פרשנות
פירוק המשטר בוונצואלה יפגע גם בתשתית הכלכלית של איראן וחיזבאללה
טהראן מפעילה במדינה הלטינית מנגנון עוקף סנקציות שמאפשר לה לסחור בנפט מתחת לרדאר המערבי. פגיעה כלכלית צפויה גם בארגון חיזבאללה, שמפעיל בוונצואלה מנגנון מורכב של חברות קש ונתיבי שילוח
לכידתו המפתיעה של נשיא ונצואלה ניקולס מדורו בשבת על ידי ממשל טראמפ והעברתו למעצר בניו יורק מאיימות לא רק על היציבות במדינה באמריקה הלטינית, אלא גם מאיימות להעמיק את המשבר הכלכלי באיראן.
הסיבה לכך איננה היקפי המסחר בין ונצואלה לאיראן שעשויים להיפגע, כי אם אובדן הפלטפורמה שנבנתה לעקיפת סנקציות מערביות, לחילופי נפט ולמהלכים לוגיסטיים — מתחת לרדאר המערבי. הנזק האמיתי שייגרם כעת לטהראן, ובמקביל גם לחיזבאללה, המתחזקות רשת כלכלית בוונצואלה, תלוי בכיוון שתלך אליו קראקס ביום שאחרי מדורו - האם היא תישאר פלטפורמה עוינת למערב ותמשיך לעבוד עם איראן, או שמא תהפוך שוב לכלכלה שתפעל להתקרב למערב. במקרה השני, אחד המהלכים הראשונים, הזולים והסמליים ביותר יהיה צינון מהיר של היחסים ההדוקים עם איראן.
במונחים מאקרו־כלכליים, המסחר מחוץ למגזר הנפט בין איראן לוונצואלה איננו מהגדולים עבור שתיהן. כלי תקשורת איראניים שציטטו נתוני מכס דיווחו על יצוא שאיננו נפט בשווי של כ־118 מיליון דולר ב־2023. אבל הכסף הוא רק שכבה אחת. השכבה החשובה יותר היא תפקידה של ונצואלה כסוג של מעבדה למסחר הפועלת תחת מגבלות בנקאיות, עבור איראן. במקביל תפעלה ונצואלה רשתות אספקה לאיראן, כשערוצי מימון, ביטוח ושילוח רגילים הפכו יקרים מדי או חסומים, בגלל הסנקציות המערביות.
גם בממד האנרגטי נוצר מנגנון ייחודי בין שתי המדינות. לפי ניתוח של מינהל המידע לאנרגיה של ארצות הברית (EIA), התאוששות חלקית ביכולת היצוא של ונצואלה ב־2023 נקשרה, בין השאר, לסיוע איראני, זאת במקביל להקלות במדיניות הסנקציות של ממשל הנשיא ג'ו ביידן. דו"ח של סוכנות האנרגיה הבינלאומית (IEA) מצביע על תלות מבנית של ונצואלה בדילול נפט בתהליך ההפקה והיצוא, בעיקר מחגורת האורינוקו, אזור־העל של הנפט הכבד במזרח המדינה. לתמונה נכנסה איראן, שהפכה לספקית מובילה של חומרים מדללים לוונצואלה.
לשם תפעול המנגנון, איראן שולחת תזקיקים, קונדנסט (מדלל) ופתרונות לוגיסטיים, שמסייעים לתעשיית הנפט הוונצואלית. במקביל מתקיימים תשלומים או הסדרים שמבוססים על נפט כבד ונצואלי. המשמעות: לא תמיד מדובר בכסף מזומן, כי אם בהמרת ערך בתוך מסגרת הסנקציות. לפי דיווחים עדכניים, היקף היצוא האיראני לוונצואלה הוערך כנמוך מ־100 אלף חביות ביום, וב־2023 אף נרשמה צניחה של כ־42% לעומת שנה קודם לכן. תקרת 100 אלף חביות ביום פירושה 36.5 מיליון חביות לשנה, שבמחיר של 80-60 דולר לחבית, מיתרגמות לכ־3 מיליארד דולר בשנה.
נתונים אלה מסבירים את חשיבות ההסדר עבור טהראן.
אומנם לא מדובר בהכרח בהכנסה נקייה לאיראן, אך זו תשתית שמייצרת יכולת תמרון בכל הקשור לתנועה של נפט ומוצריו, כאשר מסלולים אחרים מוגבלים. במידה שמשטר חדש או ממשל מעבר שיקום בקראקס יחליט לחתוך במהרה את ציר האספקה מאיראן, הרי שבטווח הקצר זה עלול דווקא לייצר כאב ראש תפעולי בוונצואלה — לפני שהמערב יספק לה חלופות מסודרות.
תמחור שוק הנפט לאירוע החטיפה הדרמטי יתבסס בעת הקרובה בעיקר על השאלה, האם תהיה פגיעה ביכולת ההפקה והיצוא של ונצואלה, ובצמוד לכך, האם המנגנון הביטחוני־שלטוני הקיים בוונצואלה יוצר פרמיית סיכון חדשה בכל האמור לחביות נפט כבד. בטווח הקצר לא תהיה לכך תשובה ודאית, ולכן לא ניתן לשלול תנודתיות מסוימת במחירים.
לגבי התנהלות השוק בטווח בינוני־ארוך, התמונה פחות בינארית. לפי ה־IEA, ב־2024 עלתה התפוקה של ונצואלה לכ־960 אלף חביות ביום, ויכולת ההפקה חזרה למעל מיליון חביות ביום בשנה שעברה, זאת עד ההאטה האחרונה לכ־500 אלף חביות ביום, ברקע המתיחות עם ארצות הברית.
בה בעת, אם תוקם ממשלת מעבר מקובלת על וושינגטון, דבר שיוביל להסרת סנקציות ולחזרת השקעות וערוצי אספקה מערביים, הפוטנציאל הוא תוספת היצע הדרגתית, בעיקר של נפט כבד־חמוץ שחשוב לבתי זיקוק מסוימים. במקרה זה, החששות בשוק יתמתנו, וכך גם ההשפעה האפשרית על האמרת מחיר החבית. אם, לעומת זאת, תיכנס ונצואלה לסחרור של מצב חירום, סנקציות מחמירות ושיבושי לוגיסטיקה עקב המשכיות השלטון על ידי אנשיו של מדורו — התפוקה תרד, וההשפעה על המחיר תהיה הפוכה.
עמוד השדרה התקציבי של ארגון חיזבאללה איננו בוונצואלה, אלא באיראן. לפי הערכות, המימון ממשטר האייתולות נאמד בכ־70% מתקציבו. רשתות המימון וההברחות, כולל מוונצואלה, מעבירות, לפי הערכות, עשרות מיליוני דולרים בשנה לקופת חיזבאללה. לכן, שינוי מהותי בקראקס לא יקריס את חיזבאללה מבחינה כלכלית, אך מדובר במכה שמתווספת לשאר הפגיעות שספג ארגון הטרור בשנתיים האחרונות. המשמעות במקרה זה היא אחרת — פגיעה בתשתיות מסייעות של חיזבאללה, כולל חברות קש, נתיבי שילוח, נקודות אחסון וצמתים פיננסיים. כל אלה ביחד מייצרים גמישות מבחינת הפעילות הפיננסית, במיוחד כאשר הלחץ הפנימי והחיצוני על משטר האייתולות גדל.
הפעילות הפיננסית של חיזבאללה בוונצואלה תחת משטרו של מדורו נחשפה בשנים האחרונות, בין השאר על ידי משרד האוצר האמריקאי. במסגרת פרסומיו הוא תיאר בעבר רשתות מימון של הארגון שבהן הופיעה חברה הרשומה בוונצואלה כחלק ממנגנון הלבנת הון סביב מסחר בפחם, שמקורו בקולומביה. דוגמה כזו, שהיא כנראה אחת מני רבות, מסבירה כיצד ונצואלה של מדורו שימשה רכיב שימושי עבור חיזבאללה בתוך אקוסיסטם אזורי, גם אם לא בהכרח היוותה את מרכז הפעילות שלו.
