גם לאחר סיום המלחמות באוקראינה ובישראל, הדיפנס-טק כאן כדי להישאר
המלחמות באוקראינה ובמזרח התיכון והעדר הגיבוי האוטומטי של ארה"ב עוררו במדינות רבות פחדים קיומיים שלא צפויים להעלם גם לאחר סיומן. עבור ההייטק הישראלי זו הזדמנות.
ענף הדיפנס הישראלי אינו הייפ שנולד מתוך המלחמה הממושכת, אלא חלק מתהליך עולמי עמוק. מדובר באוקיינוס כחול של הזדמנויות ושעת הכושר לשיווק, פיתוח והשקעה היא עכשיו. עסקאות בולטות כמו מכירת מערכות הגנה אווירית לגרמניה הן רק קצה הקרחון.
הסיבה לגל ההשקעות אינה טמונה רק במלחמות באוקראינה ובמזרח התיכון. העלאת תקציבי הביטחון בכל העולם נובעת מהתנגשות בין תפיסות לחימה שונות של גושים גאופוליטיים ומהבנה שהפער הטכנולוגי עלול להכריע מערכות שלמות. ציר סין–איראן–רוסיה–צפון קוריאה רואה בזירות כמו אוקראינה וישראל שדה ניסוי חי, וממהר לייצא את מה שעובד. הפיתוחים האיראניים, למשל, אמנם עומדים לעיתים ב־70% הצלחה בלבד, אך מחירם הנמוך מאפשר פגיעה חסרת תקדים, כמו מתקפת הכטב"מים על שדות הנפט בסעודיה ב־2018, שעלתה לכלכלה העולמית מאות מיליוני דולרים.
הצד שלנו, לעומת זאת, שואף לסטנדרטים גבוהים בהרבה וזה מייצר אתגר של זמן ותקציב. המדינות המובילות בגוש המערבי מבינות שאין להן את הפריבילגיה להישאר מאחור. גרמניה, למשל, גילתה שצבאה אינו מותאם לאיומי 2025, והקצתה תקציב מיוחד של 100 מיליארד אירו לשדרוג. מדינות אירופה מביטות על הגבול עם רוסיה ותוהות מי הבאה בתור, מה שמאיץ מדיניות של אימוץ מהיר של חדשנות והעדפת "פתרון טוב עכשיו" על פני פיתוח ממושך.
ההגדרה של "הגנה" מתרחבת והיא כבר לא רק שמירה על שמי המדינה, אלא גם הגנה על תשתיות קריטיות: בתי חולים, מערכות אנרגיה, מים ותקשורת. במערכה האחרונה מול איראן חווינו פגיעה ישירה בבית חולים, מה שעבור מדינות רבות הוא תרחיש בלהות, שכן אין להן את מערכי ההגנה המתקדמים הקיימים בישראל.
המספרים מציגים תמונה החד: הוצאות הביטחון של אוקראינה זינקו ב־832% מאז 2020 – מגמה שניכרה עוד לפני הפלישה הרוסית ב־2022. הוצאות הצבא של רוסיה גדלו ב־146%, ומדינות נאט"ו באירופה הגדילו את תקציבי הביטחון ב־50% במצטבר. גם ישראל (+28%) וארה"ב (+15%) הגדילו את הוצאותיהן, כש־35% מהרכש החדש בישראל מוקדש למערכות אוטונומיות וליכולות AI. אלו אינם נתונים מבודדים – הם משקפים הכרה עולמית בכך שהשקעה בביטחון, במחקר ובפיתוח הפכה להכרח אסטרטגי.
המגמה ברורה: ביטחון הוא לא "ביטוח" לשעת חירום, אלא מרכיב יסוד בשמירה על ריבונות ועל כלכלה מתפקדת. המשמעות למשקיעים, ליזמים ולחברות טכנולוגיה היא עצומה. השוק הזה אינו מחזורי ואינו זמני. הוא מבוסס על צורך מתמשך, שימשיך להזין חדשנות, שיתופי פעולה ומיזוגים בין תעשיות ביטחוניות לטכנולוגיות אזרחיות.
ככל שהגבולות בין הייטק ל-דיפנס מטשטשים, עם שילוב של AI, מערכות אוטונומיות ופתרונות סייבר, כך נפתח מרחב הזדמנויות חדש. מי שיזהה בזמן שהשקעה בהגנה היא לא טרנד אלא הכרח אסטרטגי, וידע לשלב בין יתרון טכנולוגי לזריזות עסקית, יוכל להוביל לא רק בשדה הקרב אלא גם בשוק הגלובלי.
ליטל לשם היא מייסדת שותפה ומנהלת בקרן Protego Ventures
