פרשנות
האינפלציה בארה"ב: הפתעה לטובה, עם כוכבית גדולה
האינפלציה בארה"ב צנחה בשיעור הגדול מאז 2020 - אך חידוש המלחמה באיראן עלול להרוס את התוכניות של טראמפ ויו"ר הפד החדש
האינפלציה בארה"ב סיפקה היום (ג') אחת ההפתעות החיוביות הגדולות ביותר של התקופה האחרונה. מדד המחירים לצרכן בארה"ב ירד ביוני ב-0.4% - הירידה החודשית החדה ביותר מאז אפריל 2020 – הרחק מתחת לקונצנזוס שדיבר על ירידה של 0.2%. כתוצאה מכך ירדה האינפלציה השנתית מרמה של 4.2% בחודש הקודם ל-3.5%. אולם לצד החדשות הטובות אסור לשכוח: מתחילת 2026 זינקה האינפלציה בארה"ב מ-2.4% בפברואר האחרון – ל-4.2% כאמור במאי - הרחק מאוד מטווח יציבות המחירים (סביב 2%).
אלו לא החדשות הטובות היחידות: לצד הירידה החדה באינפלציה הכללית, נמדד כל חודש אינדקס חשוב יותר עבור הפדרל ריזרב (ה"פד") והשווקים: אינפלציית הליבה - שמנכה מהאינפלציה הכללית את מחירי האנרגיה והמזון (שני סעיפים מאוד חשובים אך מאוד תנודתיים). החדשות הטובות: היא לא עלתה כלל בחודש הזה וכתוצאה מכך, בראייה שנתית, היא ירדה מ-2.9% ל-2.6% בלבד. החדשות הפחות טובות: היא עדיין גבוהה. בשורה התחתונה הדוח של משרד העבודה האמריקאי משקף ירידה בלחצים האינפלציוניים.
במבט ראשון, זהו בדיוק הנתון שעליו חלמו יו"ר "הפד" החדש קווין וורש - יחד עם המשקיעים בוול סטריט. ירידה חדה באינפלציה, התמתנות נוספת באינפלציית הליבה והתחזקות התקווה שהבנק המרכזי האמריקאי יוכל לחזור ולהפחית את הריבית מוקדם מהצפוי, כדי להוזיל את הכסף (לעודד צריכה, השקעות וצמיחה) וגם להפוך את המניות ליותר כדאיות מול האלטרנטיביות הסולידיות יותר. אלא שהנתון הזה מגיע עם כוכבית גדולה במיוחד: הוא מתאר את הכלכלה של שבוע שעבר - כאשר שררה בין ארה"ב לאיראן הפסקת אש - בעוד שהשווקים כבר מתמחרים את הסיכונים של מחר: חזרה למלחמה די עצימה בין טראמפ למשטר האייתוללות.
הדברים מקבלים משנה תוקף שבעתיים כי הסיבה המרכזית להפתעה במדידת האינפלציה של היום הייתה קריסת מחירי האנרגיה במהלך יוני. מחירי האנרגיה ירדו ב-5.7% בחודש אחד, ובראשם הבנזין שצלל ב-9.7%. זאת לאחר ההבנות שהושגו בין ארה"ב לאיראן וההערכה כי הסיכון לשיבושים באספקת הנפט פחת משמעותית. אלא שכאמור, לפני כשבוע, המציאות שוב התהפכה מול עינינו כאשר הפסקת האש קרסה, המתיחות האזורית התחדשה, והנפט כבר החל להגיב בהתאם. במילים אחרות, הנתון שהתפרסם היום משקף עולם שבו מחירי האנרגיה ירדו; השווקים כבר מנסים להבין כיצד תיראה האינפלציה בעולם שבו הם שוב עולים.
לכן, השאלה המרכזית מבחינת המשקיעים אינה רק כמה הייתה האינפלציה ביוני, אלא האם מדובר בתחילתה של מגמת התמתנות אמיתית או בהפוגה זמנית שנבעה מירידת מחירי האנרגיה שכבר אינה רלוונטית. ככל שההתייקרות המחודשת בנפט תימשך, כך יתקשה וורש להסתמך על הנתון החריג הזה בבואו לקבוע את הריבית בחודש הקרוב. המלחמה מצמצמת שוב את מרחב התמרון של הנגיד החדש של טראמפ שהגיע למשרה הנחשקת עם מטרה ברורה של ה"בוס" שלו - להוריד ריבית - אך מבין היטב את הסכנות של התפרצות אינפלציונית לא מנוטרת.
גם מבחינת ישראל מדובר בנתון בעל משמעות מיוחדת. רק בשבוע שעבר הסביר נגיד בנק ישראל, אמיר ירון, כי הירידה במחירי האנרגיה בעקבות ההבנות בין המעצמה הגדולה בעולם לבין איראן היא אחד הגורמים המרכזיים שאפשרו את הורדת הריבית. הודעת הריבית והתחזית של חטיבת המחקר הניחו במפורש שמחירי האנרגיה יישארו ברמתם הנמוכה ושלא יתחדש עימות מול איראן – שתי הנחות שהיו בסיס להערכת המשך ההתמתנות באינפלציה, ולפיכך, המשך הורדת הריבית שכעת חזויה ל-3% בסוף השנה.
האירוניה היא שנתוני האינפלציה שהתפרסמו היום מעניקים לבנק ישראל בדיוק את האישור שחיפש: הירידה במחירי האנרגיה אכן הצליחה למתן את האינפלציה באמריקה באופן חד מהצפוי. אלא שבאותו זמן בדיוק, אחת מהנחות היסוד שעליהן נשענה גם וושינגטון וגם ירושלים כבר התערערה. אם הלחימה המחודשת תמשיך לדחוף את מחירי הנפט כלפי מעלה, גם ה"פד", גם בנק ישראל –וגם שאר הבנקים המרכזיים בעולם - עלולים לגלות שהחלון להמשך הורדות ריבית קצר בהרבה מכפי שנראה הבוקר.
