מסיוע בשינה ועד עזרה נפשית ראשונה: מאיץ הסטארט־אפים משדרות שבונה חוסן
יותר מחצי מיליון ישראלים סובלים מלפחות תסמין חמור אחד של פוסט טראומה. במאיץ החוסן של שדרות עבר כבר מחזור אחד של מיזמים שמנסה ליצור פתרונות ברמות שונות לבעיה – מעזרה ראשונה ל־PTSD, דרך סיוע להעמקת השינה ועד למאבק בביורוקרטיה. על הדרך, מקווים גם לייצר אקו־סיסטם שיחזק את העיר וישאיר בה את הצעירים
אחת ההשלכות העמוקות של טבח ה־7 באוקטובר וקרוב לשתי שנות מלחמה שפרצה בעקבותיו היא זינוק בשיעור הישראלים שמתמודדים עם הפרעת דחק פוסט־טראומטית (PTSD). לפי דוח מבקר המדינה מ־2024, שלושה מיליון ישראלים סובלים מתסמינים בינוניים או חמורים של PTSD, דיכאון וחרדה, או שילוב של שלושתם, וכ־580 אלף סובלים מלפחות תסמין חמור אחד. במרץ, מחקר של אוניברסיטת בן גוריון זיהה עלייה חדה בשכיחות PTSD בקרב בני 18 עד 30, מ־25% לפני המלחמה ל־42%; וכאשר מדובר במפונים מדובר על 60%. לפי הערכות חוקרים, העלות למדינה של התמודדות עם הזינוק בשיעור ה־PTSD יכולה להגיע ל־50 מיליארד דולר בחמש שנים.
לצד מאמצים ברמה הארצית לספק סיוע ופתרונות למתמודדי PTSD, במאיץ החוסן בשדרות פועלים לקידום פתרונות מלמטה, באמצעות תמיכה בסטארט־אפים שמפתחים טכנולוגיות ושירותים בתחום. "החזון הוא להקים חממה טכנולוגית שתגדל ותקים סטארט־אפים בעולמות החוסן", אמר משה שמי, יזם הייטק ותיק שהקים ומוביל את פעילות המאיץ.
הפעילות בנושא החלה עוד לפני ה־7 באוקטובר, כאשר ב־2022 הוביל שמי מפגש עם 200 אנשי מקצוע מעולמות החוסן. "עשינו סוג של האקתון עם פסיכולוגים, פסיכיאטרים, פיקוד העורף, משטרה, צה"ל, כדי לברר מה הפערים שלהם, איפה הם צריכים את הטכנולוגיה", סיפר. "על בסיס זה נוצר אקוסיסטם שלם. גיבשתי שותפים אסטרטגיים בכירים: בית החולים שיבא איתנו מקצה לקצה, גם כמנטורים וגם דוחפים אלינו סטארטאפים שלהם. גם מטבע יש לנו תמיכה".
המחזור הראשון של המאיץ יצא לדרך ב־2024, והוא מיועד לחברות ומיזמים בתחום החוסן והבריאות, עם דגש על בריאות נפשית ופוסט־טראומה. "יש לנו מערך הכשרות וסטארט־אפ סטודיו עם תקציב של שנתי של שישה מיליון שקל מביטוח לאומי, עיריית שדרות ושיבא, שמאפשר לנו לתת לחברות מנטורינג, ייעוץ משפטי, תמיכה וליווי צמוד", אמר שמי.
אחת המטרות של המיזם היא למשוך ולהשאיר בעיר כישרונות טכנולוגיים ויזמי הייטק. "המודל הזה הוא ווין־ווין", אמר שמי. "הסטארט־אפים יושבים בשדרות, מעסיקים או מלמדים את הילדים האלה, ואז הם לא צריכים לברוח לתל אביב בגיל 24. הם יכולים להישאר בשדרות, יש להם כבר מודלים של סטארט־אפ שיכול לעבוד פה, והסטארט־אפ עצמו מעסיק עוד ג'וניורים וסניורים מקומיים. זה מערך שמחזק את האוכלוסייה החזקה, משאיר את הטובים, וגם מביא אחרים. וכמובן, אתה עוזר לבני אדם, מוריד את העלויות של המדינה, של המשק. אתה מניע פה גלגל מאוד חיובי".
בין המיזמים שעברו במאיץ ניתן למנות פיתוחים שמציעים טיפול נפשי באמצעות VR, אפליקציות סיוע למתמודדים עם פוסט־טראומה או לאנשי כוחות ההצלה, פיתוחים טכנולוגיים להפחתת תסמיני PTSD ופלטפורמות להנגשת טיפול נפשי מיידי. להלן כמה מהפיתוחים הבולטים שיצאו מהמאיץ.
Hexa: עזרה נפשית ראשונה בשטח
כוחות הסיוע הרפואי הראשוני וההצלה בישראל, גופים כמו מד"א ואיחוד הצלה, הם בין המובילים בעולם במתן עזרה ראשונה לפציעות פיסיות בשטח, ובזכות זאת מצילים חיים רבים. אבל בשנים האחרונות התפתחה ההבנה שגם לפציעות נפשיות אפשר לתת עזרה ראשונה בשטח. "הפציעה מתרחשת גם בנפש, וכשיודעים לתת גם הטיפול הזה, ניתן להפחית תסמינים פוסט־טראומטיים שיכולים להתפתח בעתיד", אמר מייסד וסמנכ"ל הטכנולוגיות של Hexa, שגיא פלג. "חובש בשטח, הדבר הראשון שהוא עושה זה לטפל בפציעות בגוף. אבל ברגע שהמטופל יתייצב והוא בדרך לבית חולים, או שיש זמן, אותו דבר שעשינו לגוף – אפשר לעשות לנפש. המענה הראשוני הנפשי בשטח חשוב כמו המענה הראשוני הגופני".
עשינו האקתון עם פסיכולוגים, פסיכיאטרים, פיקוד העורף, משטרה, צה”ל, כדי לברר איפה צריכים טכנולוגיה”, סיפר היזם משה שמי. “על בסיס זה נוצר אקוסיסטם שלם. ביה”ח שיבא איתנו, הם מנטורים וגם דוחפים אלינו סטארט־אפים. גם טבע נכנסה לשותפות”
הפתרון של Hexa הוא פלטפורמה דיגיטלית לעזרה ראשונה נפשית, שנותנת מענה מקיף ללימוד, הטמעה ועזרה בזמן אמת לאנשי כוחות סיוע והצלה שנתקלים על בסיס יומיומי במטופלים שעברו אירועי דחק. היא פותח על בסיס ניסיונו של המנכ"ל והמייסד, איתי פלג, אביו של שגיא. "הוא איש פיקוד העורף בעברו", מספר שגיא פלג. "עבד בהמון זירות בארץ ובחו"ל, באירועים כמו רעידות אדמה ואסונות אחרים. נפגש עם אנשים בשטח שראו מראות לא פשוטים, והבין שהנפש צריכה מודל כדי להתמודד בצורה טובה יותר עם האירוע, שיהיו להם כלים להתמודד עם המראות והאירועים. לפני שבע שנים הוא פגש את ד"ר משה פרחי, המייסד השלישי של החברה. פרחי הוא מפתח המודל הלאומי להגשת עזרה ראשונה נפשית, שאומץ על ידי צה"ל, צבא ארה"ב וחמישה צבאות נוספים. הוא הבין שזו החוליה החסרה".
על בסיס המודל של פרחי, פותחה הפלטפורמה, שבנויה משלושה רכיבים. הראשון, לימוד, מקנה כלים וידע נחוץ. השני, אימון, מתמקד בשיפור מיומנויות על מנת להרגיש בנוח עם הידע וליישם אותו. הרכיב השלישי הוא עזרה בזמן אמת. "אפשר לפתוח את האפליקציה בזמן אירוע, להזין את פרטיו ולקבל סט הוראות שמותאם אליו", מספר פלג. "לדוגמה, אירוע של תאונת דרכים. מגיע אמבולנס לזירת התאונה, וכמו שאנחנו מכירים מהחיים זה אירוע שיכול להפוך לאירוע טראומתי בעבור בן אדם שנפגע בתאונה. הוא יכול להיכנס למצב קשה שיצריך טיפול אחר בשטח. במצב הזה, החובש יכול לזהות שהאדם נמצא בקושי, וליישם את המודל בזמן אמת. התהליך האופטימלי הוא שהאדם לא צריך עזרה בזמן אמת, הוא למד התאמן ועושה רענונים קבועים, וכשהוא מגיע לשטח הוא יודע מה לעשות. אבל אם הוא רואה משהו שונה או לא בטוח מה לעשות, הוא יכול לדבר עם האפליקציה ולקבל ממנה הדרכה איך לתפעל את אירוע הדחק בצורה המיטבית".
Voxwell: אבחון בעזרת דגימת קול
חסם מרכזי בסיוע למתמודדי PTSD הוא האבחון של ההפרעה. ב־Voxwell מנסים להתמודד עם אתגר זה באמצעות פיתוח אלגוריתם מבוסס למידת מכונה, שמסוגל לזהות דיכאון ומצבי נפש אחרים כמו PTSD על בסיס דגימת קול בת דקה. "אם אתה פסיכיאטר מנוסה, כבר כשמטופל פותח את הדלת למשרד שלך אתה יודע עליו הרבה דברים, על בסיס איך שהוא עומד, הבעת פנים שלו ועוד", אמר אחד המייסדים, ד"ר דן וילנצ'ק מבית הספר להנדסת מחשבים באוניברסיטת בן גוריון. "דיכאון מתבטא בצורה פיסיולוגית בקול, כי הוא משפיע על שרירים דרך תסמינים כמו עייפות, חוסר שינה והאטה פסיכומוטורית. זה משפיע על הדרך שבה הקול מופק. פיתחנו את האלגוריתם שלנו על בסיס המון דוגמאות לדגימות קול של אדם בדיכאון לעומת אדם שלא בדיכאון, שלמד את התבניות ובתוך דקה מסוגל לזהות אותם. זה כמו שמטיפת דם אפשר לאפיין מחלות מורכבות, או ב־MRI אפשר לראות שיש גידול".
וילנצ'ק, שהקים את Voxwell לצד פרופ' ג׳ולי צוויקל, רוסלן סרגיינקו ואפרת קאול־גרנות, החל להתעניין בתחום על רקע קשר עם קרוב משפחה מתמודד נפש. "שמתי לב שאני מצליח לזהות על בסיס שינויים קלים בקול הפסקה של תרופות, שינוי מינונים והחמרה של מצב", סיפר. "כשהגעתי לאקדמיה, עלה רעיון לעשות את זה באמצעות AI. בחרנו בדיכאון כי זו המחלה הכי מפורסמת בעולם בריאות הנפש, שעולה הכי הרבה כסף למערכות הבריאות. אבל ניתן יהיה להשתמש בפיתוח לזיהוי כל מחלת נפש שמתבטאת גם בצורה פיסית, כמו חרדה, PTSD או סכיזופרניה".
הממצאים בתחום כבר מבוססים מבחינה אקדמית, כולל מאמר שפרסמו וילנצ'ק ועמיתיו בכתב עת מדעי. "אבל באקדמיה זה תמיד נשאר אנקדוטלי, כי המטרה היא לפרסם מאמר וברגע שפורסם מאמר ממשיכים לבעיה הבאה. בתעשייה זה צריך להיות שימושי, ואנחנו מנסים לסגור את הפער בין מאמר אקדמי למוצר שימושי. לשם כך אנחנו מנסים לעלות את הדיוק ולמצוא את התרחיש שבו זה ישתלב", אמר.
לדברי וילנצ'ק, תרחיש אפשרי אחד לשימוש בפיתוח הוא בידי רופאי משפחה: “רופא משפחה זה הקו הראשון שרואה מטופלים. אנו פונים בעיקר פונים לשוק האמריקאי, שם קיים כבר הליך מוסדר של אבחון מוקדם, שבדיקת קול יכולה להשתלב בו. בארץ זה גם יכול להשתלב ולהעלות מודעות ברופאי משפחה, בטח אחרי 7 באוקטובר, כשיש עלייה בדרישה לשירותי נפש. ניתן לשלב את הפיתוח במרפאות כאב, פוריות או אונקולוגיה – כל מקום שבו לממד הנפשי יש השפעה על הטיפול ושרמת הדיכאון בו גבוהה. 50% מהמטופלים במרפאת כאב סובלים מדיכאון, לעומת 5% עד 10% באוכלוסייה הכללית".
נכון להיום, המוצר עדיין מצוי בשלב הפיתוח. "אספנו מאות דגימות קול, אימנו את המודל ואנחנו מגיעים ל־70% דיוק. החסם העיקרי זה דאטה, בטח כשמדובר בקול אנושי ולא מקור זמין כמו תמונות וטקסט. מידע רפואי הוא יקר וקשה לאיסוף, וזה המחסום שאנחנו מתמודדים אתו. הרי אין בנק של הקלטות קול של אנשים שמתמודדים עם דיכאון. אנחנו מגיעים למרפאות שבהן ידוע שיש אחוז גבוה של מטופלים עם דיכאון, מבקשים מאנשים להשתתף במחקר, ומתוך השאלון שהם ממלאים מבררים האם הם סובלים מדיכאון. זה עולה כסף וסיזיפי. השלב הבא יהיה ניסוי קליני. אנחנו מחפשים מימון, וברגע שיהיה מימון מספיק, בתוך שנה אפשר להעמיד אפליקציה".
AppScent Medical: אפקט הריח הטוב
אחד התסמינים היותר ידועים של PTSD הוא התעוררות מבועתת מסיוט באמצע הלילה, עם דופק גבוה וגוף במצב של מתח וחרדה. ל־AppScent Medical יש פתרון מפתיע – ריח טוב – ונקודת מוצא לא צפויה: התמודדות עם דום נשימה (אפניאה) בשינה. "התחלנו מתוך מסע אישי, כדי לפתור לאבא שלי אפניאה", אמר המייסד והמנכ"ל, יוסי אזולאי, שהקים את החברה לצד עמוס פורת. "רצינו למצוא פתרון חלופי למסיכה שמזרימה אוויר בלילה או לניתוח. הרקע שלי הוא היחידות הטכנולוגיות באמ"ן, ואנחנו אוהבים למצוא פתרונות לאתגרים. הגענו למחקר במכון ויצמן שגילה שקיים אפקט הרחה שמניע הליך נשימתי גם בלילה, וזה מאפשר להתמודד עם דום נשימה בלי שהגוף יתעורר. זה כמו כפתור נשימה מחדש".
מי שחווה PTSD ומי שמלווה אותו מתמודד עם הרבה ביורוקרטיה וחיפוש”, אומרת יוליה פרידמן מ־Lydia. “מי שיש לו PTSD, אין סיכוי שיעשה את זה. רק 20% ממצים חלק מהזכויות שלהם. הבנו שחייבים לפשט את הסיפור שזו קהילה הולכת וגדלה”
כדי להבין את הפתרון של החברה, צריך להבין קודם מה גורם לאפניאה, וכיצד הגוף מגיב למצב זה. "המוח הוא מכונה שאוהבת לשמור אנרגיה", הסביר אזולאי. "בלילה הוא משחרר מתח מכל השרירים בגוף. כשזה קורה, בסיס הלשון צונח, ואתו גם הרקמות הרכות בחיך. במקרה של חסימה חלקית, התוצאה היא קולות נחירה. במקרים של חסימה מלאה, הרקמות חוסמות את כל מעבר האוויר ורמות החמצן בגוף יורדות. כשהמוח מזהה את זה, הוא מעלה את הדופק כדי למצות כמה שיותר חמצן ממחזור הדם. האדם ישן אבל הדופק יכול להגיע ל־90 פעימות בדקה, כאילו הוא רץ. עד שנגמר החמצן בדם, ואז המוח נכנס למצב חירום, מעלה את ההורמונים בגוף ומחזיר את המתח לשרירים. מבחינה קלינית, האדם התעורר לחלוטין מבחינת המערכות בגוף, ומתחיל שוב את מחזור השינה. זה קורה עשרות או מאות פעמים בלילה, ומייצר שינה רדופה".
הפעלה של אפקט ההרחה מאפשרת לחדש את הנשימה בדרך עדינה יותר. "כשהמוח מזהה ריח, הוא רוצה להבין מה זה, והרפלקס הראשוני הוא לייצר הרחה. כמו שעוברים ליד מאפייה, מריחים את הלחם הטרי ושואפים שאיפה ארוכה של אוויר. לא תכננו לעשות את זה, זו פעולה לא רצונית כמעט. בתהליך ההרחה, המוח מתניע מחדש את כל התהליך הנשימתי. הפקודה מחזירה את המתח לכל השרירים שמעורבים בתהליך הנשימה, ומפעילה אותם מחדש. אבל במקרה הזה הם מופעלים ממקום טוב, ולא ממקום של פעולת חירום".
הפתרון של AppScent הוא מכשיר שמנטר את המטופל ללא מגע בזמן השינה, ומשחרר ריחות נעימים כשהוא מזהה אפניאה. "פיתחנו מכשיר עם חיישן רדארי, כיפת ברזל לאפניאה, שבודק את תבניות השינה בזמן אמת. ברגע שהמכשיר מזהה תבנית של הפסקת נשימה, הוא משחרר ריח נעים והמוח מגיב באפקט הרחה. הוא מאפשר למנוע את התהליך הרגיל והאגרסיבי שנוצר במקרה של דום נשימה, ומצמצם את הפעמים שבהן הגוף נכנס למצב חירום. בכל מכשיר יש מחסנית עם 5 ריחות שונים וה־AI מחליפה בין הריחות במהלך הלילה כדי לוודא שהמטופל לא מתרגל לריח. הוכחנו בניסויים קליניים עם המכשיר שאפשר להוריד את חומרת האפניאה מחמורה לקלה כבר בלילה הראשון. המכשיר קיבל את אישור משרד הבריאות להפחתת אירועי דום נשימה בשינה. השלמנו לאחרונה אישור של ה־FDA כמכשיר ביופידבק לתחום הנשימות לצורך רגיעה בערות ושיפור איכות שינה".
הפתרון של החברה מתאים גם לטיפול במתמודדי PTSD. "בזמן אפניאה, המוח במצב הישרדותי – מייצר תגובת הילחם או ברח. מי שסובל מ־PTSD מתמודד בשינה עם קשיים שדומים לאפניאה מבחינת התגובה שמייצר הגוף. כל אדם סובל מאפניאה, השאלה היא באיזו רמה. והאפניאה היא טריגר להתקפי חרדה של PTSD, אם אתה מתמודד עם האפניאה אתה מוריד את הטריגרים. בנוסף, למי שמתמודד עם PTSD יש סיוטים. יקיצות החירום בלילה מביאות לכך שזוכרים את הסיוט. הפחתת היקיצות מצמצת את הסיוטים הזכורים. הריח מסדיר את תהליך הנשימה. התאמנו את האלגוריתם למתמודדי PTSD על מנת שהמכשיר יביא את המטופל לנשימות סדורות יותר. אנחנו יכולים לייצר שינה רגועה יותר. המטופל לא מתעורר עם דופק גבוה וכמויות גדולות של אנדרלין בגוף. עם המכשיר, מטופלים ישנים בין חמש לשבע שעות במקום במקום שעתיים בלילה".
Lydia App: פתרון לביורוקרטיה
כמו שקרה לישראלים רבים, גם העולם של חן שקליאר השתנה ב־7 באוקטובר. "יריב, בן הזוג שלי, שירת כשוטר בשדרות ב־7 באוקטובר, נלחם בגבורה, חזר הביתה והתמוטט בגלל התפרצות PTSD", היא סיפרה. "הבנתי שאני יוצאת אתו למלחמה על החיים ועל הבריאות הנפשית שלו. אני מלווה אותו בתהליך השיקום – מילוי טפסים, מציאת מטפלים, איתור קהילות תמיכה, כל מה שצריך כדי שיוכל לשקם את עצמו".
היא לא היתה יוצאת דופן. "מי שחווה PTSD ומי שמלווה אותו מתמודד עם הרבה ביורוקרטיה וחיפוש. זו משרה מלאה", אומרת עמיתתה יוליה פרידמן. "ומי שיש לו PTSD, אין סיכוי שיעשה את זה. רק 20% ממצים חלק מהזכויות שלהם. הבנו שחייבים לפשט את הסיפור הזה, שזו קהילה הולכת וגדלה".
הפתרון שלהן הוא לידיה, אפליקציה מבוססת AI שמרכזת את כל תחום ה־PTSD, פרט לאבחנה ולטיפול עצמם. "היא מסייעת באיתור הטבות, מילוי טפסים אוטומטי, זיהוי מטפלים וספקי שירות בתחומים כמו רפואה אלטרנטיבית, חוגים ובתים מאזנים", אומרה פרידמן. "כל מה שיכול לעזור למטופל, לבני הזוג או לילדים. זה מורה דרך שמלווה אתכם יד ביד מרגע שיש חשש ל־PTSD", אמרה פרידמן. הממשק של האפליקציה הוא צ'טבוטית דמויית ChatGPT בשם לידיה, על שם סבתא של שקליאר ("בזמן השיקום של יריב גיליתי שכל התסמינים מוכרים לי, כי לסבתא שלי ניצולת השואה היה PTSD. לכן המיזם קרוי על שמה"). שקליאר מוסיפה: "אמא של חייל שחזר מהמילואים וקולטת שמשהו לא בסדר יכולה להתחיל בשיחה עם הצ'טבוטית. לידיה תכווין אותה לקחת אותו ליחידה לתגובות קרב, וגם תנסח ותשלח ליחידה מייל ותסייע לקבוע פגישה. לאחר מכן היא תנחה אותם ותמלא את הטפסים שצריך להגיש למשרד הביטחון, תוודא שיש את הטפסים הנכונים ותחבר לגורמים שדרושים על מנת להשלים אותם, תכתוב את הבקשה להכרה ותשלח אותה. זה התחום שהרוב נופלים בו. אחרי ההכרה, האפליקציה תציע טיפולים נפשיים ואלטרנטיביים, בהתאם למיקום. במקביל תהיה קהילת תמיכה למתמודדים ובני משפחתם, כאשר יהיו גם מפגשים לא מקוונים של חברי הקהילה".
הפיתוח של האפליקציה נעשה כולו במימון עצמי ובהתנדבות. "100 מתכנתים מתנדבים בפיתוח האפליקציה", סיפרה פרידמן. "אנחנו בלי שקל מימון, הכל מהכיס שלנו. היא מיועדת להשקה בסוף ספטמבר או תחילת אוקטובר, ואנחנו עכשיו מגייסות כסף על מנת לתפעל ולתחזק אותה".
