דוח המבקר
מערכות בריאות הנפש קרסו לאחר 7 באוקטובר, רק 0.6% מהזקוקים לכך קיבלו טיפול נפשי
מגה מחדל בבריאות הנפש: 38% מהציבור מדווחים על מצוקה נפשית ברמה בינונית-חמורה אבל המערכת הציבורית טיפלה בחצי השנה הראשונה של המלחמה רק בחלק מזערי מהם. רק 8% ממפוני העוטף קיבלו טיפול ו-4% מילדי שדרות. מבקר המדינה: מערכת בריאות הנפש לא הוכנה למצב חירום. משרד הבריאות: "המבקר השתמש בכלי שגוי מיסודו"
דו"ח מבקר המדינה בנושא הטיפול הנפשי בנפגעי ה-7.10 מצייר תמונה של כישלון וקריסה של מערכות בריאות הנפש. 38% מהציבור מדווחים על מצוקה נפשית ברמה בינונית או חמורה אבל המערכת הציבורית טיפלה בחצי השנה הראשונה של המלחמה ב-0.6% מהם בלבד. כלומר, רק אדם אחד מכל 63 נזקקים קיבלו טיפול מקופות החולים ומרכזי החוסן. רק 8% ממפוני העוטף ו-4% מילדי שדרות קיבלו טיפול מהמערכת הציבורית. כך עולה מדו"ח מבקר המדינה בנושא הטיפול בבריאות הנפש לאחר אירועי ה-7.10.
המבקר קובע ש"משרד הבריאות לא נערך לטיפול נפשי באוכלוסייה מפונה בהיקף גדול". הדו"ח הוא חלק מקובץ הדו"חות הראשון של המבקר בנושא מחדל ה-7.10 שעוסק בעיקר בנושאים אזרחיים. המבקר מטיל אחריות ו"מעיר לשר הבריאות אוריאל בוסו על שלא הבטיח שמשרדו ערוך ומוכן בכל הנוגע למערך בריאות הנפש בחירום", ובכל זאת הוא שומר גם בדו"ח הזה על השפה הרזה והמתונה שאפיינה אותו כל הקדנציה מה שמבהיר עד כמה חקירת המבקר אינה רלוונטית כלל כתחליף לוועדת חקירה.
במכתב מבקר המדינה לראש הממשלה מ-13.11.23 הוא הציג את הכשלים והפערים מרכזיים בטיפול בעורף האזרחי שעלו מסיוריו ביישובי קווי העימות ובאתרי המפונים. אנגלמן ציין במכתב כי "המערך הציבורי-ממשלתי בתחום בריאות הנפש כשל בטיפול במפונים, שכן הוא התבסס ברובו המוחלט על מתנדבים". מערך בריאות הנפש "התנהל ללא תורה סדורה, לצד יוזמות התנדבותיות מקומיות, וללא שמירה על רצף טיפולי ועל תיעודו".
מסקר שערך משרד מבקר המדינה באפריל 2024 עולה תמונת מצב קשה מאוד. כשליש מהמשיבים דיווחו על תסמיני פוסט-טראומה או דיכאון (34% ו-32%, בהתאמה) ברמה בינונית או חמורה, וכחמישית (21%) על תסמיני חרדה ברמה בינונית או חמורה. בסך הכל 38% מהמשתתפים דיווחו על תסמין אחד לפחות ברמה בינונית או חמורה. 90% מהסובלים מתסמיני פוסט-טראומה לא פנו לקבלת טיפול. 77% מאלה שסובלים מפוסט-טראומה ונכחו באירוע ה-7 באוקטובר לא פנו לטיפול. הסיבה השכיחה ביותר היא אורך התור. על פי הסקר קרוב למיליון איש מתכוונים לפנות לטיפול, אבל מהדו"ח עולה בבירור שיתקשו לקבל אותו במערכת הציבורית.
מול עוצמת המצוקה, בחצי השנה שלאחר אירועי שבעה באוקטובר נתנו קופות החולים ומרכזי החוסן טיפול לפחות מאחוז אחד (0.6%) מאוכלוסיית ישראל. רק כ-11% מכלל המפונים, מיישובי הדרום והצפון (כ-23 אלף מתוך כ-210 אלף הבוגרים והילדים המפונים), קיבלו טיפול נפשי מקופות החולים וממרכזי החוסן בתקופה זו. רק 8% מהמפונים מיישובי העוטף קיבלו טיפול נפשי מקופות החולים וממרכזי החוסן חרף האירועים הטראומטיים הקיצוניים שחוו והסיכון המוגבר אצלם לתסמיני פוסט-טראומה. עד סוף מרץ 2024 נתנה המערכת הציבורית טיפול נפשי רק לכ-440 מתוך כ-10,500 ילדי שדרות המפונים, שהם כ-4% בלבד מילדי שדרות.
משך ההמתנה הממוצע לטיפול בקופות החולים היה כשישה חודשים וחצי. "העיכוב בטיפול במקרים שמחייבים טיפול עלול להוביל להתקבעות התסמינים הנפשיים, להמשך המצוקה הנפשית ואף לפגיעה מתמשכת וקשה בתפקוד החברתי, המשפחתי והתעסוקתי", כותב המבקר. משרד הבריאות, כמה נוח, לא מבצע מדידה ומעקב אחרי זמני ההמתנה לטיפולים נפשיים בקופות החולים.
כ-4,500 איש השתתפו בשלוש המסיבות שמספר הנרצחים בהן עמד על כ-400 איש ומהן נחטפו 44. הטבח במשתתפי המסיבות נמשך שעות ארוכות וכלל פגיעות מיניות חמורות ומזעזעות שנעשו לפחות בחלקן לעיני השורדים. בחצי השנה שלאחר שבעה באוקטובר יותר ממחצית מניצולי המסיבות (52%, שהם כ-1,900 איש) לא קיבלו טיפול נפשי במרכזי החוסן או בקופות החולים. 98% מניצולי המסיבות שקיבלו טיפול לא סיימו את המספר המרבי של פגישות הטיפול המוקצות להם - 36 פגישות. המבקר כותב ש"עולה החשש כי הדבר עלול להקשות עוד יותר על ניצולי המסיבות להשתקם מהטראומה הקשה שחוו ולחזור לתפקוד".
בחודשים שחלפו מ-7 באוקטובר עד סוף דצמבר 2023 העניקו כלל מרכזי החוסן טיפול ל-15,750 מטופלים בלבד, המהווים כ-0.16% בלבד מכלל אוכלוסיית מדינה. את המחדל החמירה העובדה שלמרות מצב החרום תקציבי מרכזי החוסן הגיעו באיחור ולא הוכנסו לבסיס תקציב משרד הבריאות. "המרכזים התמודדו עם אי-ודאות תקציבית ועם מחסור בכוח אדם - כך שיכולתם לתת מענה הייתה מוגבלת".
ממשרד הבריאות נמסר: "מערכת בריאות הנפש הייתה מצויה במשבר טרם המלחמה וגם המענים הניתנים מאז אין בהם כדי להספיק לכלל הצרכים הציבוריים. עם זאת מאז ה-7.10 מהווה בריאות הנפש את הנושא המרכזי על סדר יומה של מערכת הבריאות. החל מהימים הראשונים למלחמה פרסמה מערכת הבריאות מענים נרחבים בריכוזי המפונים במלונות, בבתי החולים ובמקומות רלבנטיים נוספים. היתה פנייה יזומה אל האוכלוסייה שחוותה את מאורעות ה-7.10 להציע להם טיפול. המענים היו חסרי תקדים ביחס לכל אירוע רב נפגעי נפש אחר בעולם ועשרות אלפי ישראלים קיבלו טיפול נפשי מקצועי ומידי".
משרד הבריאות מאשים בתגובה כי: "דו"ח המבקר נסמך כולו על ביצוע סקר עצמי ומשתמש בתובנות ממנו כדי לאמוד את היקף האוכלוסייה הזקוקה לשירותי בריאות הנפש. משרד הבריאות והמומחים הרבים בארץ ובעולם איתם התייעץ סבורים כי השימוש בכלי שגוי מיסודו וחסר יכולת לנבא את היקף הפונים. מדובר במסמך החוטא לאמת המקצועית ומנתח באופן שגוי את ההשלכות הנפשיות של האירוע. ישנה הסכמה רחבה שלא כל מי שחווה קושי נפשי יזדקק לטיפול. תחושת חוסר האונים שהדו"ח יוצר מזיקה לציבור".
יו"ר המועצה הלאומית לפוסט ראומה פרופ' אייל רפוכטר כתב למבקר כי "לפחות חלק מהמסקנות שאתם מציגים, שבעיקרן הן תוצאות סקר ולא בדיקה מעמיקה, אינו נכון ועלולות אף לגרום לנזק. המסר שכולם צריכים טיפול והמערכת אינה מספקת אותו אינו נכון. לא כל מי שהיה מעורב באירועים, יצטרך טיפול - להיפך : הרוב לא יזדקקו לטיפול כלשהו. העובדה שהמערכת הצליחה לקדם טיפול לכ-50% מניצולי הנובה, הנה הישג מרשים, שאין לו אח ורע".
ממשרד האוצר מסר בתגובה: "האומדן הראשוני של אגף תקציבים התבצע בסמוך לשבעה באוקטובר, כאשר שרר חוסר בהירות משמעותי, בין היתר בשל העובדה שרוב הפגיעות הן פגיעות נפשיות. לאחר מספר חודשים, כשגדלה הוודאות ביחס לנתונים אלה, עודכנו האומדנים".
