ניתוח
המחסור הסודי בטילי חץ: כך מימנו המקדמות מגרמניה את הגנת השמיים
באווירת הניצחון כביכול, אחרי מלחמת איראן הראשונה, האוצר נאטם לדרישות מערכת הביטחון לתיגבור ייצור טילי החץ, בתירוץ של ריסון תקציב הביטחון שיצא משליטה. רק עסקאות הענק עם גרמניה אפשרו את האצת האספקה של המיירטים
באיחור גדול, רק בתחילת השבוע, ברקע מלחמה מתארכת עם איראן וירי קבוע ותכוף של טילים בליסטיים לעבר ערי ישראל, אישרה ועבדת השרים להצטיידות, שבראשות שר הביטחון ישראל כ"ץ, "תוכנית להאצה משמעותית נוספת" של ייצור טילי חץ 3 בתעשייה האווירית.
אישור הוועדה מאפשר למשרד הביטחון להתקשר עם תע"א להצטיידות נוספת בטילי חץ 3, לצד הגדלת תשתיות שיתמכו בהגברת קצב ייצורם. המספרים של העסקה שעל הפרק — היקף ומספר מיירטים — סודיים מטעמי ביטחון מידע.
היקפן של עסקאות חץ קודמות שמשרד הביטחון עשה בשנתיים האחרונות עם תע"א הוערך בכמה מיליארדי שקלים. מחירו של טיל חץ 3 מוערך ביותר מ־2 מיליון דולר, ומפרוץ מלחמת 7 באוקטובר מערך זה מהווה את המענה ההגנתי המרכזי מפני טילים בליסטיים מאיראן ותימן.
1 צפייה בגלריה
בועז לוי. מעבר ללא צינון מתפקיד מנכ"ל תע"א לתפקיד היו"ר ויידרש לבקר החלטות שקיבל בעצמו
(צילום: אוראל כהן)
בסמוך להחלטת ועדת השרים, ראשי מערכת הביטחון יצאו מגדרם כדי להסביר את חשיבותה ודחיפותה — מכ"ץ ומנכ"ל משרדו אמיר ברעם, דרך בועז לוי מנכ"ל תע"א ועד דני גולד מנכ"ל מפא"ת, שאמר כי "האצת הייצור וההצטיידות המורחבת בטילי החץ הן צעד חיוני להמשך הבטחת יתרונו היחסי של צה"ל על אויביו, ולביצור ההגנה על העורף האזרחי והצבאי של מדינת ישראל". אלא שהסופרלטיבים והמילים המפוצצות מסווים מחלוקות תקציביות ממושכות בין משרדי הביטחון והאוצר, שעיכבו במשך חודשים את ההחלטה הנחוצה. בלב המחלוקת — ויכוח על מקורות מימון העסקה, ובלעדיהם לא ניתן להוציא הזמנה לתע"א ולהעצים את יכולות הייצור של טילי החץ.
באווירת הניצחון וההכרעה, כביכול, שמילאה את המדינה אחרי המלחמה הראשונה, משרד האוצר נאטם לדרישות מערכת הביטחון, וראה בכך הזדמנות לרסן את תקציב הביטחון המתפרע, שיצא מזמן מכלל שליטה. באוצר ציפו שעם תקציב דמיוני של יותר מ־140 מיליארד שקל, משרד הביטחון ימצא דרך לממן את רכש הטילים. מצדה, מערכת הביטחון הבהירה כי מלחמת איראן הראשונה היא רק מבוא לשנייה, שתהיה מורכבת יותר.
בשונה מהעימותים הקודמים עם איראן, בזה האחרון מערך ההגנה האווירית הפנה לעבר הטילים מאיראן גם טילי יירוט של "קלע דוד", שפותחה כמערכת הגנה לשכבה בינונית. שבועיים לפני המלחמה משרד הביטחון וצה"ל דיווחו על הרחבת מעטפת ביצועיה, ולימים התברר כי מדובר בהתאמתה ליירוט טילים בליסטיים. טילי חץ 3 מיירטים איומים מחוץ לאטמוספרה, ואלה של קלע דוד מיירטים אותם מתחת לאטמוספרה. במקרים שבהם מדובר בראשי קרב "פזירים", גם יירוט מוצלח בגובה נמוך שנעשה באמצעות קלע דוד לא מונע את התפזרותם של עשרות תתי־חימושים על פני שטח נרחב ותוך יצירת עשרות זירות הרס. כשיירוט של טיל נעשה מחוץ לאטמוספרה, כמו במקרה של חץ 3, מרבית השברים וחימושי המשנה נשרפים בשלב כניסתם לכדור הארץ. בצה"ל ובמערכת הביטחון נימקו את השינוי במדיניות היירוט בצורך לנהל בתבונה את מלאי טילי החץ, עם מבט להתפתחות המערכה שבועות קדימה ושמירת מוכנות ויכולות הגנתיות לתרחישים עתידיים.
ישראל לא חושפת, ובצדק, את מצב מלאי הטילים שלה, ומתחילת המערכה הנוכחית גם לא חושפת את היקפי מתקפות הטילים המופנות לעברה ואת אחוזי היירוט שלהם באמצעות מערכות ההגנה האוויריות. מתחילת מלחמת 7 באוקטובר שוגרו לעבר ישראל יותר מ־1,300 טילים בליסטיים מאיראן ותימן. מאות רבות מהם יורטו באמצעות טילי חץ, אחרים באמצעות המערכות האמריקאיות איג'יס ו־THAAD.
לפי דו"ח שפרסם לפני כשבועיים מכון המחקר הבריטי RUSI, הוערך כי מצב משק המיירטים של ישראל וארה"ב בכי רע: מאגרי החץ הידלדלו בכ־80% ואלה של קלע דוד בכ־55%; מאגר מיירטי ה־THAAD שנקבע להגנת ישראל התרוקן על פי הדו"ח בחצי מאז פרוץ המלחמה.
במערכת הביטחון טענו כי הדיווחים על מחסור במיירטים מוגזמים, בייחוד כשייצור טילי החץ נמשך בלי הרף מתחילת המלחמה באוקטובר 2023 — ביתר שאת מאז ליל הטילים האיראני הראשון באפריל 2024 — ובהמשך הורחב פעם נוספת. בשנה האחרונה קצב הייצור של טילי החץ 3 בתע"א שולש, בין השאר בעקבות הזמנות הענק מגרמניה בשתי עסקאות בהיקף כולל של כ־6.5 מיליארד דולר. במערכת הביטחון סיפרו לכלכליסט כי המקדמות שנכנסו משתי העסקאות עם גרמניה אפשרו את המשך הייצור הסדיר של הטילים והגברתו, אל מול ידם הקמוצה של פקידי משרד האוצר.
לפי מערכת הביטחון, אם כיום קצב הייצור של טילי החץ הוא פי שלושה מקצב ייצורם עד לפני כשנה, אישור העסקה החדשה מתחילת השבוע יגדיל את קצב הייצור עוד יותר — וכבר במהלך החודשים הקרובים.
לצד ניסיונותיהם לגלגל את האחריות על גרירת הרגליים ברכש הטילים הבהול, משרדי האוצר והביטחון ניסו למזער בימים האחרונים את מחדל עיכוב ההזמנה לתע"א. "אין מקרה של טיל אחד שהיה יכול להגיע לצה"ל ולא הגיע בגלל תקציב", הבהיר גורם באוצר. גורם ביטחוני טען כי קצב הייצור המוגבר נשמר כל העת, ואם היו עיכובים — הם חלו בתוכנית להאצת הייצור ונענו בפתרון מאולתר שאפשר את עקיפתם, כביכול. לפי אותו גורם, לוחות הזמנים למלחמה נוספת עם איראן דחקו, הקרבות התקציביים וכיפופי הידיים היו בשיאם, ומנכ"ל משרד הביטחון ברעם והחשב הכללי לשעבר יהלי רוטנברג חתמו על התחייבות שניתנה לתע"א, ולפיה כל הוצאה שתיעשה במסגרת האצת הייצור — תשולם.
במערכת הביטחון סיפרו לכלכליסט כי המקדמות שנכנסו משתי עסקאות הענק עם גרמניה לייצוא טילי חץ 3, אפשרו את המשך הייצור של המיירטים והגברתו, אל מול ידם הקמוצה של פקידי האוצר
לאורך כל התקופה הלחוצה הזאת, שר הביטחון כ"ץ והשר האחראי על החברות הממשלתיות דודי אמסלם היו עסוקים עד צוואר בריבים ובמאבקי הכוח הפנימיים שלהם בליכוד, ולא התביישו לקיים אותם גם על גבה ועל חשבונה של התעשייה האווירית — ובזמן מלחמה. בתחילת השבוע, לצד הודעתו על אישור תוכנית האצת הייצור של טילי החץ, כ"ץ גם בישר על מהלך המסמן את סיומו הקרוב של המשבר המתמשך במינוי יו"ר לתע"א, תוך מינויו של המנכ"ל בועז לוי לתפקיד, וזאת בהיותו מועמד המוסכם עליו ועל יריבו אמסלם.
לשם שינוי, מדובר במינוי מקצועי וראוי. לוי הוא בשר מבשרה של תע"א: במשך שנים ניהל את תוכניות הטילים הרגישות ביותר שלה, הוביל את מפעל מל"מ המייצר את טילי החץ ולאחר מכן את חטיבת מערכות הטילים והחלל, הנחשבת לאחת החטיבות הרווחיות של החברה. בחמש שנות כהונתו כמנכ"ל, תע"א הציגה מדי שנה את הביצועים הכספיים הטובים ביותר בתולדותיה, ובסוף השנה שעברה צבר ההזמנות שלה כבר פרץ את רף ה־30 מיליארד דולר.
למרות אנחת הרווחה בתע"א על ההחלטה למנות את לוי ושביעות הרצון על מינוי ענייני וטוב, מדובר במעבר שיעשה ללא צינון — מתפקיד המנכ"ל לתפקיד היו"ר — וייתכן שלוי יידרש לבקר החלטות ניהוליות שקיבל בעצמו. רשות החברות הממשלתיות, בראשות רועי כחלון, בדקה בימים האחרונים את הנושא ומצאה לו מוצא משפטי, באמצעות הסכמי ניגוד עניינים מוסדיים ואישיים שיקבעו את גבולות הגזרה, לפחות במהלך חודשי פעילותו הראשונים של לוי בתפקיד היו"ר.
לוי לא ימלא את תפקיד היו"ר במקביל לתפקיד המנכ"ל, ובתחילת השבוע הבא מינויו ליו"ר יובא לאישור הוועדה לבחינת מינויים בכירים בחברות הממשלתיות, בראשות השופטת (בדימוס) שולמית דותן. לפי כל ההערכות הוא יאושר לתפקיד, יתמנה לדירקטור מן המניין, וב־19 לחודש הדירקטוריון יתכנס כדי לבחור בו לתפקיד היו"ר. עם בחירתו, הוא אמור למנות לעצמו ממלא מקום זמני בתפקיד המנכ"ל, לצד הקמת ועדת איתור שתמנה מנכ"ל קבוע בתוך כשלושה חודשים. העדפה של לוי, של רשות החברות והשרים עצמם היא שהמנכ"ל הבא יבוא משורות תע"א.
בכירים בתעשיות הביטחוניות העריכו כי המנכ"ל הזמני יהיה אחד מארבעת הסמנכ"לים שמנהלים את החטיבות המרכזיות של תע"א: מדובר בדרור בר מחטיבת אלתא, יעקב (ברקו) ברקוביץ' מחטיבת התעופה, גיא בר־לב מחטיבת מערכות טילים וחלל ומשה לוי מחטיבת כלי הטיס הצבאיים.
במשרדי הממשלה שפעלו לקידום מועמדותו של לוי ליו"ר החברה רואים בו את האיש המתאים לקידום ההנפקה ההיסטורית של תע"א שעומדת על הפרק. מדובר בתוכנית להנפיק 30% ממניות החברה לפי שווי מוערך של 80–100 מיליארד שקל, וזאת כדי לנצל את איתנותה הפיננסית יוצאת הדופן ולמנף אותה.
לאחרונה משרד הביטחון הביע את הסכמתו להנפקת התעשיות הביטחוניות הממשלתיות, תע"א ורפאל, ולהערכתו תהליך זה יימשך כשנה.
