סגור
מימין ליפ בו טאן מנכ"ל אינטל ו דונלד טראמפ
מימין ליפ בו טאן מנכ"ל אינטל ודונלד טראמפ. השתמש בקצת עזרה מחברים (צילומים: REUTERS/Laure Andrillon REUTERS/Jonathan Ernst )

מאויב לשותף אסטרטגי: כך הציל מנכ"ל אינטל את עתיד החברה ב-40 דקות בבית הלבן

באוגוסט קרא דונלד טראמפ להתפטרותו המיידית של ליפ-בו טאן בטענה לניגודי אינטרסים. ברויטרס מדווחים כי יצרנית השבבים הפעילה מאמצים כבירים כדי לארגן פגישה בין השניים וליישב את המחלוקות. הפגישה הצליחה מעל למשוער, והשיגה לאינטל השקעה אסטרטגית מהממשל

המהפך הגדול של השנה שייך ככל הנראה למנכ"ל אינטל.
ב-7 באוגוסט גילה ליפ-בו טאן כי הפך לאויב הציבור מספר 1. "מנכ"ל אינטל נמצא בניגוד עניינים חמור וחייב להתפטר באופן מיידי", כתב נשיא ארה"ב דונלד טראמפ בפוסט במדיה החברתית. הסיבה להתקפה הייתה העובדה שלאורך הקריירה שלו טאן הפך למשקיע נלהב בחברות סיניות.
בניגוד לראשי חברות טכנולוגיות רבות אחרות, מאנבידיה ועד לאמזון ו-OpenAI, שמיהרו לעלות לרגל לטראמפ לאחר ניצחונו בבחירות לנשיאות, טאן כלל לא פגש את טראמפ מאז מונה למנכ"ל אינטל במרץ. בחברה נכנסו מיד לפעולה לאחר ההתקפה המתוקשרת, ולפי דיווח ברויטרס, ניסו להפגיש בדחיפות בין טאן לטראמפ. הוא עצמו הפעיל קשרים עם בכירים הנחשבים מקורבים לנשיא האמריקאי, בהם מנכ"ל מיקרוסופט סאטיה נאדלה, בבקשה שיגנו עליו.
כך נולדו 40 הדקות הגורליות ביותר בקריירה הארוכה של טאן, שבתחילתן עוד היה יעד תקיפה של טראמפ - ובסופן קיבל התחייבות להשקעה של מיליארדי דולרים מהממשל לרכישת החזקה של קרוב ל-10% ביצרנית השבבים.
"לליפ בו טאן יש היסטוריה ארוכה ומבוססת בהתנהלות מול וושינגטון, הן לפני והן אחרי שהצטרף לאינטל", מסר דובר החברה בתגובה לדיווח ברויטרס.
לפי התחקיר ברויטרס, שחשף פרטים שעד כה לא היו ידועים על הפגישה המדוברת, טאן ויועציו הגו מראש אסטרטגיה שתעזור לו לשכנע את טראמפ שהוא פטריוט אמריקאי, בין השאר על ידי התמקדות בסיפור האישי שלו והדגשת ההתחייבות שלו לארה"ב. מקורבים לנושא ציינו כי היה מוכן גם לדון עם הנשיא על ההשקעות שלו בחברות סיניות – לפי דיווחים הוא מושקע ביותר מ-600 חברות סיניות, חלקן עם קשרים לצבא. טראמפ מצידו הקשה לפי המקורבים בשאלות על הדרך שבה טאן מתכוון לשפר את הביצועים של אינטל.
לטאן (66) קריירה ענפה שהחלה ב-1983, והונו האישי מוערך ביותר מ-500 מיליון דולר. הוא החליף השנה בתפקיד מנכ"ל אינטל את פט גלסינגר, שעזב לאחר 4 שנים בשל ביצועים מאכזבים. באינטל טענו כי בחרו בטאן הודות לניסיון הנרחב שלו בתעשיית ההון סיכון וקשריו החזקים בה, בשל היותו משקיע ותיק בחברות טכנולוגיה. בחברה קיוו שאלה יעזרו לשפר את הביצועים של יצרנית השבבים שהפסידה בשנה שעברה 19 מיליארד דולר. כך, מניית החברה עלתה בכ-80% מאז המינוי של טאן, יותר משיעור העלייה של מדד S&P 500 לאורך אותה תקופה.
העסקה שארגן טאן בפגישה עם טראמפ, במסגרתה הוסכם כי הממשל יזרים לאינטל 5.7 מיליארד דולר וייהפך לבעל המניות הגדול ביותר שלה, העניקה לה מעמד של חברה החשובה מכדי ליפול, ופתחה את הדלת לשותפים פוטנציאלים נוספים שאולי ירצו להתקרב לנשיא דרך אינטל.
כך, שבועות ספורים לאחר מכן סיכמה אינטל על שותפות עם אנבידיה, שהבטיחה השקעה של 5 מיליארד דולר. מנכ"ל אנבידיה ג'נסן הואנג אף הגדיר את טאן כ"חבר ותיק". עוד קודם לכן, הכריזה אינטל על השקעה של 2 מיליארד דולר מסופטבנק. מדובר היה גם בשינוי אסטרטגיה לעומת הממשל הקודם, שהציע מענקים נמוכים יותר במסגרת חוק השבבים.
"העסקה ההיסטורית של הממשל עם אינטל היא אחת מיוזמות רבות לחזק את תעשיית המוליכים למחצה ומגזר הייצור בארה"ב", מסר דובר הבית הלבן שהגן על העסקה. בפגישה הרת הגורל השתתפו שני חברי קבינט בלבד: שר המסחר הווארד לוטניק ושר האוצר סקוט בסנט.
למרות ההצלחה בבית הלבן, בתוך אינטל נשמעים קולות המפקפקים ביכולתו של טאן. המבקרים טוענים כי בעוד שהוא "אשף עסקאות", חסר לו הרקע ההנדסי המעמיק הנדרש כדי לסגור את הפער הטכנולוגי מול יצרנית השבבים הטייוואנית TSMC ולהוביל אסטרטגיית AI מנצחת. לטענתם, ייצור שבבים מתקדמים דורש דיוק פיזי כמעט בלתי נתפס, ויש התוהים האם טאן, שהגיע מתעשיית ההון סיכון, הוא האדם הנכון לניהול האופרציה המורכבת הזו.