דברים שלא ידעתם
האמונה התחזקה אחרי 7.10? בעיקר של דתיים וחרדים
מי התקרבו ליהדות בעקבות הטבח? בכמה ירדה הכוונה להתחתן ברבנות ומה עושים במקום? לאיזה בית כנסת לא הולכים החילונים? ואיזה קונפליקט דחק את הקרע בין חילונים לחרדים מהמקום הראשון? דברים שלא ידעתם על דת ומדינה
החרדים התקרבו לדת. האם היה גל התקרבות לדת בעקבות טבח ה-7.10 והמלחמה? על פי מדד הדת והמדינה לשנת 2026 של עמותת חדו"ש לחופש דת ושוויון, היתה התקרבות אבל בעיקר של דתיים וחרדים. 31% מהציבור ענו שאמונתם התחזקה אלא שמדובר ב-65% מהחרדים, 54% מהדתיים ו-42% מהמסורתיים שקרובים לדת. לעומת זאת אצל החילונים 9% התחזקו באמונתם ו-12% נחלשו. בימין 45% התחזקו באמונתם אבל במרכז 11% בלבד ו-10% התרחקו. אגב עוד 11% מכלל הציבור ענו שהתקרבו למסורת. זו תשובה שמאפיינת בעיקר את הציבור המסורתי הקרוב לדת (21%) והמסורתי הקרוב לחילוניות (18%). בינתיים גל חזרה בתשובה נוסח מלחמת יום הכיפורים נראה רחוק. סביר להניח ש-80 אלף משתמטים חרדים מאוד תורמים לכך.
17 שנות דת ומדינה. מאז 2009 עורכת עמותת חדו"ש לחופש דת ושוויון סקר שנתי גדול בשם מדד הדת והמדינה שבודק את עמדות הציבור בענייני חופש דת ושוויון בנטל ויצר מאגר מידע על השינויים בעמדות אלו לאורך השנים. את המדד ביצע לכל אורך התקופה הסטטיסטיקאי רפי סמית. גילוי נאות: עורכו הראשון עד 2016 (כשעברתי ל"כלכליסט") היה כותב שורות אלו. המדד נערך באמצעות סקר בקרב מדגם מייצג גדול יחסית של 800 איש מהאוכלוסייה היהודית הבוגרת.
נישואים? לא תודה. מאז שהחל מדד הדת והמדינה בין 60% ל-70% תומכים בנישואים וגירושים אזרחיים. הבעיה היא שזו תמיכה עקרונית. לעומת זאת כשמדובר במה מעוניין המשיב לעצמו או לילדים שלו הגישה יותר שמרנית. היא כפופה בין היתר למה הדודים או הסבתות יאמרו אם החתונה לא תהיה כהלכה. לכן מעניין מאוד שלמרות שהאוכלוסייה היהודית נעשית עם השנים יותר שמרנית, כמות המעוניינים בנישואים אורתודוקסיים לעצמם או לילדים ירדה משמעותית מ-61% ב-2013 כשנשאלה השאלה לראשונה ל-50%. אלא שמדובר לא רק בהבעת אי אמון בנישואין של הרבנות אלא במוסד הנישואין כולו. רוב הירידה נובעת מנסיקה בכמות המעוניינים בחיים משותפים ללא נישואים מ-5% ל-15%.
הפרדה אחר כך. 59% תמכו במדד של השנה בהפרדת הדת מהמדינה. זה כמעט כמו 60% במדד הראשון ב-2009. בדרך נרשם שפל של 55% ב-2010 ושיא של 68% ב-2017. בהחלט אפשר להניח שרוב התומכים רק רוצים יותר הפרדה ולא הפרדה מלאה. סביר להניח שמה שרובם היו רוצים זו הפרדה של הדת מהפוליטיקה. מעל המדד כולו כמו מעל נושאים אזרחיים אחרים מרחפת תמיד העובדה שהציבור מאוד רוצה חופש דת אבל מצביע בדרך כלל סביב הנושא המדיני והביטחוני ולאחרונה גם המשפטי.
תנו לנוע בשבת. במהלך השנים, כשהיה פחות צורך בשאלות על המלחמה והמפלגות החרדיות. בדק המדד בניסוחים שונים את העמדות כלפי תחבורה ציבורית בשבת. בין 25% ל-35% מתנגדים לתחבורה ציבורית בשבת ובין 65% ל-75% תומכים. זה כלל במדד 2023 גם 30% מהדתיים ו-96% מהחילונים. הסיבה לתמיכה הגדולה היא שזה לא נחשב רק למאבק דת אלא גם למאבק חברתי. לשם השוואה רק חצי מהציבור עושה קניות בשבת או היה עושה זאת אם היה יכול וחצי אינו קונה בשבת.
דרושה יהדות אחרת. בעבר היה נהוג לומר שבית הכנסת שהחילונים לא הולכים אליו הוא אורתודוקסי. זו היתה דרך לבטא כמה הזרמים הרפורמי והקונסרבטיבי לא חדרו לישראל. זה בדיוק מה שהשתנה עם השנים. החילונים עדיין לא הולכים לבית כנסת אבל הוא מתקדם. השאלה במדד נוקטת ניסוח מחייב במיוחד, לא עם איזה זרם אתה מזדהה אלא לאיזה זרם אתה משתייך. 7% מהציבור הישראלי משייכים עצמם לזרם הרפורמי ו-5% לקונסרבטיבי כלומר 12% בסך הכל. זה ללא ספק מבטא כמיהה עמוקה ליהדות אבל אחרת.
הפער העדתי יוק. המדד בודק בקביעות מהו הקונפליקט הקשה ביותר בחברה היהודית בישראל. היו שנים שהקונפליקט בין דתיים לחילונים היה לוקח בגדול. למשל ב-2013 ענו 74% שהקונפליקט הזה הוא הראשון או השני הקשה ביותר ורק 47% נקבו בקונפליקט בין שמאל לימין. בנימין נתניהו הצליח בעשרות שנות פלגנות להפוך את היוצרות. ב-2026 81% נקבו בקרע בין שמאל וימין כראשון או שני ו-74% בקרע בין חרדים וחילונים, וזה למרות עוצמת הזעם על ההשתמטות. מה שברור זה שהקונפליקט העדתי לגמרי בשוליים עם 16%.
