווח הקצר, נבחנות הטבות מס ושינויים רגולטוריים בתחום הבינה המלאכותית במטרה לשמור על מרכזי הפעילות בישראל ולמנוע מעבר של פסי ייצור לחו"ל. המשרד מדגיש כי לא יתערב בשער החליפין ומשאיר זאת לבנק ישראל, תוך קריאה למגזר להסתגל בטווח הארוך לתנאי השוק החופשי. במקביל למאמצים מול ההייטק, באוצר נערכים לגבש תוכנית התייעלות ושיפור פריון גם עבור התעשייה המסורתית המתמודדת עם קשיים דומים ברווחיות הייצוא.
במשרד האוצר מעריכים כי בתוך פרק זמן קצר תגובש ותפורסם חבילת סיוע למגזר ההייטק סביב התחזקות השקל המהירה. דרך הסיוע העיקרית תהיה דרך מענקים של רשות החדשנות שחברות הייטק יוכלו לקבל. המתווה צפוי להיות מבוסס על המתווים הקודמים שעשו ברשות החדשנות סביב הקורונה בהיקף של כ-400 מיליון שקל, וסביב פרוץ מלחמת חרבות ברזל בהיקף של כ-100 מיליון שקל. במקרים הקודמים, רשות החדשנות איפשרה לחברות-הזנק בקשיים (לדוגמה, תזרים מזומנים של פחות משישה חודשים) להגיש בקשה למענק, זאת בהינתן שמדובר בחברה שיש לה השקעה במו"פ, ובחברה שיש לה סיכוי טוב לשרוד את המשבר הנוכחי. חשוב להזכיר, כי כספי רשות החדשנות הם 'מענק מותנה', כלומר, אם החברה תצליח להתפתח ולהרוויח כסף, הרי שהכספים יוחזרו לרשות.
הטלטלה במט"ח מגיעה לעורכי הדין:
"עם שער הדולר, נעלמים לך חודשיים־שלושה של חיים"
הירידה החדה בדולר מגיעה עד לפירמות עורכי הדין שמלוות את תעשיית ההייטק וההשקעות הזרות. שותפים בכירים במשרדים הגדולים ששוחחו עם כלכליסט מספרים על שחיקה של עשרות אחוזים בהכנסות הדולריות, ניסיונות לעדכן תעריפים וחשש מפני חוסר הוודאות
לכתבה המלאה
בעוד שבמשברים הקודמים הסיוע התמקד רק בחברות סטארט-אפ שיש להן בעיות תזרים, באוצר בוחנים ברצינות יחד עם רשות החדשנות לתת מענקים גם לחברות הייטק רב-לאומיות, זאת מתוך מטרה למנוע מחברות למהר ולהעביר פסי ייצור ומרכזים מישראל למדינות אחרות. מענקים אלו דורשים חשיבה מורכבת יותר, שכן מענקים לחברות מבוססות ועשירות צפוי שלא יינתנו מבלי שהמדינה תדרוש משהו בתמורה. וכעת באוצר עמלים על ניסוח הדרישות. באוצר חוששים מתרחיש שבו הם יבקשו מהחברות להתחייב לא לפטר עובדים, ובכך דווקא יקשו על החברות להתייעל.
באוצר מספרים כי בשבועות האחרונים הם נפגשו עם שחקנים רבים בתעשיית ההייטק המקומית, ועל הדרך למדו על אתגרים רבים שיש לתעשייה בישראל. האתגרים המרכזיים הם כמובן חדירת הבינה המלאכותית והשקל החזק. בשיחות עם הגורמים מתעשיית ההייטק יש גורמים באוצר שהשתכנעו שקיימים אתגרי מיסוי בעולם ההייטק בכלל, ובעולם הבינה המלאכותית בפרט. עם זאת, בשלב זה עולה הרושם כי מדובר בתובנה כללית ולא ברור מה הטבות המס שבכוונת האוצר לתת למגזר ההייטק. ראש רשות המסים שי אהרונוביץ אמר בכנס אלי הורוביץ כי "נצטרך לבחון את ההשלכות של מיסוי רווחים כלואים מחדש", מדובר במס שהטריד שחקנים רבים מההייטק. כמו כן, ניתנו הטבות מס למגזר ההייטק בשנה שעברה.
משרד האוצר מקפיד להדגיש כי הוא לא ינסה להשפיע על שער החליפין, וכי את כל העיסוק במסחר בשער החליפין הוא משאיר לבנק ישראל שמופקד על הנושא מכוח החוק. במשרד גם משתדלים להדגיש כי הם מבינים שהתחזקות השקל היא תהליך רב שנים, וכי הסיוע שהם נותנים כעת הוא רק לתקופת הביניים, אך בטווח הארוך מצופה שעסקי הייצוא יתאימו את עצמם לשער החליפין שייקבע בשוק החופשי. לסיום, לעתים מתקבל הרושם כי במשרד האוצר מתלהבים ומוטרדים יותר מהשפעת שער החליפין על ההייטק מאשר על היצואנים המסורתיים, זאת למרות שהיצואנים של התעשייה המסורתית נמצאים באתגר קשה מאוד, מכיוון שרמות הרווחיות שם מלכתחילה היו נמוכות יותר. עם זאת, גורמים בכירים באוצר אמרו לכלכליסט כי הם מקיימים פגישות גם עם נציגי התעשייה המסורתית, וגם שם בכוונתם לגבש תוכנית שתסייע לחברות מסורתיות להתייעל ולהעלות פריון כך שיוכלו להתמודד עם השקל החזק.
