ראש ממשלת קנדה מינף את דאבוס ויצר טקטיקה חדשה נגד הבריונות של טראמפ
מי שמדינתו ספגה פגיעה קשה מהמכסים הציג את הצעתו לסדר עולמי חדש היוצא נגד כוחנות. במוקד: פעולה משותפת של "מעצמות הביניים" לבניית בריתות חדשות בתחומי הכלכלה, האנרגיה האקלים והביטחון. קנדה כבר יצאה לדרך עם שורת הסכמים
מי שכבש השבוע את הבימה המרכזית בכנס השנתי של הפורום הכלכלי העולמי (WEF) בדאבוס הוא מארק קרני, ראש ממשלת קנדה. קרני נשא נאום מכונן, שלא רק הגדיר מחדש את מדיניות החוץ שלו, אלא שרטט מפה טקטית ואידיאולוגית חדשה עבור מי שהוא מכנה מעצמות הביניים. בנאומו קרני הציע מענה הוליסטי לסדר העולמי החדש שקבע נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ ((Pax Trumpiana. זהו נאום שובר פרדיגמות, מניפסט רעיוני שקורא לחדול לחיות בשקר, ולהכיר בכך שהעולם כפי שהכרנו — סדר בינלאומי המבוסס על כללים — פשוט קרס. לאורך נאומו לא הגה קרני פעם אחת את השם טראמפ, אך רוחו של הנשיא הכל יכול ריחפה מעל כל משפט.
זו התגובה הרשמית והמתוחכמת ביותר שגובשה עד כה למדיניות של מבצרים כלכליים וביטול מוסדות רב־צדדיים. קרני, שמדינתו ספגה פגיעה קשה במיוחד מהמכסים הבריוניים של טראמפ (ראו מסגרת), מציע דרך שלישית: לא כניעה לכוחנות של המעצמות הגדולות, ולא נוסטלגיה עקרה למוסדות כמו ארגון הסחר העולמי (WTO). לפי גישתו, העולם לא נמצא בתקופת מעבר, כי אם בעיצומו של קרע. קרני רתם את משל הירקן של ואצלב האבל, מראשי מתנגדי המשטר הקומוניסטי בצ'כוסלובקיה, כדי להסביר שעד היום, מדינות כמו קנדה, ושאר מעצמות הביניים, השתתפו בטקסים של הסדר הבינלאומי הישן והציבו, כביכול, שלטים עם מסרים של "שלום" ו"סחר חופשי" בחלון הראווה (זאת ברוח הירקן של האבל, שהציב בחלונו את השלט "פועלי כל העולם, התאחדו!", כדי לשדר ציות). המעצמות פעלו כך, אף על פי שידעו שהכללים נאכפים באופן סלקטיבי, ושהחזקים תמיד פוטרים עצמם מהם. השקר הזה, טוען קרני, נגמר עם הגעתו של טראמפ, שהפך את האינטגרציה הכלכלית — עד אז מקור לרווח הדדי — לכלי נשק. המעצמות משתמשות במכסים, בשרשראות אספקה ובתשתיות פיננסיות כדי לכפות את רצונן ולהפוך מדינות אחרות לכפופות להן. המסר של קרני ברור: הגיע הזמן להסיר את השלט מהחלון ולהיות נאמנים לאמת.
קרני, לשעבר נגיד הבנקים המרכזיים של קנדה ואנגליה, מציע פרדיגמה חדשה: ריאליזם מבוסס ערכים. שילוב מכויל היטב בין עקרונות וערכים בלתי מתפשרים, לפרגמטיזם קר. מחד גיסא, מחויבות לריבונות, שלמות טריטוריאלית, זכויות אדם ושימוש בכוח רק לפי אמנות האו"ם. מאידך גיסא, ההכרה בכך שהתקדמות היא הדרגתית, שהאינטרסים מתבזרים (לא חייבים להסכים על הכל, עם כולם, כל הזמן), ושיש לפעול בעולם כפי שהוא, ולא כפי שהיינו רוצים שיהיה. האלמנט הריאליסטי מוסבר בעיקרון אחד פשוט: המעבר מהסתמכות על עוצמת הערכים להשקעה בערך של העוצמה. ריבונות איננה רק מילה יפה, כי אם היכולת של מדינה לעמוד בלחצים (של טראמפ). לכן, הדרך החדשה מתחילה בבית.
התנאי הכרחי ליישום "האני מאמין" של קרני הוא חוסן פנימי, כלומר עוצמה. קנדה תחתיו כבר החלה בשלב היישום: הכפלת תקציב הביטחון עד 2030, הסרת חסמי סחר פנימיים וקידום השקעות של טריליון דולר באנרגיה, בינה מלאכותית ומינרלים קריטיים. רק מתוך עוצמה אמיתית ניתן ליישם את הפרדיגמה החדשה, וזהו הבסיס המטריאלי שלה: "מדינה שלא יכולה להאכיל, לתדלק או להגן על עצמה, היא מדינה שאין לה ברירה, אלא להיכנע לתכתיבי המעצמות", הוא קובע. מנגד, רק כשמפחיתים את הסכנה לפגיעה כלכלית, קונים את הזכות לנקוט עמדה עקרונית.
אלא שקרני מבין שקנדה לבדה לא תצליח לשנות את כיוון הרוח. לפיכך, הצלע השלישית בתוכניתו היא קריאה לפעולה קולקטיבית של מעצמות הביניים. מנגד, הלוגיקה של המערכת הבינלאומית פשוטה ואכזרית: אם לא תשב לשולחן, אתה תהיה חלק מהתפריט. כלומר, מעצמות ביניים שמנהלות מו"מ דו־צדדי מול מעצמה גדולה עושות זאת מעמדת חולשה ומקבלות פירורים. רק איחוד כוחות יאפשר להן ליצור משקל נגד אמיתי. כיצד עושים זאת? קרני מציע אסטרטגיה של גיאומטריה משתנה, כלומר הקמת קואליציות גמישות וממוקדות מטרה. במסגרת האסטרטגיה הזו קיימים מועדוני רכישה, כלומר התאגדות של ה־G7 ליצירת שרשראות אספקה של מינרלים קריטיים, כדי לא להיות תלויים במעצמה אחת. נדבך נוסף הן דמוקרטיות AI שבמסגרתן מתבצע שת"פ טכנולוגי, כדי להימנע מהאילוץ לבחור בין ארצות הברית לסין. זרוע שלישית כוללת קואליציות ממוקדות מטרה, כמו בסוגיית אוקראינה או בשאלת הריבונות על גרינלנד. כאן מדובר בקבוצת מדינות שבחרו לפעול יחד מעבר למסגרות הפורמליות, כדי לספק הגנה וביטחון.
לתיאוריה של קרני יש כבר אחיזה במציאות. מוקדם יותר החודש הוא נועד עם נשיא סין שי ג'ינפינג (הפגישה הראשונה של מנהיג קנדי עמו אחרי כעשור) והחל בחתימה על הסכמים אסטרטגיים והסכמי סחר, בין השאר בתחומי החקלאות והרכב. אבל זה לא נעצר בסין: הסכמים דומים נחתמו עם קטאר, הודו ומרקוסור. המהלך מול סין, עם זאת, הוא הסמלי ביותר. קרני מראה לשותפות הסחר הפוטנציאליות שאפשר לחתום על הסכם עם "האויב" ובאותה נשימה להכפיל את הנוכחות הצבאית באזור הארקטי מול רוסיה, וגם להתנגד להתנהלות האגרסיבית של טראמפ מול גרינלנד. זו משמעותה של הריבונות החדשה: לא התבודדות במבצר, אלא טוויית רשת מתוחכמת של קשרים ואינטרסים שמעניקה מרחב תמרון.
השורה התחתונה ברורה: אם מעצמות הביניים ימשיכו להתחרות על חסדיהן של המעצמות הגדולות, הן ייאלצו להיות כפופות להן. אם יבחרו בדרך השלישית — דרך של ריאליזם, עוצמה פנימית ופעולה משותפת — הן יוכלו לבנות סדר עולמי חדש, צודק וחסין יותר, שיעבוד גם עבורן. הסימן המובהק לעוצמת המסר של קרני היה תגובתו החריפה של טראמפ. "אתה צריך להיות קצת יותר אסיר תודה, מארק. קנדה היא כלום ושום דבר ללא ארצות הברית והארוחות החינם שסיפקנו לכם", השיב הנשיא, שהבין מיד עד כמה דרכו של קרני מאיימת על הסדר העולמי שלו. אחרי שטראמפ הכניס בדלת האחורית את קטאר וטורקיה לרצועת עזה, כדאי גם לראש הממשלה שלנו להקשיב לדברי עמיתו הקנדי.
המכסים של טראמפ כיווצו את כלכלת קנדה ופגעו בשוק התעסוקה
כלכלת קנדה צפויה לרשום האטה ב־2026, זאת ברקע השלכות מלחמת הסחר ומכסי טראמפ — כך לפי חברת הייעוץ דלויט, שפרסמה את התחזית מוקדם יותר החודש. לפי הדו"ח, תוכניות הממשלה הקנדית להשקיע מיליארדי דולרים בפרויקטים מובילים כדי לאושש את הכלכלה ישתלמו בטווח הארוך, אך תידרש בשלב ראשון "התנעה מחודשת". "משיפור תשתיות דרך ביטול מחסומי סחר וצמצום מכשולים רגולטוריים, קנדה לחצה על כפתור האתחול", ציינה דון דה־ז'רדאן, הכלכלנית הראשית של דלויט קנדה.
ראש ממשלת קנדה מארק קרני הציג כמה פרויקטים משמעותיים בשנה שעברה, שמטרתם לייצר מגזרים כלכליים חדשים ולתמרץ את התפוקה של הקיימים, כולל בתחום משאבי הנפט והגז, תשתיות, כרייה ומינרלים וטכנולוגיה מתקדמת. זאת נוסף למיליארדי הדולרים שהושקעו בהגנה, כדי לעמוד ביעדים החדשים של נאט"ו. לפי כלכלני דלויט, יידרש זמן בטרם ההשקעות הללו יניבו פירות עבור כלכלת קנדה. "זה לא הגיוני לצפות מהממשלה לתמרץ את השינוי המבני הזה במהירות, מה שאומר שהכלכלה צפויה לשמור על רמת צמיחה נמוכה עד לחלק האחרון של 2026", ציינו. לפי דלויט, כלכלת קנדה צפויה לצמוח ב־1.5% ב־2026, ירידה מצפי של 1.7% עבור 2025.
לפי נתונים אחרונים, כלכלת קנדה התכווצה ב־0.3% באוקטובר לעומת ספטמבר, כאשר בדלויט מעריכים, כי גם השנה תורגש השפעת המכסים ומלחמת הסחר בתחומי הייצור והיצוא הקנדיים. לפי דו"ח התמ"ג שפורסם באוקטובר, תעשיית מוצרי העץ צנחה ב־7.3% בהשפעת המכסים, הירידה החדה ביותר מאז אפריל 2020. המכסים גרמו לירידה בביקושים, שבתורה פגעה בתעסוקה. כך, חברת הנחושת Algoma נערכת לפיטורי 1,000 עובדים. גם במחצית הראשונה של 2026 צפויים מעסיקים לשכור פחות עובדים, זאת בצל הירידה בביקושים למוצרים ולשירותים. קנדה מתמודדת עם שיעורי אבטלה גבוהים, ובדצמבר האחרון עמדה האבטלה על 6.8% לעומת 6.5% חודש קודם לכן. בה בעת, מדובר בירידה מרמה של 7.1% שנרשמה בחודשים אוגוסט וספטמבר 2025.
