ריאיון
״נטפליקס יחכה״: היזמת שמגדלת סטארט-אפ לצד 4 ילדים
בחמש שנים ילדה אפרת רפפורט ארבעה ילדים, ניהלה את 700 עובדי מרכז הפיתוח של סיילספורס בישראל והקימה את June AI, שגייסה 20 מיליון דולר בהובלת הקרן של מארק בניוף. ״אני לא מבשלת, לא עושה כביסה, וגם לא קניות בסופר״
אפרת רפפורט, 36, מכרה ב-2019 את הסטארט-אפ Bonobo AI, שהקימה עם שותפיה, לענקית התוכנה סיילספורס (Salesforce), שמוכרת מערכת לניהול הקשר עם הלקוחות כמעט בכל נקודת מגע. בהמשך כיהנה כמנכ״לית מרכז הפיתוח של החברה בישראל, על 700 עובדיו (2022-2024). כעת היא במסע יזמי נוסף עם אותם שותפים: June AI, שהוקמה בסוף 2025 וחשפה באוגוסט האחרון גיוס של 20 מיליון דולר בשלב הפרה-סיד.
מדובר בגיוס חריג בהיקפו לשלב כה מוקדם. הוא נעשה בהובלת טיים ונצ׳רס (Time Ventures), קרן ההשקעות הפרטית של מייסד סיילספורס מארק בניוף (Marc Benioff), ובהשתתפות מייקל דל (Michael Dell), מייסד ענקית המחשוב דל, וג׳ורג׳ קורץ (George Kurtz), מייסד קראודסטרייק (CrowdStrike), לצד בכירים נוספים בתעשייה.
מה שהופך את סיפורה של רפפורט למפתיע כל כך הוא קריירה שנוסקת בקצב תובעני, במקביל ללידת ארבעה ילדים בתוך חמש שנים. את הסטארט-אפ החדש היא מגדלת לצד ילדיה, בני ארבעה חודשים עד חמש שנים. לקטן שבהם יש חדר במשרד, והוא כבר השתתף בשתי נסיעות עסקים. ״אני עושה אאוטסורס לכל מה שהוא לא זמן נטו עם הילדים, אז אני לא רוצה להגיד: כל אחד יכול״, היא אומרת.
מה הסטארט-אפ החדש שלכם, June AI, עושה?
״בגדול, כל חברה גדולה מספיק מטמיעה מערכות ארגוניות שיש לכולם: ניהול לקוחות, ניהול מלאי וכדומה. יש שש-שבע מערכות גדולות בעולם שכולם משתמשים בהן. להטמיע אותן ולגרום להן לעבוד עולה לפעמים יותר מלקנות את הפלטפורמה עצמה. נניח שקנית מערכת של סיילספורס שעולה מיליון דולר - להטמיע אותה ולגרום לה לעבוד יכול לעלות שישה מיליון דולר. כשחברות כאלה רוצות לאמץ AI, זה לא עובד מיד, כי צריך לעשות במערכות האלה שינויים והתאמות לארגון. אנחנו יודעים לעשות את השינויים האלה עם סוכני AI, כדי להטמיע את המערכות מהר יותר ובצורה טובה. בעצם, אנחנו עוזרים לאמץ AI בצורה מוצלחת. אנחנו סורקים את המערכות לעומק ומבינים איפה בכלל כדאי להכניס AI, כלומר מה אפשר לשפר בתהליכים. יש לנו ׳מתכון׳ לזה, וסוכני AI שיודעים לבצע אותו״.
יש לכם השקעה של מארק בניוף, של מייקל דל ושל ג׳ורג׳ קורץ. איך השגתם את זה?
״מארק בניוף מכיר אותנו מהסטארט-אפ הראשון שלנו, Bonobo AI, שסיילספורס רכשה ב-2019. יש אמון, והוא מכיר את העולם הזה. הסטארט-אפ ההוא היה מנוע תמלול ייעודי לשיחות שבנינו. עם הטכנולוגיה של היום זו כמובן כבר בעיה פתורה, אבל המודל שאימנו הוריד את עלויות התמלול מדולר לסנט אחד, והיום אפשר לעשות את זה בהרבה פחות. הייתי בקשר עם מארק גם אחרי שעזבנו את סיילספורס. כשהתחלנו לגלגל את הרעיון שאלתי מה הוא חושב, והוא אמר: ׳אני רוצה להוביל את הסיבוב׳. הוא אדם יוצא דופן, וכך גם מייקל דל וג׳ורג׳ קורץ. יזמים מדהימים שבנו חברות ענק מעסק קטן בגראז׳, שהפכו לחלק מהחברות הגדולות בעולם. אנשים חריגים. אבל גיוס הכסף הוא לא המטרה. אין יותר מדי זמן לעצור ולהגיד איזה יופי, כל הכבוד. צריך לעבוד״.
איפה תהיה June AI בעוד חמש או עשר שנים?
״להיות יוצר זה נורא דומה לסופר שרוצה שמיליונים יקראו את הספרים שלו, או למוזיקאי שרוצה שישמעו את המוזיקה שלו. אנחנו רוצים שזה יגיע למיליוני אנשים, שמה שבנינו מרעיון שנזרק לאוויר ישנה את הדרך שבה עסקים עובדים. החלום הוא להגיע למסות, להיות הדרך החדשה שבה חברות מטמיעות AI בארגונים״.
ההצעה להתמנות למנכ״לית מרכז הפיתוח של סיילספורס בישראל הייתה בלתי צפויה, גם עבורה. ״הציעו לי את תפקיד מנכ״ל מרכז הפיתוח כשהיה לי ילד אחד, בחודש שמיני ועוד רגע יולדת. חברת ענק, 70 אלף עובדים, עם שני מרכזי פיתוח אסטרטגיים בישראל ובהודו - זה היה תפקיד ציוני בעיניי. מראש הגדרתי שאעשה את התפקיד שנתיים בלבד, וכשהן נגמרו הודעתי שאני עוזבת. סיימתי עם שני ילדים ובחודש השישי להריון, ולקחתי שנת חופש שבה לא ידעתי לאן פניי מועדות. לא יצאתי בתחושה שאקים סטארט-אפ, אבל עם הזמן התגבשה בי תחושה שלהקים עוד סטארט-אפ זה מה שאני רוצה לעשות״.
את אמא לארבעה קטנים וגם לסטארט-אפ. איך מתמרנים בתוך זה?
״הגדולה בת חמש וחצי, הבן בן ארבע, הבת בת שנתיים והקטן בן ארבעה חודשים. ניהול לוח הזמנים מאוד קשה. הילדים שלי במסגרות, ובשלוש-ארבע השעות שבין סוף המסגרת לזמן שהם הולכים לישון אני עושה מאמצים עילאיים להיות ממש איתם. כשהם הולכים לישון, אני ממשיכה ליום עבודה עד מאוחר בלילה. על מותרות כמו נטפליקס ויתרתי. במשרדי החברה בדה וינצ׳י יש לי חדר תינוק, עם כורסת הנקה, אוניברסיטה, מזרן פעילות, שידת החתלה ומקרר לחלב שאוב - כל מה שיש לו בחדר בבית. הוא איתי כמעט בכל מקום מהיום שנולד.
״הציעו לי את תפקיד מנכ״ל מרכז הפיתוח כשהיה לי ילד אחד, בחודש שמיני ועוד רגע יולדת. חברת ענק, 70 אלף עובדים״
״התינוק כבר היה איתי בנסיעות עסקים לחו״ל. בסיילספורס הייתי בחופשת לידה, בסטארט-אפ אין לי את זה. אבל יש בזה משהו מקסים: המשרד הוא עוד בית של התינוק, יש לו מקרר עם דברים שלו, והעובדים מרדימים אותו. כבר בשבוע הראשון לקחתי שיחות עבודה, ושבועיים אחרי הלידה הוא היה איתי במשרד. הוא כל הזמן איתי במנשא. הגיוס היה עוד לפני שנולד, והמשקיעים שלחו לו מתנות.
2 צפייה בגלריה
״כשהציעו לי את הניהול, גם אני הופתעתי. היינו עובדים לא סטנדרטיים בסיילספורס״
(צילום: אוראל כהן)
״הוא ילד רביעי. אני לא יודעת אם עם ילד ראשון הייתי יכולה לעשות את זה. אבל יש לי המון עזרה, מההורים שלי ושל בן הזוג שלי, ועשיתי אאוטסורס לכל דבר שהוא לא זמן עם הילדים. אני לא מבשלת, לא עושה כביסה, וגם לא קניות בסופר. אז אני לא רוצה להגיד כל אחד יכול. אני יכולה להרשות לעצמי. וזה תמיד שילוב של החלטה שלי - מה טוב לו ומה טוב לחברה. אני יודעת שזה חריג. לילדים שלי לבוא למשרד זה הכי כיף. לאחד מהם אסור כרגע לבוא עד להודעה חדשה, בגלל ההתנהגות שלו בפעם הקודמת. האנשים כאן עובדים איתי מהסטארט-אפ הראשון, מגיל 20 ומשהו, אז האווירה נעימה וזה מתאים״.
גם סטארט-אפ הוא תינוק ששואב המון תשומת לב.
״זו עבודה יצירתית, וצריך להזין אותה בדברים שהם לא עבודה. יש דברים שאני לא מספיקה להגיע אליהם. מצד שני, יש דינמיקה כזו שככל שעסוקים יותר, מספיקים יותר. יש לי גם גיבוי מהשותפים שלי: אנחנו יודעים להעביר בינינו דברים ולחפות זה על זה. אנחנו חבורה שהולכת יחד כבר עשור, ובתנאים הספציפיים האלה זה מתאפשר. זה דורש לסדר את הזמן ולתעדף דברים נכון. זה לא על הדרך. כמו שאני ובן הזוג שלי מקפידים שלכל אחד מאיתנו יהיה זמן אחד על אחד עם כל ילד, גם כאן הכל דורש תכנון. בסטארט-אפ הכל קורה בהפתעה כל הזמן, אז זה דורש הכנה מראש, אבל גם גמישות״.
איך מזינים את הצד היצירתי?
״זה התחיל מסדנת כתיבה שנרשמתי אליה. התחלתי ללמוד פיתוח קול, כתבתי וליוויתי את עצמי בקלידים באקורדים. הייתי צריכה למצוא נגנים, ובשלב מסוים גם לעמוד על במה. זה מאוד יזמי. אני שרה וכותבת מוזיקה, יש לי שני אלבומים בספוטיפיי, ולפני כמה חודשים הופעתי עם מוזיקה שכתבתי. המוזיקה היא עניין שבא בתקופות. לפעמים היא גם הכרחית לי כדי לפתור בעיות בביזנס. אני צריכה את היצירה: היא משחררת את המוח מדברים שאת תקועה בהם, וזורקת את הראש למקומות אחרים״.
הרביעייה שעובדת יחד מאז הסטארט-אפ הראשון, רפפורט, ברק גולדשטיין, עידן ציטיאט ואוהד חן, נולדה במקרה. הארבעה פיתחו תוכנה לפענוח טקסט וקול לצורכי שירות לקוחות, וב-2019 מכרו את Bonobo AI לסיילספורס תמורת כ-50 מיליון דולר, על פי פרסומים. מאז ועד היום הם לא הפסיקו לעבוד יחד.
קודם לכן שירתה רפפורט ביחידה טכנולוגית ב-8200 ולמדה בתוכנית הבינתחומית לתלמידים מצטיינים של אוניברסיטת תל אביב. משם המשיכה במסלול ישיר לתואר שני בנוירוביולוגיה חישובית. כתחביב היא לומדת שפות, בהן גרמנית, יפנית, יוונית וסינית, ולאחרונה התחילה גם קוריאנית. את בן זוגה, רון הלד, גם הוא בוגר יחידה טכנולוגית במודיעין, הכירה בצבא. ״הוא בוגר תואר שני במתמטיקה, סופר ועוסק בהייטק. שנינו רב-תחומיים, רק בתחומים אחרים״.
רק נרכשת ב-2019, וכל כך מהר מציעים לך את ניהול מרכז הפיתוח של סיילספורס ישראל?
״כשהציעו לי את הניהול, גם אני הופתעתי. היינו עובדים לא סטנדרטיים בסיילספורס. עשינו כל מה שצריך כדי שהרכישה תצליח, ופעלנו כדי שיעשו דברים נכונים עם המוצר, אז למרות שזה ארגון ענק, הכירו אותי. סיילספורס רוכשת הרבה חברות, אבל מכירה את כל היזמים שנרכשו. אני חושבת שהם רצו לתפקיד מישהו עם צד יזמי, שחושב מחוץ לקופסה, שלא מתבייש ומשימתי. הם ראו שעשיתי את זה בסטארט-אפ, וזה נתן לי נקודות״.
״מבחינת העומס של ניהול הזמן, נטפליקס יחכה לי. זה שאין לי נטפליקס בשלב הזה בחיים מפנה לי המון שעות בשבוע״.
מה דורש ניהול מרכז הפיתוח של סיילספורס בארץ, על 700 עובדיו?
״ניהלתי בסגנון שונה מאוד מזה שמצפים לו. יש את המודל הקלאסי, הגברי, של ניהול, ואני משהו אחר. הגישה שלי קבוצתית יותר: ניהול שיתופי, מתייעץ מאוד, פחות קודקוד שמוריד פקודות. זה לא הסגנון שלי. ניהול מרכז הפיתוח הוא מצד אחד עיסוק בניהול ובפיתוח מוצר, ומצד שני נוגעים במכירות ובלקוחות. מצד שלישי, את אחראית לקשרי ממשל, למדיה, לכוח אדם ולייצוג ישראל מול ארה״ב. ותזרקי לתוך כל זה את המלחמה. בסופו של דבר זה תפקיד שדרש כישורים דיפלומטיים יותר מכל דבר אחר. כדי לעשות אותו צריך להקיף את עצמך באנשים שיודעים להשלים אותך, וזה נכון לכל תפקיד ניהולי״.
את יודעת להסביר את מיעוט הנשים המנכ״ליות והיזמיות?
״אני כבר עשור בתחום, ובתחילת הדרך היו עוד פחות. זה באמת לא טריוויאלי לשלב בין הכל. מייסדות יש יותר, מנכ״ליות עדיין לא. למה הפער בין גברים לנשים כל כך גדול? לדעתי הוא מתחיל בלימודים טכנולוגיים וביחידות הטכנולוגיות בצבא. שירתתי ב-8200, ביחידה טכנולוגית מאוד, והיו בה בנות בודדות ביחס לגברים. רואים את זה כבר בשלבים מוקדמים״.
איך הרביעייה שלכם נוצרה?
״עידן ואוהד היו יחד מהצבא. אני הייתי סטודנטית בתוכנית הבינתחומית של לאוטמן בתל אביב, והקמתי עסק של סחר הוגן בתחום ייצור הבגדים. ייצרתי בסין ובהודו בגדים למכירה אונליין, ומכרתי בדוכנים בשבתות. נחשפתי לעולם של עבדות, ניצול ועבודת ילדים. ראיתי שבארץ אין שום דבר שקשור לסחר הוגן, ורציתי לממש את הערכים האלה. בשביל העסק הזה חיברו אותי לברק, שהיה יזם אימפקט, והוא חיבר אותי לעידן ולאוהד. גלגלנו יחד רעיונות עד שמצאנו רעיון ראשון לסטארט-אפ. עידן ואוהד הגיעו עם אב טיפוס טכנולוגי, התקנו אותו אצל לקוח בצורה ניסיונית וראינו שזה עובד, ושבעצם סגרנו יחד לופ. מאז ועד היום לא הפסקנו לעבוד ביחד, כולל בזמן המכירה לסיילספורס. לכל אחד מאיתנו יש אזור שהוא טוב בו מאוד, ואנחנו יודעים לעזור, להשלים ולחפות זה על זה״.
איך החלטתם לעשות את זה שוב, בסטארט-אפ השני?
״עבדנו עם המון לקוחות מתוך סיילספורס, וראינו אתגרים ובעיות בהטמעת מערכות גדולות בארגונים. זיהינו גרעין של בעיה. היה לנו ברור שזה רעיון טוב, שאנחנו צוות טוב לפתור את הבעיה הזאת ושיש לנו רקע ספציפי. עסקנו באייג׳נטים ובמודלי שפה עוד לפני שזה היה מגניב, הגענו מאחת החברות הגדולות והמשמעותיות בעולם, וראינו איך הבעיה נראית כשחברות גדולות רוצות לאמץ את הפתרונות האלה. אהבנו את הרעיון ל-June AI, ומאוד רצינו להמשיך לעבוד יחד ולהקים עוד סטארט-אפ. כולנו באותו עמוד. המכירה הראשונה הייתה חוויה משנת חיים ונתנה לנו חופש כלכלי מסוים, אבל החיידק היזמי עדיין שם. הצורך ליצור לא עובר כשחברה נמכרת. הצורך ליצור מוצר שיגיע לכמה שיותר משתמשים הוא כמו הצורך של אמן להגיע לכמה שיותר אנשים עם המוזיקה שלו. זה לא נגמר עם האקזיט״.
מה יותר קשה: לנהל את סיילספורס ישראל, או להקים סטארט-אפ שני עם ארבעה ילדים בני אפס עד חמש?
״סטארט-אפ זה רכבת הרים. העליות גבוהות מאוד והמורדות נמוכים מאוד. זה דורש חוסן לעמוד בטלטלות. יום יכול להתחיל מדהים ולהסתיים נורא, ולעבור באמצע עוד כמה טלטלות. בקורפורייט זה הרבה פחות ככה, הרבה יותר יציב. לי שני הדברים מתאימים. הסתדרתי טוב בסיילספורס, אבל בחרתי שוב להיות יזמת, אז ידעתי למה אני נכנסת. בתאגיד יש לצד היזמי ביטוי אחר. אבל מבחינת העומס של ניהול הזמן, נטפליקס יחכה לי. זה שאין לי נטפליקס בשלב הזה בחיים מפנה לי המון שעות בשבוע״.
