מאחורי הקרב בין טראמפ ופאוול: איך הגיעה עלות השיפוץ של בניין הפד ל-2.5 מיליארד דולר?
המאבק המתמשך בין נשיא ארה"ב ליו"ר הפד בנוגע לשיעור הריבית הוסלם כעת לחקירה פלילית נגד פאוול, בטענה ששיקר לכאורה לקונגרס בנוגע לשיפוץ מטה הבנק בוושינגטון; במוקד המחלוקת הפעם מסתתרת שאלה פשוטה: איך מגיע שיפוץ של בניין אחד לתג מחיר עצום של 2.5 מיליארד דולר, ומה באמת מתחבא בתוך החשבון של הפדרל ריזרב?
החקירה הפלילית שנפתחה על ידי משרד המשפטים האמריקאי, בחשד שפאוול הטעה את הקונגרס בעדותו על עלויות השיפוץ, רק מחדדת את המתח: טראמפ רואה בבניין ההיסטורי על הנשיונל מול בוושינגטון סמל לבזבוז של אליטה מנותקת, בעוד פאוול טוען שמדובר בתירוץ ללחץ עליו להוריד את הריבית. איך שלא מסתכלים על זה, הנשיא מנצל כל הזדמנות להטיח את המספר 2.5 מיליארד דולר בפאוול, ומצייר תמונה של פקידים ששופכים כסף על שיש וגגות ירוקים בזמן שהאמריקאי הממוצע נאבק לסגור את החודש. פאוול, בהצהרתו אתמול, הזהיר מפני פגיעה בעצמאות הפד והכחיש כל חוסר דיוק מכוון שבוצע על ידו בדיווח לקונגרס על עלות השיפוץ.
לפי ניתוח מפורט של מגזין פורצ'ן, האומדן המקורי ב-2021 לשיפוץ שני מבני המטה - בניין מרינר אקלס ההיסטורי והמבנה המזרחי הצמוד - עמד על כ-1.9 מיליארד דולר, אך התקציב התנפח ב-30% תוך שנים ספורות. פורצ'ן מפרט את הגורמים: אינפלציה חדה בענף הבנייה אחרי הקורונה (עליית מחירי פלדה ומלט ב-40%-50%), מחסור בעובדים מיומנים שדחף את עלויות השכר ב-25%, ועליית מחירי חומרי גלם כמו זכוכית וציוד מכני, לצד בעיות שהתגלו רק במהלך העבודה כמו צנרת רקובה וחיווט מסוכן. הפד מודה שהאינפלציה - אותה תופעה שהוא נלחם בה מוניטרית - פגעה גם בו ישירות בתקציב הפרויקט.
מטה הפד הוא מבנה משנות ה-30 המוגן בשימור, עם חזית שיש ניאו-קלאסית מג'ורג'יה שאסור לשנות או להחליף. הפרסומים שבוצעו על העבודות מתארים עבודות מורכבות ומסוכנות שנעשו תוך כדי שמירה על הפנים ההיסטורי: הסרת אסבסט ועופרת שהיו מוטבעים בתקרות, קירות וצינורות הבניין המקוריים; החלפת מערכת חשמל בת 90 שהייתה מיושנת ומסוכנת; שדרוג מערכות מיזוג אוויר ואוורור ישנות שלא עמדו בתקנים סביבתיים עכשוויים; והתקנת מערכות ספרינקלרים וכיבוי אש חדשות בכל 500 אלף מ"ר שטחי המשרדים וחדרי הישיבות - כל זאת בבניין שהיה מאוכלס באופן חלקי, מה שהקשה עוד יותר על ביצוע העבודות (העובדים במטה המשיכו לעבוד בחלקים מסוימים של הבניינים).
העבודות בוצעו באזור מוגדר (שדרת הנשיונל מול עם הגבלות תנועה קפדניות, אישורי בנייה מיוחדים ושעות עבודה מוגבלות כדי לא להפריע לתנועה). אחד המומחים שצוטטו בפורצ'ן הסביר את האתגר: "זה כמו לבצע ניתוח לב פתוח במבנה שאסור להזיז לו את הפנים" - כלומר, להחליף את כל ה"איברים הפנימיים" מבלי לפגוע בחזית החיצונית ההיסטורית.
דיווח על העבודות בבלומברג הדגיש את עלויות ההרחבה התת-קרקעית: הפד בונה שכבה חדשה של משרדים, חדרי מחשבים ומרחבים מאובטחים מתחת למדשאות הירוקות של הנשיונל מול, על קרקע שהייתה היסטורית ביצתית ולחה. כדי לייצב את החפירות, לחפור לעומק של עד 30 מטר ולשמור על שלמות הנוף מעל, נדרשו קירות דיפון בטון ענקיים (שמשמשים כקירות תומכים), ניקוז מתמשך של מי תהום וחפירות מדויקות עם ציוד מיוחד. התהליך מאט את העבודה ומעלה את העלויות ב-20%-30% בהשוואה לבנייה רגילה. הקבלן הראשי זכה בפרס תעשייתי על "מצוינות מול מגבלות קיצוניות", מה שמסביר חלק ניכר מהעלויות הנוספות.
CNN דיווחה על דרישות ביטחון מחמירות למבנה פדרלי רגיש כמו הפד: חלונות מיוחדים נגד פיצוץ (המורכבים מזכוכית רב-שכבתית עבה ומחוזקת, שעוטפת סרט פולימרי שמונע התנפצות ושומר על השלמות גם בפיצוץ או ירייה, במשקל של פי חמישה מזכוכית רגילה); קירות מחוזקים עם פלדה נוספת שיכולים לעצור פגיעת כדורים או רסיסים; מערכות בקרת כניסה ביומטריות עם סורקי תווי פנים; ומרחבים מוגנים פנימיים לתרחישי טרור או מתקפה. חלון כזה, שנראה רגיל מבפנים אך בנוי לעמוד בהפגזה, עולה פי חמישה עד פי עשרה יותר מחלון משרדי סטנדרטי, והמעטפת כולה תואמת סטנדרטים של המחלקה להגנת המולדת
טראמפ תקף את פאוול על "פינוקים" כמו גג ירוק ומתקני קייטרינג במטה הפד, אך פורצ'ן ציין שרובם קוצצו או לא תוכננו כלל. "הגג הירוק" הוא שכבת צמחייה דקה (עשבים קצרים וצמחי כיסוי נמוכים בגובה 10 עד 20 ס"מ) שמונחת על גג שטוח מעל חניון תת-קרקעי: המים מגשם נספגים באדמה הדקה במקום לזרום ישר לביוב, מפחית עומס על תשתיות העיר ומגן על יריעות האיטום מפני קרינת שמש ישירה - פתרון סטנדרטי בבנייה מודרנית בארה"ב, לא טרסת יוקרה.
הפרויקט ממומן מרווחי הפד - הרווחים שהבנק המרכזי מייצר מפעילותו השוטפת: השקעות באג"ח ממשלתיות, הלוואות לבנקים מסחריים והכנסות מריביות - שמגיעים לכ-100 מיליארד דולר בשנה, ומשם מועברים לאוצר האמריקאי אחרי כיסוי הוצאות תפעול (כך שהכסף הזה הוא בעצם כסף ציבורי שנוצר מכספי הציבור דרך פעילות הפד). העבודות צפויות להסתיים ב-2027, עם מעבר מלא ב-2028. החקירה החדשה רק מעצימה את השאלה: האם 2.5 מיליארד הם בזבוז, או מחיר הכרחי לתשתית קריטית?
