הציבור שלף את הארנקים, וההוצאות באשראי זינקו לכמעט 50 מיליארד שקל בינואר
זוהי עלייה של 7.5% לעומת אשתקד והנתון השלישי בגובהו שנרשם במשק אי פעם. הצמיחה בהוצאות נובעת בחלקה מעליית המחירים ועלייה בצריכה, אך גם מהמשך המעבר ממזומן לאשראי. למרות הגדלת הפטור ממע"מ על הזמנות מחו"ל, ענפי האופנה והחשמל רשמו צמיחה של כ-7%
היקף ההוצאות בכרטיסי האשראי בינואר עמד על 49.8 מיליארד שקל, כך לפי נתוני שבא, מפעילת תשתית התשלומים בישראל. זו עלייה של 7.5% ביחס לינואר אשתקד, אז היקף ההוצאות הסתכם ב-46.4 מיליארד שקל, והנתון השלישי בגובהו שנרשם במשק אי פעם, אחרי יולי וספטמבר האחרונים, בהם היקף ההוצאות עמד על 51.8 ו-50.1 מיליארד שקל, בהתאמה.
עלייה זו נובעת בחלקה מהאינפלציה, שעמדה ב-2025 על 2.6%, וכן מהמשך גידול האוכלוסייה. בעוד שגידול האוכלוסייה תורם גם לצמיחה הריאלית במשק (המוערכת בכ-3%), האינפלציה משפיעה בעיקר על הגידול הנומינלי בהוצאות האשראי.
לצד זאת, העלייה בשימוש בכרטיסים נובעת מהמשך הסטת הצריכה ממזומן: לפי נתוני שבא, היקף משיכות המזומן בינואר קטן ב-2.1% לעומת ינואר אשתקד, והסתכם ב-5.2 מיליארד שקל. בנוסף, העלייה החדה בשימוש באשראי ביחס לצמיחה הכללית ככל הנראה נובעת גם מעלייה באשראי שמשקי בית נוטלים, ומשמש לצריכה. סך החוב שאינו לדיור של משקי הבית צמח בתשעת החודשים הראשונים של 2025 ב-4.4% ל-246 מיליארד שקל.
ינואר הוא החודש הראשון שבו חלה הכפלת רף הפטור ממע"מ על הזמנות מחו"ל מ-75 דולר ל-150 דולר. נתוני שבא כוללים עסקאות בבתי עסק בישראל בלבד, ולכן העלייה בהזמנות מחו"ל בעקבות השינוי, פוגעת בהיקף הרכישות בישראל. עם זאת, בשני הסקטורים המושפעים ביותר מהמהלך בפילוח של נתוני שב"א, עדיין חלה צמיחה בהיקף הרכישות: בענף החשמל והאלקטרוניקה ההיקף ההוצאות באשראי צמח ב-8.3%, ובענף הלבשה והנעלה חלה עלייה של 6.6%.
עם זאת, סביר שלולא הפטור, הצמיחה בענפים אלו אף הייתה גבוהה יותר. כפי שפורסם בכלכליסט בשבוע שעבר, לפי נתוני חברת כרטיסי האשראי Max, שיעור ההזמנות מחו"ל בין 75 ל-150 דולר שילש את עצמו בהזמנות מחברות אירופאיות ואמריקאיות מאז העלאת רף הפטור.
עלייה חדה במיוחד של כ-25% נרשמה בענף פנאי ובידור, שהיקף ההוצאות בו הסתכם בכ-387 מיליון שקל. לצד זאת, נרשמה גם עלייה חדה של כ-18% בהוצאות על מלונות וחדרי אירוח, שהסתכמו ב-733 מיליון שקל. במסעדות, בתי קפה ומזון מהיר חלה צמיחה של כ-11% ל־3.6 מיליארד שקל.
ברכיב ההוצאות המרכזי של הציבור – רשתות המזון – ההוצאות באשראי גדלו בכ-8% ל-6.1 מיליארד שקל. מנגד, בענף התעופה נרשמה ירידה של 2.5% בהוצאות, שהסתכמו ב-391 מיליון שקל. בתקופה המקבילה ב-2025 רבות מחברות התעופה הזרות עדיין לא שבו לטוס לישראל, בשל המצב הביטחוני. כלומר, לא חלה ירידה בביקוש לטיסות אלא ישנה הסטה חזרה של הביקוש אל חברות זרות כשכאמור נתוני שבא משקפים הוצאות בישראל בלבד, לכן הנתון בינואר 2025, אז רוב הטיסות היו דרך חברות ישראליות, גבוה יחסית.
הצמיחה בשימוש באשראי הייתה גבוהה יותר ברכישות אונליין, שגדלו ב-7.6% ל-29.9 מיליארד שקל, המהווים 60% מסך ההוצאות באשראי. היקף הרכישות בעסקאות פיזיות לעומת זאת, גדל ב-6.9% ל-19.9 מיליארד שקל.
