סגור
נשיא ארגנטינה חאבייר מיליי בחגיגות הניצחון
חאבייר מיליי חוגג, אתמול (צילום: REUTERS/Cristina Sille)
פרשנות

הבחירות בארגנטינה: מיליי ימשיך ברפורמות, טראמפ יקטוף את הפירות

בניגוד לסקרים, הנשיא חאבייר מיליי, שותפו הפוליטי של דונלד טראמפ, ניצח בבחירות אמצע הקדנציה. המשמעות: הרפורמות הכלכליות להצלת המדינה יימשכו, והממשל האמריקאי יוכל ליהנות ממינרלים קריטיים, סויה ובן ברית אזורי 

ניצחונו של נשיא ארגנטינה חאבייר מיליי בבחירות אמצע הקדנציה הקריטיות שנערכו אתמול היה סוחף ומפתיע. בניגוד לסקרים המקדימים ולתבוסה המוחצת שספג רק לפני שבועות מספר בבחירות בבואנוס איירס, נציגיו של מיליי זכו ב־40.7% מהקולות. ובעיקר: הם הגדילו משמעותית את נוכחותם בשני בתי הנבחרים, ובכמה פרובינציות הביאו לתבוסת המפלגה הפרוניסטית הפופוליסטית.
כאמור, הקרב המשמעותי יותר היה בפרובינציה של בואנוס איירס, מעוז הפרוניזם. המועמד של מיליי גבר על הנציג הפרוניסטי בפחות מ־1%, כאשר רק לפני כחודש, בבחירות המוניציפליות, מועמדו רשם תבוסה שבישרה על סופו של הניסוי הליברטריאני שהחל ב־2023. החששות הללו הפילו את הפסו והזניקו את תשואות האג"ח, מחשש שהישגיו של מיליי יירדו לטמיון והאופוזיציה תחסום אותו כליל. אבל ההפך קרה: מיליי הצליח להרחיב את כוחו ברשות המחוקקת.
מיליי הפיק כמה לקחים, מה שניכר בנאום הניצחון. ראשית, הוא הגיע בחליפה ולא במעיל עור, וגם ללא המסור החשמלי שמסמל את מהלכיו הכלכליים. יתרה מזו, הוא נמנע מקללות והתקפות משולחות רסן. אך מעל לכל, הוא הציע בריתות עם כל מפלגה שעמה הוא חולק "נקודות משותפות", ובכך כיפר על אחת הטעויות הגסות שלו: הימנעות מחתירה לפשרות או קואליציות. מיליי שלט לבדו, ובכוח, דבר שפגע בו פוליטית באופן אנוש.
המסר שלו כעת הוא ברור: ממשיכים הלאה עם הרפורמות שיהפכו את ארגנטינה לגדולה שוב. כלומר, הוא הולך על MAGA על מלא, וזו הסיבה שראשון המברכים היה שותפו הפוליטי ומושא הערצתו נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ. "מזל טוב לנשיא חאבייר מיליי על ניצחונו הסוחף בארגנטינה. הוא עושה עבודה נפלאה! העם הארגנטינאי הצדיק את האמון שלנו בו".
ואכן, טראמפ שם על מיליי את כל הז'יטונים והעביר לארגנטינה חבילת סיוע של כ־20 מיליארד דולר, זאת בזמן שהממשל האמריקאי שרוי במצב של הדממה ברקע ויכוח פוליטי על תקצוב תוכנית הבריאות הממלכתית אובמה־קר. טראמפ הבהיר לקראת הבחירות, כי כדאי מאוד שמיליי ינצח. "אם הוא ינצח אנחנו נשארים איתו, ואם הוא לא ינצח, אנחנו עוזבים", סיכם בקול, בסגנונו האופייני.
לכן, עבור מיליי בחירות האמצע היו שאלה של "להיות או לחדול". לא רק עבור העם הארגנטינאי, אלא גם עבור הגורמים החיצוניים שתומכים בו ומאפשרים לו להמשיך את ניסוי הכלים הקיצוני שלו. ברגע שטראמפ איים בנטישה, המשמעות היתה שהמשקיעים הזרים יברחו גם, וארגנטינה אינה במצב שמאפשר לה להמשיך לצעוד לבדה.
התמיכה האמריקאית מתיישרת עם האינטרסים של טראמפ. הוא רואה במקבילו הארגנטינאי שותף אידיאולוגי, שמאתגר את יריביו האזוריים, הנשיאים לואיז אינסיו (לולה) דה סילבה בברזיל, ניקולאס מדורו בוונצואלה וגוסטבו פטרו בקולומביה, ומסייע לו לעצב מחדש את אמריקה הלטינית, אזור השפעה קריטי.
מעבר לכך, לארצות הברית אינטרסים כלכליים: שליטה במאגרי הליתיום והמינרלים הקריטיים העצומים של ארגנטינה, החיוניים למאבק מול סין על שרשראות הערך של המאה ה־21. ארגנטינה היא גם ספקית של סויה, חיטה ותשומות מזון, החשובות מאוד למשק האמריקאי, קל וחומר כשהספקית השנייה, ברזיל, מהווה איום על ארצות הברית ברקע הצטרפותה לציר ה־BRICS לצד רוסיה, הודו ואיראן.
מי שממנף את הנרטיב האמריקאי הוא ראש האופוזיציה הפרוניסטי אלכס קיזילוף. "אני מבין שהם חוגגים את התמיכה של ארצות הברית ושל המגזר הפיננסי, אבל צריך לבחון את מצבם של האנשים העובדים, שמחמיר מיום ליום", אמר. "לא ממשלת ארצות הברית ולא ג'יי.פי מורגן הגיעו לכאן מטעמים הומניטריים, אלא כדי לחפש רווח ולסכן את המשאבים שלנו", סיכם. וזה בעצם יהפוך עתה למסר המרכזי של הפופוליסטים. מיליי מייצג את האליטה הזרה והעשירה המבקשת לרוקן את ארגנטינה ממשאביה, זאת אף על פי שמנהיגת הפרוניסטים כריסטינה קירשנר יושבת במעצר בית ברקע פרשיות שחיתות.
אתגרים רבים עומדים עדיין בפני מיליי. אף על פי שצמצם את האינפלציה השנתית משלוש ספרות, היא צפויה עדיין לעמוד השנה על 25%. אף שהפחית את ממדי העוני, הוא עדיין גבוה (31%). מיליי שם קץ לשוק השחור במט"ח, אבל הפסו נחלש ביותר מ־50%. והכי חשוב, הוא איפס את הגירעון הראשוני, פיטר רבבות עובדי ממשלה מיותרים והציל את ארגנטינה ממשבר פיסקאלי הרה אסון. מנגד, תוכנית הצנע והשינויים הדרמטיים הביאו עמם האטה בצמיחת התוצר, עלייה באבטלה (מ־5.7% ל־7.6%) וזינוק חד בחוב החיצוני.
בשורה התחתונה, מיליי צבר את הכוח הפוליטי החיוני להמשך דרכו, אבל הגדיל את המשכנתא החיצונית שלו. כלומר, יציבותו תלויה יותר במצב הרוח של טראמפ ובשווקים הפיננסיים מאשר בבוחרים הארגנטינאים עצמם.