פיטר ת'יל עובר לארגנטינה: מה עומד מאחורי הצעד המפתיע?
לפי דיווח בניו יורק טיימס, מייסד פייפאל ופלנטיר רכש בית בבואנוס איירס ורשם את ילדיו לבית ספר מקומי. המהלך מצטרף למגמה גוברת בקרב בעלי הון אמריקאים שמחפשים לעצמם גידור מחוץ לארה"ב. ברקע: חששות ממיסוי כבד יותר, אי־יציבות פוליטית וסיכונים גלובליים עתידיים
פיטר ת'יל, ממייסדי פייפאל ופלנטיר ואחד המשקיעים הבולטים בעמק הסיליקון, מעמיק את נוכחותו בארגנטינה – מהלך שמשקף מגמה רחבה יותר בקרב מיליארדרים אמריקאים המחפשים לעצמם אלטרנטיבה נוספת מחוץ לארצות הברית. לפי דיווח של ה"ניו יורק טיימס", ת'יל מבלה חלק ניכר מזמנו בבואנוס איירס, רכש בית באחת השכונות היוקרתיות בעיר, ואף רשם את ילדיו למערכת החינוך המקומית.
אצל העשירים ביותר, מדובר ביותר מרכישת בית נופש. יותר ויותר בעלי הון מתייחסים לחייהם בארה"ב כחלק מתיק השקעות שדורש פיזור סיכונים. ארה"ב עדיין נתפסת כהשקעה מרכזית, אך כזו שכדאי לגדר באמצעות נכסים, אזרחויות ומוקדי פעילות במדינות נוספות. "יש מגמה ברורה של פיזור ריבוני", אמר ל"ביזנס אינסיידר" צ'רלי גרסיה, מייסד מועדון המולטי־מיליונרים R360. לדבריו, משפחות עשירות מחפשות כיום "כמה דרכונים, כמה משטרי מס ולפחות מדינת גיבוי אחת בחצי הכדור הדרומי".
המרוץ אחר כספם של העשירים הולך ומתחמם. ניו זילנד, למשל, רשמה בשנה האחרונה זינוק במספר האמריקאים שהגישו בקשות לקבלת ויזות השקעה לאחר שהקלה את תנאי תוכנית ויזת הזהב שלה. גם קוסטה ריקה ותאילנד מדווחות על עלייה במספר המהגרים עתירי ההכנסה. במקרים רבים לא מדובר רק ברכישת נכסים להשקעה. לפי חברת המחקר Henley & Partners, בשנת 2025 עברו למדינות חדשות מספר שיא של 142 אלף בעלי הון נזיל של יותר ממיליון דולר. השנה צפוי המספר לעלות ליותר מ־165 אלף.
עם זאת, הגירה היא רק חלק מהתמונה. עבור המשפחות העשירות ביותר, הערך האמיתי טמון ביכולת הבחירה ובשמירה על אפשרויות פתוחות. המיסוי הוא אחד המניעים המרכזיים לתופעה. בקליפורניה, ביתם של רבים ממייסדי חברות הטכנולוגיה הגדולות, נשקלת הצעת חוק שתטיל מס חד־פעמי של 5% על הונם של מיליארדרים תושבי המדינה. בניו יורק כבר אושר לאחרונה מס חדש על דירות יוקרה המשמשות כבתים משניים.
לצד שיקולים כלכליים קיימים גם חששות עמוקים יותר – החל משינויים פוליטיים ועד איומים גלובליים ארוכי טווח. בקרב חלק מהאליטה הטכנולוגית מתקיימים דיונים על תרחישים כמו יציאה משליטה של מערכות AI או הסלמה גרעינית עולמית. "זה נשמע דרמטי עד ששומעים את השיחות שמתקיימות בארוחות הערב הסגורות שלהם", אמר גרסיה. לדבריו, עבור חלק מהמיליארדרים, מדינות בדרום אמריקה נתפסות כיעד המרוחק יחסית ממוקדי הסיכון הגיאופוליטיים, הפוליטיים והטכנולוגיים שמטרידים אותם. למרות זאת, ארגנטינה אינה יעד מובן מאליו. המדינה סבלה בעשורים האחרונים ממשברי מטבע, אינפלציה גבוהה, פיקוח על הון ושינויים רגולטוריים תכופים – בדיוק מסוג חוסר היציבות שמשפחות עשירות נוטות בדרך כלל להתרחק ממנו.
ת'יל אינו היחיד. בשנים האחרונות הפכה ניו זילנד ליעד מועדף בקרב חלק מבכירי תעשיית הטכנולוגיה האמריקאית, המחפשים נכסים, אזרחויות ו"מדינות גיבוי" מחוץ לארה"ב. ת'יל עצמו קיבל אזרחות ניו זילנד במסלול חריג כבר ב־2011, בעוד שמנכ"ל OpenAI סם אלטמן סיפר בעבר כי רכש נכס במדינה כחלק מהיערכות לתרחישי קיצון. ברקע עומדים חששות מהקצנת המערכת הפוליטית, משברים גלובליים ומהשלכות אפשריות של התפתחויות טכנולוגיות כמו בינה מלאכותית. ייתכן שזו בדיוק הסיבה לכך שארגנטינה מושכת כיום את תשומת לבם של חלק מהעשירים בעולם. עבורם, היא לא חייבת להפוך ל"מיאמי הבאה" - די בכך שתהיה עוד דלת פתוחה למקרה הצורך.
