סגור
מכליות ואניות משא תקועות מצר הורמוז מרץ 2026
מכליות ואוניות משא תקועות במצר הורמוז (צילום: AP Photo/Altaf Qadri)

הנפט נחסם בהורמוז: עיראק והאמירויות מקימות נתיבי יצוא חלופיים

סגירת מצר הורמוז בעקבות העימות האזורי חשפה את תלותן של מדינות המפרץ בנתיב השיט האסטרטגי. עיראק מקדמת הרחבת צינור הנפט לטורקיה, אבו דאבי מאיצה פרויקט חדש לפוג'יירה, אך גם החלופות הקיימות רחוקות מלפצות על אובדן מעבר של כ־20 מיליון חביות נפט ביום

המשבר במצר הורמוז ממשיך לטלטל את שוק האנרגיה העולמי ולחשוף את פגיעותן של מדינות המפרץ. על רקע השיבושים המתמשכים בתנועת המכליות, עיראק ואיחוד האמירויות הערביות מאיצות תוכניות להרחבה ולהקמה של צינורות נפט חלופיים, במטרה לצמצם את התלות באחד מנתיבי השיט החשובים בעולם. מצר הורמוז, המחבר בין המפרץ הפרסי לים הערבי, נחשב לעורק תחבורה מרכזי של שוק האנרגיה העולמי. לפני פרוץ המלחמה עברו דרכו מדי יום כ־20 מיליון חביות נפט ומוצרי נפט, המהוות חלק משמעותי מהאספקה העולמית. סגירתו או שיבוש פעילותו משפיעים מיד על מחירי האנרגיה ועל הכלכלה העולמית כולה.
בשבוע שעבר אישר הקבינט העיראקי תוכנית להאצת ייצוא הנפט דרך רשת הצינורות המחברת בין כורדיסטן לטורקיה. במסגרת המהלך צפויה קיבולת היצוא לגדול מ־220 אלף חביות ביום כיום לכ־770 אלף חביות ביום. הנתיב מוביל אל נמל ג'ייהאן שבחוף הים התיכון בטורקיה ומאפשר לעיראק לעקוף את מצר הורמוז. מדובר במהלך בעל חשיבות אסטרטגית עבור המדינה, שכלכלתה נשענת במידה רבה על הכנסות מנפט. לפי נתוני הבנק העולמי, ענף הנפט תרם כ־53% מהתוצר המקומי הגולמי הריאלי של עיראק בשנת 2025.
נתונים שהציגה חברת המודיעין הכלכלי QuantCube Technology ל-CNBC ממחישים עד כמה תלויה עיראק במעבר דרך הורמוז. לפי החברה, היצוא הכולל של המדינה כמעט ונעצר מאז תחילת המלחמה, בשל היעדר חלופות אפקטיביות לנתיב הימי. "העיראקים נמצאים במצב מורכב הרבה יותר, משום שאנו יודעים שרוב הנפט שלהם, אם לא כולו, עובר דרך הורמוז", אמר אלן למניין, כלכלן בכיר ב־QuantCube, בריאיון ל־CNBC. הנתונים הרשמיים מחזקים את התמונה. ב־16 במאי דיווחה ממשלת עיראק כי בחודש אפריל ייצאה המדינה 10 מיליון חביות נפט דרך מצר הורמוז בלבד, לעומת 93 מיליון חביות לפני פרוץ המלחמה.
גם באיחוד האמירויות מנסים להיערך למציאות החדשה. אבו דאבי מקדמת בקצב מואץ את בנייתו של צינור נפט חדש שיחבר בין שדות הנפט במערב המדינה לבין נמל פוג'יירה שבמזרח, מחוץ למפרץ הפרסי. הפרויקט צפוי להיכנס לפעילות בשנת 2027 ולהכפיל את קיבולת היצוא של חברת הנפט הלאומית ADNOC. יורש העצר של אבו דאבי, השייח' ח'אלד בן מוחמד בן זאיד אאל נהיאן, קרא בחודש שעבר להאיץ את השלמת הפרויקט כדי לעמוד בביקוש הגובר לאנרגיה ברחבי העולם. עם זאת, מצבה של איחוד האמירויות עדיין טוב מזה של עיראק. המדינה מחזיקה במסופי יצוא נוספים, ובראשם פוג'יירה, המאפשרים לה להמשיך לייצא חלק מהנפט גם כאשר המעבר בהורמוז נפגע.
"ברור שעיראק, בגלל מיקומה וחוסר היכולת שלה להסיט את הזרמת הנפט לנתיבים אחרים, נמצאת במצב מורכב בהרבה מזה של איחוד האמירויות או ערב הסעודית", אמר למניין. "לאמירויות עדיין יש את מסוף פוג'יירה. גם אם הוא נפגע במהלך המלחמה, התשתיות והציוד הדרושים לייצוא כמויות גדולות של נפט עדיין קיימים". אלא שגם החלופות אינן חסינות. בחודשים האחרונים דווח על תקיפות איראניות נגד צינור הנפט מזרח־מערב של ערב הסעודית ועל מתקפות כטב"מים נגד מתקנים בפוג'יירה, שפגעו בפעילות הטעינה במסופי היצוא.
לפי סוכנות האנרגיה הבינלאומית, לצינור הסעודי ולצינור האמירתי קיימת קיבולת פנויה משולבת של 3.5 עד 5.5 מיליון חביות ביום בלבד - הרבה פחות מהיקף הנפט שעבר דרך הורמוז לפני המשבר. גם אם יופעלו במלואם, הם אינם מסוגלים להחליף את נתיב השיט החיוני. בינתיים, תנועת המכליות במצר הורמוז נותרת נמוכה משמעותית מהרמות שנרשמו לפני המלחמה. אוניות המבקשות לעבור באזור ניצבות בפני סיכון ביטחוני מצד איראן, לצד חשש מסנקציות אמריקאיות במקרה של שיתוף פעולה עם טהרן. מצב זה מגביר את הלחץ על מדינות המפרץ למצוא פתרונות ארוכי טווח, אך אלו ידרשו השקעות של מיליארדי דולרים ושנים של עבודות תשתית לפני שיוכלו לספק מענה מלא.