86% מהטילים האיראניים יורטו; הערכה: נמנע נזק של עד 70 מיליארד שקל
לפי משרד הביטחון, במהלך 12 ימי הלחימה שוגרו כ-550 טילים בליסטיים לעבר ישראל, כשמערכות ההגנה מנעו נזק עצום לתשתיות אסטרטגיות. כ-500 מטרות הותקפו באיראן באמצעות כטבמ"ים שהפעיל חיל האוויר; 99% מהכטב"מים האיראניים יורטו
כשבוע מסיום מלחמת 12 הימים עם איראן, מערכת הביטחון דיווחה על הצלחה של 86% ביירוט הטילים הבליסטיים ששוגרו לעבר ישראל.
במהלך ימי המלחמה שוגרו לעבר ערים רבות, בסיסי צה"ל ומתקני אסטרטגיים ברחבי הארץ כ-550 טילי קרקע-קרקע שרובם יורטו באמצעות טילי היירוט של מערכות ההגנה חץ 3, קלע דוד והמערכות האמריקאיות שתגברו את מערך ההגנה האווירית הישראלית, ת'אאד ואייג'יס. במינהלת חומה, שאמונה מטעם משרד הביטחון על פיתוח מערכות ההגנה האוויריות, מעריכים כי יירוט הטילים מאיראן מנע נזק לרכוש בהיקף כולל של בין 50 ל-70 מיליארד שקל, עד פי 7 מכלל הנזק שנגרם בשל פגיעות הטילים שלא יורטו.
הטילים ששיגרה איראן נשאו ראשי נפץ במשקל של מאות ק"ג באופן שניכר היטב בזירות הנפילה שלהם, חלקן בשכונות מגורים בלב ערי ישראל. הם זרעו הרס נרחב, תוך מיטוט בניינים והרג של כ-30 בני אדם. שתי פגיעות משמעותיות אירעו במכון ויצמן ברחובות, שבו חרבו עשרות מעבדות ומבנים רבים, כשהיקף הנזק מוערך בכ-2 מיליארד שקל; טיל שפגע באתר בזן במפרץ חיפה השבית את פעילות בתי הזיקוק והרג שלושה מעובדי החברה; פגיעות היו גם בבית החולים סורוקה בבאר שבע ובאוניברסיטת בן גוריון.
גורמים ביטחוניים אמרו כי ימים אחדים טרם גל התקיפות הישראליות באיראן במסגרת מבצע "עם כלביא", הוטמעו במערך טילי החץ עדכונים ושיפורים בעקבות תובנות ולקחים שהופקו ממטחי הטילים האיראניים ששוגרו באפריל ובאוקטובר 2024. הם הוסיפו כי ללחימה באיראן קדמה היערכות למטחי ירי במתארים מורכבים הרבה יותר מאלה שהיו בפועל, וכי ישראל לא הגיעה ל"קווים האדומים" של מלאי טילי היירוט שעומד לרשותה.
ראש מינהלת חומה, משה פתאל, אמר כי ישראל האיצה את קצב הייצור של כלל טילי היירוט המשמשים את מערכות ההגנה האוויריות שלה, בכל אחת משכבות ההגנה. גורמים שמעורבים בנושא אמרו כי מאמצים אלו כוללים הקמת קו ייצור מלא של מיירטי כיפת ברזל בארה"ב. זאת, תוך עיבוי וייעול מערכי הייצור של שאר טילי היירוט בתעשיות הביטחוניות בארץ, בין השאר באמצעות רובוטיקה ואמצעים נוספים.
שיגורם של עשרות טילים לעבר ישראל נמנע במהלך ימי המלחמה עם איראן באמצעות כלי טייס בלתי מאוישים (כטב"מים) שהפעיל חיל האוויר, שהפנו לעבר הטילים חימושים שמייצרת התעשייה האווירית. מדובר בחימושים הנחשבים זולים משמעותית לעומת מחירם של טילי יירוט שמערך ההגנה האווירית היה מפנה אליהם אם שיגורם היה מצליח.
כ-500 מטרות הותקפו באיראן באמצעות כטבמ"ים שהפעיל חיל האוויר. מדובר בכטב"מים מסוג הרון TP של תע"א והרמס 900 של אלביט מערכות שפעלו בשמי איראן בחופשיות יחסית, בדומה לאופן שבו הם מופעלים בזירות קרובות יותר כמו עזה ולבנון. "הבאנו את עזה לאיראן", אמר דני גולד, ראש המינהלה לפיתוח אמצעי לחימה ותשתיות טכנולוגיות (מפא"ת) שבמשרד הביטחון. גורם ביטחוני אמר כי "הכטב"מים היו 'מכונת ציד קטלנית' באיראן וזרעו באויב תחושת נרדפות, כשהרעש שלהם הרתיע צוותים שנערכו לקראת שיגורי טילים".
לפי גולד, היכולות הייחודיות שעמדו לרשות חיל האוויר במערכה באיראן, הן בהגנה והן בהתקפה, פותחו במשך כ-25 שנה. גורמים ביטחוניים הבהירו כי לקראת עימותים עתידיים עם איראן, יכולות שכבר הובאו לשטח ישודרגו וישופרו, לצד פיתוח של יכולות ואמצעים חדשים.
כ-1,000 כטב"מים שוגרו מאיראן לעבר ישראל במהלך ימי המלחמה, ו-99% מהם יורטו בהצלחה באמצעות מטוסי קרב, מסוקי קרב, מיירטים של כיפת ברזל ומערכות לוחמה אלקטרונית. נתון זה בולט במיוחד על רקע הקשיים הרבים שאיתם התמודד מערך ההגנה האווירית לפחות במהלך המחצית הראשונה של מלחמת חרבות ברזל, כשכטב"מים ששוגרו בידי חיזבאללה מלבנון חדרו למרחב האווירי של ישראל ופגעו במטרות רגישות כמו בלון התצפית "טל שמיים" ובבסיס האימונים של גולני, שם נהרגו ארבעה לוחמים. במקרים אחרים הצליחו לחדור לשטח ישראל גם כטב"מים ששיגרו המורדים החות'ים מתימן; אחד מהם התפוצץ בתל אביב וגרם להרג של אזרח בעת שהיה בביתו.
משרד הביטחון שקוע בימים אלו במערכה מול משרד האוצר, ברקע דרישתו להגדיל את תקציב הביטחון ב-60 מיליארד שקל. הוא מייעד את הסכום האסטרונמי כדי לממן השקעות חדשות בתהליכי בניין הכוח של צה"ל לקראת מערכה עתידית עם איראן וכדי לחדש מלאים של חימושים ואמצעים, בהם גם רכש של כטב"מים חדשים שיחליפו כאלה שיורטו בשמי איראן במהלך המלחמה. תהליכי בניין הכוח המתוכננים במערכת הביטחון כוללים גם הוצאות בתחום החלל והלוויינות ובפיתוח של אמצעים אחרים שישמרו את העליונות הטכנולוגית של ישראל על איראן.
אלא שבאוצר מתנגדים לרוב הדרישות ומאשימים את מערכת הביטחון ואת צה"ל בניהול רכש בלתי מבוקר של אמצעים, תוך בזבוז כספים וחשיפת כלכלת ישראל לסיכון של עשור אבוד, בשל הדרישה להקצות כסף ציבורי רב לצרכי ביטחון. ברקע הוויכוח שהולך ומסלים, האוצר סירב לאשר בשבועות האחרונים למשרד הביטחון להוציא לתעשיות הביטחוניות הזמנות ייצור של מערכות שונות.
