הפיתוח החדש בעזרת AI: כלי לפיטורי עובדים
הכרזתו של ג’ק דורסי, מייסד חברת בלוק, על פיטורי 40% מהעובדים בשל “AI שתאפשר צוותים קטנים יותר” מסמנת מגמה שרק צפויה להתרחב. חברות שיוצאות לפיטורים המוניים בתירוץ של AI ו”קידמה”, שמשמש רק כסות להתנהלות עסקית לקויה
בשלוש השנים האחרונות בינה מלאכותית (AI) הפכה למונח קסמים. מודלים עסקיים, תוכניות אסטרטגיות, חזון לעתיד. הכל נראה טוב יותר אם משלבים שם קצת AI. וגם, איך לא, פיטורי עובדים מסיביים. בעידן שבו פרשנים מתנבאים ש־AI תחליף משימות ועובדים, חברות רבות ממנפות את המגמה על מנת לצאת לפיטורים המוניים שבמקום להצטייר כדרך של חברה להתמודד עם משבר תקציבי או החלטות ניהוליות שגויות, ממצבים אותה כמי שנמצאת בחזית הקידמה. הבעיה? הרבה פעמים מדובר בלא יותר מכיסוי למהלך פיטורים שגרתי לחלוטין, כזה שנעשה מכל הסיבות הישנות.
להתנהגות הזו כבר יש שם – AI Washing – ובימים האחרונים קיבלנו דוגמה מצוינת לכך באדיבות בלוק (Block), חברת הפינטק של ג'ק דורסי, שמוכרת יותר בשמה הקודם סקוור. בשבוע שעבר הודיע דורסי שבלוק תפטר 4,200 איש, כ־40% מכוח האדם שלה. הסיבה הרשמית? AI, שלדברי דורסי כבר עכשיו מאפשרת להשלים משימות עם צוותים קטנים ומבנה שטוח יותר – מגמה שרק תלך ותתרחב.
אבל פרשנים אומרים שזה רק כיסוי לסיבה האמיתית, ולא מדובר במשהו ייחודי לבלוק. "AI היא נרטיב נוח שמסווה בעיה עמוקה יותר", אמר האנליסט העצמאי אום מאליק. "אי־יעילות תפעולית, גיוסי־יתר וחוסר משמעת פיננסית הם חוליים משותפים, במיוחד לחברות טכנולוגיה ציבוריות מדרג הביניים, ששגשגו על הענן, המובייל וריבית אפסית".
דורסי הקים את בלוק ב־2009 עם היזם (והבוס לשעבר) ג'ים מקלווי. המוצר הראשון של החברה היה סורק כרטיסי אשראי בצורת ריבוע (ומכאן שמה המקורי סקוור) שהתחבר לפתח האוזניות באייפון והפך כל מכשיר לנקודת סליקה ניידת. בהמשך פיתחה או רכשה החברה מוצרים נוספים, כמו הארנק הדיגיטלי Cash App, שירות הרכישה בתשלומים Afterpay, ארנק ביטקוין ואפילו שירות מוזיקה בסטרימינג בשם Tidal. עד לרכישת טוויטר (כיום X) על ידי אלון מאסק, דורסי ניהל את שתי החברות במקביל במשך כמה שנים.
כמו חברות טק רבות, גם בלוק נהנתה מתקופת גאות משמעותית במהלך מגפת הקורונה, שהתבטאה בגיוסי עובדים נרחבים וגידול בהוצאות ובתחומי הפעילות העסקית. מ־3,835 עובדים ב־2019 זינקה החברה לשיא של קרוב ל־13 אלף ב־2023. הגידול היה תוצאה של גיוסים משמעותיים, לצד רכישות גדולות כמו Afterpay ב־2022 תמורת 29 מיליארד דולר. מדובר בהוצאות משמעותיות עבור חברה שהכנסותיה בכל 2025 עמדו על 24.19 מיליארד דולר והרווח הנקי על 1.3 מיליארד דולר בלבד.
עתה מגיע הרגע לשלם. בהודעה לעובדים, שפרסם גם ב־X, טען דורסי שהפיטורים לא קשורים למצב הפיננסי של החברה. "הפעילות העסקית שלנו חזקה", הוא כתב. "הרווח הגולמי ממשיך לצמוח, אנחנו ממשיכים לשרת יותר ויותר לקוחות, והרווחיות משתפרת. אבל משהו חייב להשתנות. אנחנו כבר רואים שכלי ה־AI שאנחנו יוצרים ומשתמשים בהם מאפשרים דרך חדשה לעבוד, שמשנה מהיסוד את המשמעות של לבנות ולנהל חברה. וזה מאיץ במהירות".
לדברי דורסי, לנוכח המצב המשתנה הוא ניצב בפני שתי ברירות: קיצוצים הדרגתיים במשך חודשים או שנים בהתאם להתפתחויות, או פעילות החלטית ומיידית. "אני מעדיף לנקוט פעולה קשה וברורה, ולבנות מעמדה שאנו מאמינים בה. חברה קטנה יותר גם נותנת לנו מרווח להגדיל את הפעילות העסקית שלנו בדרך הנכונה, בתנאים שלנו, במקום להמשיך להגיב ללחצים של השוק", טען.
דורסי מוכר נרטיב מפתה: המצב של בלוק מצוין, הפיטורים הם רק היערכות מהירה לעתיד מבוסס AI שיגיע בכל מקרה. אבל ההתנהלות של בלוק בשנים האחרונות והמספרים מספרים תמונה אחרת לגמרי. לפי הניתוח של מאליק, ההכנסה התפעולית של החברה פר עובד עומדת על 167 אלף דולר. נתון נמוך משמעותית מזה של המתחרות פייפאל (269 אלף דולר) ו־Adyen (281 אלף). בנוסף, על כל דולר של רווח גולמי, החברה שומרת 16 סנט בלבד, לעומת 41 סנט לפייפאל ו־53 סנט ל־Adyen. "בלוק היא החברה היעילה פחות מבין השלוש בהפרש ניכר", אמר מאליק.
התנהלויות עסקיות משונות, כמו רכישת Tidal, ואירועים נוצצים ויקרים – בספטמבר 2025 השקיעה בלוק 68.1 מיליון דולר במסיבה לעובדים בהשתתפות Jay-Z, T-Pain ואחרים – מבליטים את ההתנהלות העסקית הבעייתית של החברה ודורסי. "מדובר בבעיית ניהול", הוסיף מאליק. "הטיעון ש־AI תתקן את זה הוא נרטיב שמחליף מעשים".
למרבה התדהמה, דורסי עצמו מודה שיש מאחורי הפיטורים סיבה עמוקה יותר. שעות ספורות אחרי הדיווחים הראשונים על המהלך, הוא הודה בתגובה לשאלה ב־X: "כן, ביצענו גיוס־יתר בזמן הקורונה, כי בניתי בטעות שני מבנים עסקיים נפרדים (סקוור וקאש־אפ) במקום אחד". הודאה ברורה בהחלטה ניהולית שגויה שהובילה את החברה למצב הנוכחי.
אנליסטים אחרים מסכימים. "כשאני בוחן את מספר העובדים הכולל, מדובר יותר בעסק שנופח לזמן ארוך מדי מאשר על AI", אמר לבלומברג האנליסט זכארי גאן מפייננשל טקנולוג'י פרטנרס.
בלוק היא לא החברה היחידה שמפטרת עובדים באצטלה של שינויי AI. שחקניות בולטות כמו סיילספורס ו־HP סיפקו הסברים דומים לפיטורים רחבים. מנגד, בסבב קיצוצים שביצעה בשנה שעברה ביקשה אמזון לא לתלות את האשם ב־AI. "ההחלטה לא היתה מונעת משיקולים פיננסיים, אפילו לא משיקולי AI", אמר המנכ"ל אנדי ג'אסי.
אבל התגובה החיובית של השוק להודעה של דורסי – המניה של בלוק הגיבה להודעה בזינוק של 24%, אחרי ירידה של כ־72% בחמש השנים האחרונות – מסמנת שהיא לא תהיה החברה האחרונה שמנצלת את ה־AI לביצוע מהלכים קשים. "זו התבנית החדשה", אמר מאליק. "לחתוך מחצית מהחברה, להאשים את המכונות, לראות את המניה קופצת, ולעבור הלאה".
AI היא חומר ניקוי מעולה. זו מהפכה אמיתית שמרגשת הרבה אנשים, ושיש לה פונציאל לבצע שינוי אמיתי בחברה ובהתנהלות של עסקים וארגונים. אבל כמו בכל אירוע אמיתי, לא חסרים גורמים שמבקשים לרכוב עליו ולנצל אותו כחסות למהלכים אחרים שמתבצעים מסיבות משעממות הרבה יותר. הרבה חברות נדרשות לבצע פיטורים וקיצוצים כואבים, ברוב מוחלט של המקרים יהיה מדובר בתוצאה של החלטות שגויות שקיבלו המנהלים לפני שנים. אבל למה לפגוע באגו שלהם, כשאפשר להציג מהלך כואב כהתפתחות חדשנית ומרגשת שמלהיבה את השווקים?
