לפלופ החזון הביטחוני יש מחיר עתק של 188 מיליארד שקל - וזה לא הסוף
המלחמה מול איראן הוסברה כהשקעה שתייצר מזרח תיכון חדש ותשנה את מאזן הכוחות באזור. אלא שאחרי הסבבים ישראל מוצאת את עצמה עם חזיתות פתוחות, שחיקה במילואים ואי־ודאות אסטרטגית. בכל יום שחולף הלימבו המדיני עולה לישראל יותר מ־100 מיליון שקל, והדרישה של צה"ל גדלה בעוד 44 מיליארד שקל
כשתופי המלחמה רעמו בסוף פברואר וצבאות ארה"ב וישראל יצאו למערכה כוללת נגד איראן, בכיר ביטחוני דיבר על הזדמנות ל"רמונט כללי" במזרח התיכון. כשנשאל על העלויות העצומות ומקורות המימון של השיפוץ המתבקש, ענה שהפרוספריטי האזורי שיבוא בשוך הקרבות יחזיר את ההוצאה, ובענק.
צופרי האזעקה שהופעלו בחוצות תל אביב קטעו את דמיונותיו על קריסת ציר הרשע וגוויעת ארגוני הפרוקסי של איראן, על הרחבת "הסכמי אברהם" וצירופה אליהם של ערב הסעודית, על העמקת יחסיה של ישראל עם איחוד האמירויות ומדינות המפרץ, ועל מיליארדי הדולרים שיממנו מיזמים אזוריים משותפים בתחומי האנרגיה, הטכנולוגיה והתיירות.
שיפוצים עולים הרבה כסף, וגם הופכים את הבית לזירה של בלגן גדול. הם מוציאים את דייריו מאזורי הנוחות שלהם ולעתים גם מכליהם, אך בסופם ניכרת הקלה גדולה בדמות סביבת מחיה נעימה המותאמת לצורכיהם ולאורחותיהם. אלא שלפעמים שיפוצים מסתבכים, חורגים מכל מסגרת תקציבית שנקבעה להם מלכתחילה, ולא פחות גרוע מכך — הקבלן נוטש את השטח ובורח.
1. מפרוץ מלחמת איראן השנייה, הרמונט הלא מוצלח הזה עלה למדינת ישראל כ־50 מיליארד שקל שממילא לא היו לה. הסכום העצום כולל את הפצצות והטילים ששימשו את חיל האוויר בתקיפותיו באיראן, את מחירי המיירטים שהופנו אל הטילים הבליסטיים ששוגרו לעבר העורף ואת הישאבות צה"ל לרצועת ביטחון מדממת בלבנון — בתגובה להצטרפות חזבאללה למלחמה.
כל יום שחולף בלימבו האסטרטגי והמדיני שאליו נקלעה ישראל עולה לה יותר מ־100 מיליון שקל, כשגם החזית של היקף תקציב הביטחון ל־2026 נותרה פתוחה. הדרישה העדכנית של צה"ל ומערכת הביטחון להגדילו בעוד 44 מיליארד שקל, לסכום בלתי נתפס של 188 מיליארד שקל, לא הלכה לשום מקום, אף שניכר שבשבועות האחרונים היא הודחקה היטב בקרב מי שיושב על ברז התקציבים ונדרש כעת לחתום על הצ'ק.
דיונים שקיים בנושא ראש הממשלה בנימין נתניהו עם בכירי משרדי האוצר והביטחון לא התקדמו עד כה לכדי החלטה. דיון שתוכנן בנושא לסוף השבוע האחרון בוטל, ושני משרדי הממשלה מתבצרים בקנאות בעמדותיהם, מסרבים לזוז במילימטר. זה דורש וזה לא נותן; כל אחד, בצדקתו הקדושה, בטוח שהוא זה שמציל את ישראל מעצמה.
2. כל עוד הקיפאון המסוכן בכלל החזיתות נמשך, משמעויות ההסכם בין ארה"ב לאיראן, על פעילות צה"ל בלבנון אינן ברורות כלל. שר האוצר בצלאל סמוטריץ', שבין היתר הוא חבר בקבינט המדיני־ביטחוני, ממשיך כהרגלו להלום בתופי המלחמה. "ההסכם רע ונצטרך להמשיך את המערכה להפלת המשטר האיראני בעצמנו", טען.
סמוטריץ' הוא גם שר במשרד הביטחון, המעורה במצוקותיו התקציביות בצל המלחמה המתמשכת, אך לא אמר מאיפה יביא את הכסף, וגם לא מאיפה יבואו החיילים הרבים הדרושים לצה"ל למען תחזוקתו של הדשדוש הרב־חזיתי שאליו שקעה ישראל, עם רצועות ביטחון בעזה, בסוריה ובלבנון, ועם איראן אלימה וקיצונית יותר.
בין הטילים "הפזירים" שזרעו זירות הרס בכל רחבי הארץ כי לא יורטו באמצעות טילי חץ 3 בשל הצטיידות בחסר שמקורה בוויכוח תקציבי, ותוך הערכת יתר של הישגי צה"ל במלחמה הראשונה עם איראן ובמלחמה הקודמת עם חזבאללה, מקבלי ההחלטות שששו אלי קרב ביחד עם צבא ארה"ב זלזלו בשאלות על התכלית האסטרטגית. מי שתהה על טיב תהליכי קבלת ההחלטות הואשם בפגיעה במורל הלאומי.
את מחיר הבלגן הזה מדינת ישראל תשלם עוד שנים רבות קדימה, כי הוא לא נגמר. כל החזיתות שנותרו פתוחות מחייבות היערכות צבאית למציאות של סבבי לחימה תכופים, תוך מעבריות קיצונית משגרה לחירום ותוך שיבושים נרחבים בפעילות המשק. ברקע מצב הביניים הבלתי אפשרי והעגום שבו נכלאה ישראל, בספק אם הדרישה להגדלת תקציב הביטחון ל־188 מיליארד שקל תהיה גם האחרונה.
