בלעדי
נוסעים לאקזיט: הרפורמה שסוללת את כניסת קרן תש"י לתחבורה ציבורית יוצאת לדרך
הרשות הארצית לתחבורה ציבורית השלימה את מתווה ההסדרה הענפית החדשה שבמסגרתה, בין היתר, יוסטו קווים מאזורים בעלי ביקוש נמוך לאזורים עם ביקוש גבוה והחברות יחוייבו להתייעל. ההסדרה היא התנאי המתלה המרכזי למימוש העסקה שבה קרן תש"י רוכשת 33% מקבוצת אלקטרה־אפיקים לפי 750 מיליון שקל
הרשות הארצית לתחבורה ציבורית ומשרד התחבורה חתמו על ההסכמים הראשונים במסגרת ההסדרה הענפית החדשה של חברות התחבורה הציבורית. לכלכליסט נודע כי הרשות, המנוהלת על ידי עידן מועלם, השלימה את גיבוש המתווה לאחר כשנתיים של דיונים עם מפעילות התחבורה הציבורית. ההסדרה סוללת את הדרך להשלמת עסקת רכישת 33% ממניות קבוצת התחבורה הציבורית אלקטרה־אפיקים על ידי קרן התשתיות תש"י לפי שווי של 750 מיליון שקל — פי 4.8 בהשוואה לשווי שלפיו אלקטרה נכנסה לקבוצה ב־2021.
המתווה לא חל על שתי החברות הגדולות בענף, אגד ודן, והוא גובש עקב הקשיים שאליהם נקלעו מפעילות התחבורה הציבורית האחרות, ובהן מטרופולין, אלקטרה־אפיקים, אקסטרה וחברות נוספות. בשנים האחרונות התמודדו החברות עם ירידה במהירות הנסיעה בערים בשל עומסי תנועה גוברים, בין היתר על רקע המעבר של נוסעים לרכב פרטי בתקופת הקורונה וההתאוששות האיטית לאחריה. לכך נוספו עבודות התשתית הנרחבות להקמת הרכבת הקלה. במקביל, החברות התקשו בגיוס נהגים, נאלצו להתמודד עם שיעורי אי־תיקוף נסיעות גבוהים מצד הנוסעים, וספגו קנסות בגין אי־עמידה במדדי השירות שנקבעו על ידי המדינה.
אחד ממרכיביה המרכזיים של ההסדרה החדשה הוא תוכנית התייעלות בהיקף של 10% ברשת הקווים, באמצעות הפחתת פעילות באזורים בעלי ביקוש נמוך והסטת משאבים וקווים לאזורים שבהם הביקוש גבוה יותר. עד כה קיבלו מפעילות התחבורה הציבורית תשלום מהמדינה על בסיס מספר הקילומטרים שביצעו בפועל. המודל העסקי הקיים התבסס על תשלום לפי קילומטר נסיעה, בניכוי ההכנסות שהתקבלו מהנוסעים, ובתוספת מנגנון תמרוץ שנתי שנקבע בהתאם למספר הנוסעים. במסגרת ההסדרה החדשה משתנה מבנה התמריצים. אמנם 85% מהתגמול לחברות ימשיך להתבסס על עלות לקילומטר, אך 15% מההכנסות יתבססו על מדדי נוסעים ותמריצי ביקוש. בנוסף, ייקבע מנגנון חדש שיבחן את היחס בין מספר הנוסעים לבין מספר הקילומטרים המופעלים, במטרה לעודד את החברות לשפר את היעילות התפעולית ולהגדיל את מספר המשתמשים בשירות. עוד נקבע כי הסכמי ההפעלה של החברות יוארכו בארבע שנים — תחילה בשנתיים ולאחר מכן בשנתיים נוספות. חברה שתבחר שלא לממש את אפשרות ההארכה תספוג הפחתה של 7% מהתשלום השנתי שהיא מקבלת עבור הפעלת הקווים. מנגד, הארכת ההסכמים מותנית בעמידה ביעדי השירות שנקבעו על ידי המדינה. כחלק ממנגנוני העידוד החדשים, החברות יקבלו תמריץ של 4 שקלים עבור כל תיקוף נוסף מעבר למספר התיקופים שעליו דיווחו בשנה הקודמת.
במסגרת תוכנית ההתייעלות יידרשו החברות לצמצם ב־5% את היקף הקילומטרים הכולל במפת הקווים שלהן, ולהסיט 5% של פעילות מאזורים דלי ביקוש לאזורים בעלי ביקוש גבוה. לפי הערכות המדינה, מהלך זה צפוי להביא לחיסכון של כ־5% בהוצאה השנתית על הפעלת תחבורה ציבורית. אי־עמידה ביעדי ההתייעלות עלולה להביא לקיצור תקופת ההפעלה של החברה המפעילה.
נדבך מרכזי נוסף בהסכם עוסק במדדי השירות. בין היתר נקבעו יעדים בתחום אמינות ביצוע הנסיעות, הגבלת שיעור הביטולים, עמידה בלוחות הזמנים, ניקיון וזמינות צי הרכב, ושורה של דרישות תפעוליות נוספות. הפרת מדדי השירות תגרור תשלומי פיצוי מוסכמים מצד החברות.
כאמור, להסדרה החדשה יש גם השלכות ישירות על אחת העסקאות הבולטות בענף. ההסדרה הייתה התנאי המתלה המרכזי לעסקה שעליה חתמה קרן התשתיות תש"י בספטמבר האחרון, במסגרתה תרכוש 33% מחברת אלקטרה־אפיקים ונתח זהה מחברת אלקטרה מוטורס לפי שווי מצרפי של 750 מיליון שקל. בשלב הראשון תרכוש תש"י 16.7% ממניות החברות תמורת 125 מיליון שקל, ובשלב השני תרכוש 16.7% נוספים תמורת סכום זהה. בסך הכול תעמוד התמורה על 250 מיליון שקל, ותש"י תחזיק ב־33% ממניות שתי החברות. אלקטרה, המחזיקה כיום ב־51% מכל אחת מהחברות, תרד להחזקה של 33%, בעוד ששותפה אמנון סלע יחזיק גם הוא ב־33% מהמניות.
אלקטרה־אפיקים פועלת בתחום התחבורה הציבורית ומפעילה כ־280 קווי שירות באמצעות כ־1,250 אוטובוסים. בנוסף, החברה מספקת שירותי הסעות ליותר מ־100 לקוחות. חברת אלקטרה מוטורס, שהוקמה ביולי 2023 על ידי אלקטרה ואמנון סלע, מחזיקה מאז מרץ 2024 בזיכיון לייבוא אוטובוסים חשמליים של המותג הסיני יוטונג (Yutong).
קרן תש"י, המנוהלת על ידי ירון קסטנבאום ונמצאת בבעלות משותפת שלו, של עו"ד יהודה רווה ושל קבוצת הביטוח והפיננסים הראל, היא קרן פרייבט אקוויטי המתמחה בהשקעות בתחומי האנרגיה, התחבורה, התשתיות, המים, איכות הסביבה, הלוגיסטיקה והתשתיות הדיגיטליות. הקרן מנהלת כיום נכסים בהיקף של כ־10 מיליארד שקל. בשנים האחרונות ביצעה שורת מימושים משמעותיים, ובהם מכירת 5% ממניות דליה אנרגיות תמורת כ־500 מיליון שקל, מכירת 23% ממניות מיזם הסיבים האופטיים IBC תמורת כ־520 מיליון שקל, וכן מכירת השליטה בחברת האנרגיה זפירוס (56%) לחברת האנרגיה המתחדשת דוראל תמורת כמיליארד שקל.
