פרשנות
מטא יצאה בזול, אבל הפשרה שהשיגה עשויה לשנות את כללי המשחק
נקודות עיקריות.כלכליסט AI
- חברת מטא הגיעה להסכם פשרה מול 29 מדינות בארצות הברית במסגרתו תשלם עד 18 מיליארד דולר בפריסה לעשר שנים, סכום הנחשב לנמוך משמעותית מהקנסות המקסימליים שצפתה החברה.
- התביעה התמקדה בטענות כי מטא עיצבה את פייסבוק ואינסטגרם באופן שמעודד התנהגות כפייתית בקרב צעירים ואספה מידע על קטינים בניגוד לחוק הפדרלי.
- חלק מסכום הפשרה מותנה בכך שחברות מתחרות דוגמת טיקטוק ויוטיוב יסכימו לשלם סכומי פיצוי דומים ויישמו מגבלות על זמן שימוש ואימות גיל למשתמשים צעירים.
- למרות היקף הפשרה, בשוק ההון רואים בה הישג למטא שכן התשלום השנתי נמוך מהרווח הנקי הרבעוני של החברה ומסיר מעליה איום כלכלי ומשפטי משמעותי.
מארק צוקרברג עשה זאת שוב. בכל פעם שנדמה שהחרב שמונפת מעל לראשה של מטא עומד לחסל את החברה, מצליח המייסד והמנכ"ל להימלט דרך חור נכלולי כלשהו, לצאת כשידו על העליונה ולשמח את המשקיעים שמזניקים את המניה למעלה. כך היה גם היום, במשפט הענק שניהלו נגד מטא 29 מדינות בארה"ב. מטא טענה שהפסד במשפט יכול לעלות לה בקנס משתק של 1.4 טריליון דולר. המדינות היו מתונות יותר ודיברו על קנס מצמית של 193 מיליארד דולר. והתוצאה הסופית? הסכם פשרה של 18 מיליארד דולר, אולי אפילו פחות, שישולמו לאורך 10 שנים. מחברה שרק ברבעון שחלף רשמה רווח נקי של 18.34 מיליארד דולר. אם הנפגעים העיקריים לא היו אנחנו והילדים שלנו, היינו מתגלגלים מצחוק.
ההסכם נחתם במשפט שנפתח שבוע שעבר, חלק מסדרת "משפטי ההתמכרות", כינוי לאלפי תביעות שהגישו תובעים פרטיים, משפחות ומחוזות בית ספר בארה"ב נגד פלטפורמות מדיה חברתית – מטא, טיקטוק, יוטיוב וסנאפ – בטענה שעוצבו על מנת לגרום להתמכרות משתמשים, בפרט צעירים, והביאו לפגיעות נפשיות ואחרות.
את התביעה הנוכחית הובילו התובעים הכלליים של קליפורניה, קולרדו, קנטקי וניו ג'רזי. לטענתם, מטא הפרה את חוקי המדינות שלהם כשעיצבה את פייסבוק ואינסטגרם כדי לעודד התנהגות כפייתית ושימוש ממושך מצד משתמשים צעירים, תוך שהיא יוצרת מצג שווא לגבי הבטיחות שלהן. הקבוצה הרחבה יותר של 29 המדינות תבעה את מטא בטענה שהחברה הפרה חוק פדרלי להגנה על ילדים ברשת בכך שבין השאר אספה מהם מידע ללא הסכמת הוריהם.
הפרה של החוק כרוכה בקנס של 20 אלף דולר לכל הפרה – סכום שיכול לצמוח משמעותית בהתחשב בכך שיש לפייסבוק ולאינסטגרם מיליוני משתמשים קטינים והפעילות של כל אחד מהם יכולה לכלול מספר רב של הפרות. לפי חישוב של מטא, אם היה פוסק בית המשפט נגדה היא היתה מחויבת בתשלום של 1.4 טירליון דולר – כמעט זהה לשווי השוק של החברה כיום; סכום שהיה יכול להביא אותה לפשיטת רגל. המדינות דיברו על סכום מציאותי יותר, 193 מיליארד דולר, שהיה מתפקד לכל הפחות כעונש משמעותי וגורם מרתיע לחברות אחרות.
בסופו של דבר, הסכם הפשרה צנוע הרבה יותר ועומד על 18 מיליארד דולר לכל היותר (שמקיף לא רק את המדינות התובעות אלא את כל 50 המדינות בארה"ב, וכן את ווישינגטון די.סי) - וגם זה לא באופן מיידי. לדברי מטא, החברה תשלם את הסכום בתשלומים שנתיים לאורך 10 שנים, והמדינות המשתתפות יקבלו לפחות 12.7 מיליארד דולר, 70% מסכום ההסכם.
30% הנותרים, 5.3 מיליארד דולר, ישולמו רק אם יוטיוב וטיקטוק יסכימו לשני תנאים: ראשית, לשלם סכום דומה בעצמן, חצי מיוטיוב וחצי מטיקטוק. שנית, ליישם מגבלות על שימוש צעירים שיהיו דומות לאלו שמטא התחייבה אליהן בהסכם הפשרה, ובפרט מגבלת שימוש יומי של שעה אחת, מצב לילה ופיצ'רים משופרים לאימות גיל.
מדובר באחד מהסכמי הפשרה הגדולים של חברת טכנולוגיה בארה"ב. אבל מבחינת מטא, מדובר בלא יותר ממכה קלה בכנף, סכום שנמוך יותר מהרווח הנקי של החברה ברבעון שעבר. הגלולה מרה עוד פחות לאור העובדה שמטא תשלם את הסכום לאורך עשור. הוא גם מתגמד לנוכח ההכנסות והרווחים העודפים שרשמה מטא לאורך העשורים מהפעילות המוגברת של משתמשים צעירים כתוצאה מהפיצ'רים הממכרים שלה והטרגוט המדויק יותר של פרסומות בזכות המידע שאספה עליהם.
כמו במקרים אחרים – כמו הקנס של 400 מיליון דולר שספגה טיקטוק בשבוע שעבר על פגיעה בפרטיות משתמשים צעירים, או קנסות של כמה מיליארדי דולרים שספגו ענקיות טק באיחוד האירופי על פגיעה בתחרותיות – מדובר בלא יותר ממחיר עשיית העסקים. החברות מייצרות הכנסות מיידיות משמעותיות מכיפוף והפרה בוטה של החוקים. אם הן נתפסות ונענשות, זה קורה שנים מאוחר יותר, והעונש תמיד נמוך יותר מההכנסות שייצרו בזכות התנהגותן.
לא פלא שמניית מטא מגיבה בעלייה להסכם הפשרה ההיסטורי לכאורה: המשקיעים הבינו היטב שהחברה משלמת בזול כדי להיפטר מאיום משמעותי, יוצאת כשרווח בידה, ומקבלת מעין אישור להמשיך את הפרקטיקה הבעייתית שלה בתחומים אחרים.
עם זאת, לדברי מומחים, הסכם הפשרה יכול להוות נקודת מפנה מבחינת חברות מדיה חברתית, שעד עתה פעלו ללא רגולציה משמעותית סביב הנזק הפוטנציאלי שהן גורמות למשתמשים צעירים. "מטא הגיעה להסכם פשרה כי ראתה את הכתובת על הקיר, והגישה חשופה מאוד", אמרה לניו יורק טיימס פרופ' נורה פרימן אנגסטרום, מרצה למשפטים באוניברסיטת סטנפורד.
ועדיין לא נאמרה המילה האחרונה מבחינת מטא וחברות המדיה החברתית האחרות – יש עוד אלפי משפטים על הפרק בארה"ב. אבל העובדה שבמשפט הגדול ביותר, עם התובעים החזקים ביותר, הגיעה החברה הסכם פשרה מלטף כל כך, מצביעה על הצפוי גם במשפטים האחרים: הסכמים על סכומים סמליים, התחייבות לשינויים לא דרמטיים והמשך עסקים כרגיל.
