פרשנות
משמר המפרץ ומשמר הכיס: הצו של טראמפ על קטאר הוא בעל השלכות כלכליות משמעותיות
הצו שעליו חתם השבוע נשיא ארה"ב ובו התחייבות לראות בתקיפה על דוחא כאיום על שלום וביטחון ארה"ב, הוא איתות אמריקאי משמעותי שמוריד סיכון לוגיסטי ומחזק את הוודאות סביב יצוא הגז של קטאר - צינור החמצן וההשפעה של המדינה המפרצית
הצו הנשיאותי שפרסם מוקדם יותר השבוע נשיא ארה"ב דונלד טראמפ בנושא קטאר ובו התחייבות לראות בתקיפה על דוחא כאיום על שלום וביטחון ארה"ב ולפעול בהתאם – היא לפני הכול מהלך גיאו-פוליטי. אבל מאחוריו מסתתרות לא רק משמעויות ביטחוניות, אלא גם השלכות כלכליות מיידיות ועמוקות ועל כך רמז גם הצו עצמו שבו נכתב כי ארה"ב תגן על התשתיות בקטאר. לא בכדי קטאר מיהרה לפרסם הודעה המברכת את הנשיא טראמפ וכתבה כי הצו "משקף את הקשר החזק וההיסטורי בין מדינת קטאר לארה"ב, המבוסס על שיתוף פעולה ושותפות".
ההשפעה המיידית תורגש בתחום הגז. הצו של טראמפ וההתחייבויות שבו צפויים להביא לירידה בפרמיית הסיכון הביטוחית לשילוח יצוא הגז שכה חשוב לכלכלה הקטארית. בחודשים שקדמו לצו קפצו פרמיות הביטוח לשיט דרך המפרץ ומיצרי הורמוז בעקבות המערכה בין ישראל לבין איראן וכן בשל התקיפה הישראלית בדוחא, דבר שהוסיף עשרות אלפי דולרים ליום לכלי שיט והכביד על עלויות שילוח הגז הטבעי הנוזלי. הצו מהווה מסר ביטחוני אמריקאי ברור שמצמצם את הסיכון, ולכן צפוי להקטין את עלות הביטוח וההובלה ללקוחות באירופה ובאסיה.
בנוסף, הצו נותן גיבוי חד-משמעי להשקעות הענק של קטאר בהרחבת תפוקת הגז, שכן קטאר נמצאת כיום בעיצומו של מגה-פרויקט בהשקעה להרחבת “השדה הצפוני" בהשקעה של עשרות מיליארדי דולרים ובהשתתפות חברות אמריקאיות. יעד התפוקה הכולל של קטאר יגיע ל-142 מיליון טונה לשנה בסוף העשור הנוכחי - כמעט פי שניים מכושר התפוקה הנוכחי. סביבה ביטחונית יציבה יותר וגיבוי אמריקאי מקלים על המשקיעים, ונותנים ביטחון ללקוחות אירופים ואסייתים ביכולתה של קטאר כדי לחתום על הסכמי אספקה ארוכי טווח.
מעבר לכך, הצו אמור לסייע לקטאר הן במשיכת הון גלובלי בנוסף לאנרגיה והן לסייע לה בעסקאות בחו"ל. רשת ביטחון אמריקאית מגבירה את אמון המשקיעים בייחוד בתקופה זו שבה קטאר מנסה לגוון את מקורות ההכנסה שלה והיא גם מסייעת לדימוי "הלגיטימי" של קרן העושר הריבונית, בעיקר בהשקעות במרכזי דאטה ובתשתיות דיגיטליות בארה"ב (וגם באירופה).
הצו של טראמפ נועד להבטיח גם את התמורות עבור המשק האמריקאי. מאז התקיפה הישראלית בדוחא, באופן בלתי רשמי הובע חוסר שביעות רצון מצד ההנהגה הקטארית על כך שארה"ב לא מנעה את התקיפה בתחומה, בין אם הייתה שותפה להחלטה הישראלית או לא. אם הייתה רוצה, לצמרת בדוחא יש מספר קלפים - בעיקר בתחום הכלכלי - שבהם הייתה יכולה להשתמש, עד גבול מסוים, נגד ארה"ב, כדי להבהיר שהיא אינה מרוצה. עתה, לאחר יישור ההדורים וההצהרה הביטחונית של טראמפ, נסללת הדרך למימוש ההתחייבויות הקטאריות להשקעה בשדרוג בסיס אל-עודייד (הבסיס האווירי האמריקאי הגדול ביותר במזרח התיכון) ולרכש מערכות יירוט/נ"מ ונגד כטב"מים. עסקאות כאלה מתורגמות להזמנות עבודה אצל יצרנים אמריקאיים ולהעצמת שרשרת האספקה הביטחונית בארה״ב.
גם אירופה נהנית
מי שעוד יוצאת נשכרת בעקיפין מהצו של טראמפ והבהרת כוונותיו כלפי קטאר היא אירופה. השוק האירופי אמנם מסתמך בעיקר על גז טבעי נוזלי אמריקאי, אך קטאר עדיין ספקית מפתח, במיוחד לחוזים ארוכי-טווח למדינות במערב-מרכז אירופה. קיטון בסיכון הביטחוני סביב קטאר ומיצרי הורמוז תומך בירידת עלויות הקשורות לביטוח והובלה ומקל על חברות אירופיות לקבע כמויות במחירים יציבים יותר לעונת החורף.
הצו של טראמפ אינו חוזה הגנה כפי שקטאר אולי הייתה רוצה, אך הוא איתות אמריקאי משמעותי שבתחום הכלכלי מוריד סיכון לוגיסטי ומחזק את הוודאות סביב יצוא הגז של קטאר – צינור החמצן וההשפעה של המדינה המפרצית. עם זאת, יש לסייג ולומר שהניסיון במזרח התיכון מוכיח שצו נשיאותי אמריקאי לא בהכרח מבטיח שקט לאורך זמן. הוא אולי יכול להקטין סיכונים מפני זעזועים אזוריים, אך לא לבטלם לחלוטין.
