טיקטוק

טיקטוק היא פלטפורמת וידאו קצר של חברת בייטדאנס הסינית. האפליקציה התפשטה מהשוק המקומי בסין לשוק הגלובלי עם מיליארדי משתמשים. בישראל, כמו במדינות אחרות, היא הפכה לכלי מרכזי לצריכת תוכן וליצירת סרטונים בקרב קהלים צעירים ומבוגרים כאחד.
ההיסטוריה וההקמה של טיקטוק
חברת בייטדאנס נוסדה בבייג׳ינג בשנת 2012 על ידי היזם ז'אנג יימינג. בתחילת דרכה החברה פיתחה אפליקציות מבוססות בינה מלאכותית, בהן אפליקציית החדשות Toutiao שזכתה לפופולריות רבה בסין. הצלחת Toutiao הראתה את הפוטנציאל של שילוב אלגוריתמים מתקדמים עם תוכן מותאם אישית.
בהמשך, החברה הרחיבה את פעילותה לעולמות הווידאו הקצר והשיקה בשנת 2016 את האפליקציה Douyin לשוק הסיני. שנה לאחר מכן הושקה הגרסה הגלובלית תחת השם טיקטוק. בשנת 2017 רכשה בייטדאנס את האפליקציה Musical.ly שהייתה פופולרית בעיקר בארצות הברית ובאירופה, וב-2018 מוזגה לתוך טיקטוק. שילוב זה העניק לפלטפורמה נוכחות משמעותית בשוק המערבי והיווה נקודת מפנה בצמיחה הגלובלית שלה.
מה עושים בטיקטוק
בפלטפורמה ניתן לצלם ולהעלות סרטונים קצרים, לערוך אותם באמצעות כלים פשוטים הכוללים פילטרים, אפקטים ומוזיקה, לשתף פעולה עם משתמשים אחרים, לעקוב אחרי יוצרים, להשתתף בדיונים ולצפות בשידורים חיים תוך יצירת קשר ישיר עם הקהל. בנוסף, באמצעות לייב סטודיו ניתן לשדר תכנים מהמחשב, לנהל שיחות וידאו בזמן אמת וליצור חוויית צפייה אינטראקטיבית יותר.
הצלחת טיקטוק נובעת ממספר גורמים: אלגוריתם חכם להתאמת תוכן אישי, לוקליזציה שהתאימה את האפליקציה לשווקים שונים ומגוון רחב של אפשרויות שימוש. בנוסף, מודל המונטיזציה – הכולל פרסום, מתנות וירטואליות ושידורי לייב – מאפשר ליוצרים להרוויח ולפתח קריירה סביב הפלטפורמה.
שימוש בטיקטוק בישראל
לפי נתוני איגוד האינטרנט הישראלי לשנת 2024, כ-54% מהאוכלוסייה הבוגרת בישראל משתמשת בטיקטוק, כאשר 47% עושים זאת על בסיס יומי. בקרב בני 18–22 השימוש גבוה במיוחד – כ-80%. המשתמש הממוצע בישראל מבלה כ-50 דקות ביום באפליקציה, מה שהופך אותה לגורם משמעותי בהרגלי הצריכה, התרבות והפנאי.
יוצרים בולטים בישראל
עומר לוי – מוכרת בזכות סרטוני אוכל ועוגות קומתיות, עם מאות אלפי עוקבים וסרטונים שזכו למיליוני צפיות. שיתפה פעולה גם עם מותגים כמו מקדונלד'ס.
יולי מור – יוצרת לייף סטייל, אופנה ואיפור
אמילי קופר – זמרת וכוכבת ריאליטי, המשלבת את טיקטוק בפעילותה המוזיקלית ובקידום שירים חדשים.
המודל העסקי של טיקטוק
המודל העסקי של טיקטוק מבוסס על מספר מקורות הכנסה עיקריים: פרסום ממומן באמצעות מודעות וידאו קצרות, קמפיינים מותאמים למותגים ושיתופי פעולה עם חברות מסחריות. בנוסף קיימת כלכלה פנימית המבוססת על מטבעות וירטואליים (Coins), אותם רוכשים המשתמשים בכסף אמיתי וממירים למתנות דיגיטליות הנשלחות ליוצרים בזמן שידורי לייב. היוצרים יכולים להמיר חלק מהמטבעות הללו בחזרה להכנסה כספית. מודל זה יוצר מערכת יחסים ישירה בין קהל ליוצרים ומעודד הפקת תוכן פעילה ורציפה.
טרנדים בטיקטוק בישראל
בישראל נרשמו לאורך השנים מספר טרנדים בולטים בטיקטוק, כמו #ShakshukaChallenge, אתגר קולינרי סביב המאכל הישראלי המוכר, וסרטוני זוגיות הומוריסטיים כמו הטרנד "מי מכיר את בן/בת הזוג טוב יותר".
עם זאת, לא כל הטרנדים היו חיוביים. דוגמאות לכך הן אתגר הסופרמן, שבמסגרתו ילדים ניסו "לרחף" באוויר ונפצעו כתוצאה מנפילות, ואתגר הקרוסלה, שבו חובר קורקינט חשמלי לקרוסלה בפארק ציבורי וגרם לתאונות חמורות.  מקרים אלו הובילו לפציעות ואף לאשפוזים, ועוררו ביקורת ציבורית רחבה לצד קריאות להטלת אחריות גדולה יותר על הפלטפורמה ועל יוצרי התוכן.
השפעות תרבותיות ורגולציה
לטיקטוק השפעה נרחבת על אופנה, מוזיקה, שפה ודפוסי צריכה בישראל. היא אחראית לכניסה של ביטויים חדשים לשיח היום־יומי, להפיכת שירים מקומיים וגלובליים ללהיטים ויראליים ולחשיפה רחבה של מותגים ומוצרים. לפי סקרים, כ-60% מהמשתמשים מדווחים כי המלצות יוצרי תוכן משפיעות על החלטות הקנייה שלהם.
לצד ההשפעה התרבותית, הפלטפורמה מתמודדת גם עם ביקורת רגולטורית רחבה. הביקורת מתמקדת בשימוש נרחב בנתוני משתמשים והעדר שקיפות מספקת במדיניות הפרטיות, בחשיפה של ילדים ובני נוער לתוכן שאינו מתאים ובמנגנוני התמכרות שמובילים לזמני שימוש ארוכים במיוחד.  
בנוסף, דווחו מקרים של הפצת מידע כוזב ותוכן פוגעני. לפי דו"ח השקיפות של טיקטוק לשנת 2023, ישראל דורגה במקום הראשון בעולם ביחס לגודל האוכלוסייה במספר הדיווחים – עם למעלה מ-3.5 מיליון דיווחים על תכנים בעייתיים שהובילו להסרה. 

טיקטוק היא פלטפורמת וידאו קצר של חברת בייטדאנס הסינית. האפליקציה התפשטה מהשוק המקומי בסין לשוק הגלובלי עם מיליארדי משתמשים. בישראל, כמו במדינות אחרות, היא הפכה לכלי מרכזי לצריכת תוכן וליצירת סרטונים בקרב קהלים צעירים ומבוגרים כאחד.
ההיסטוריה וההקמה של טיקטוק
חברת בייטדאנס נוסדה בבייג׳ינג בשנת 2012 על ידי היזם ז'אנג יימינג. בתחילת דרכה החברה פיתחה אפליקציות מבוססות בינה מלאכותית, בהן אפליקציית החדשות Toutiao שזכתה לפופולריות רבה בסין. הצלחת Toutiao הראתה את הפוטנציאל של שילוב אלגוריתמים מתקדמים עם תוכן מותאם אישית.
בהמשך, החברה הרחיבה את פעילותה לעולמות הווידאו הקצר והשיקה בשנת 2016 את האפליקציה Douyin לשוק הסיני. שנה לאחר מכן הושקה הגרסה הגלובלית תחת השם טיקטוק. בשנת 2017 רכשה בייטדאנס את האפליקציה Musical.ly שהייתה פופולרית בעיקר בארצות הברית ובאירופה, וב-2018 מוזגה לתוך טיקטוק. שילוב זה העניק לפלטפורמה נוכחות משמעותית בשוק המערבי והיווה נקודת מפנה בצמיחה הגלובלית שלה.
מה עושים בטיקטוק
בפלטפורמה ניתן לצלם ולהעלות סרטונים קצרים, לערוך אותם באמצעות כלים פשוטים הכוללים פילטרים, אפקטים ומוזיקה, לשתף פעולה עם משתמשים אחרים, לעקוב אחרי יוצרים, להשתתף בדיונים ולצפות בשידורים חיים תוך יצירת קשר ישיר עם הקהל. בנוסף, באמצעות לייב סטודיו ניתן לשדר תכנים מהמחשב, לנהל שיחות וידאו בזמן אמת וליצור חוויית צפייה אינטראקטיבית יותר.
הצלחת טיקטוק נובעת ממספר גורמים: אלגוריתם חכם להתאמת תוכן אישי, לוקליזציה שהתאימה את האפליקציה לשווקים שונים ומגוון רחב של אפשרויות שימוש. בנוסף, מודל המונטיזציה – הכולל פרסום, מתנות וירטואליות ושידורי לייב – מאפשר ליוצרים להרוויח ולפתח קריירה סביב הפלטפורמה.
שימוש בטיקטוק בישראל
לפי נתוני איגוד האינטרנט הישראלי לשנת 2024, כ-54% מהאוכלוסייה הבוגרת בישראל משתמשת בטיקטוק, כאשר 47% עושים זאת על בסיס יומי. בקרב בני 18–22 השימוש גבוה במיוחד – כ-80%. המשתמש הממוצע בישראל מבלה כ-50 דקות ביום באפליקציה, מה שהופך אותה לגורם משמעותי בהרגלי הצריכה, התרבות והפנאי.
יוצרים בולטים בישראל
עומר לוי – מוכרת בזכות סרטוני אוכל ועוגות קומתיות, עם מאות אלפי עוקבים וסרטונים שזכו למיליוני צפיות. שיתפה פעולה גם עם מותגים כמו מקדונלד'ס.
יולי מור – יוצרת לייף סטייל, אופנה ואיפור
אמילי קופר – זמרת וכוכבת ריאליטי, המשלבת את טיקטוק בפעילותה המוזיקלית ובקידום שירים חדשים.
המודל העסקי של טיקטוק
המודל העסקי של טיקטוק מבוסס על מספר מקורות הכנסה עיקריים: פרסום ממומן באמצעות מודעות וידאו קצרות, קמפיינים מותאמים למותגים ושיתופי פעולה עם חברות מסחריות. בנוסף קיימת כלכלה פנימית המבוססת על מטבעות וירטואליים (Coins), אותם רוכשים המשתמשים בכסף אמיתי וממירים למתנות דיגיטליות הנשלחות ליוצרים בזמן שידורי לייב. היוצרים יכולים להמיר חלק מהמטבעות הללו בחזרה להכנסה כספית. מודל זה יוצר מערכת יחסים ישירה בין קהל ליוצרים ומעודד הפקת תוכן פעילה ורציפה.
טרנדים בטיקטוק בישראל
בישראל נרשמו לאורך השנים מספר טרנדים בולטים בטיקטוק, כמו #ShakshukaChallenge, אתגר קולינרי סביב המאכל הישראלי המוכר, וסרטוני זוגיות הומוריסטיים כמו הטרנד "מי מכיר את בן/בת הזוג טוב יותר".
עם זאת, לא כל הטרנדים היו חיוביים. דוגמאות לכך הן אתגר הסופרמן, שבמסגרתו ילדים ניסו "לרחף" באוויר ונפצעו כתוצאה מנפילות, ואתגר הקרוסלה, שבו חובר קורקינט חשמלי לקרוסלה בפארק ציבורי וגרם לתאונות חמורות.  מקרים אלו הובילו לפציעות ואף לאשפוזים, ועוררו ביקורת ציבורית רחבה לצד קריאות להטלת אחריות גדולה יותר על הפלטפורמה ועל יוצרי התוכן.
השפעות תרבותיות ורגולציה
לטיקטוק השפעה נרחבת על אופנה, מוזיקה, שפה ודפוסי צריכה בישראל. היא אחראית לכניסה של ביטויים חדשים לשיח היום־יומי, להפיכת שירים מקומיים וגלובליים ללהיטים ויראליים ולחשיפה רחבה של מותגים ומוצרים. לפי סקרים, כ-60% מהמשתמשים מדווחים כי המלצות יוצרי תוכן משפיעות על החלטות הקנייה שלהם.
לצד ההשפעה התרבותית, הפלטפורמה מתמודדת גם עם ביקורת רגולטורית רחבה. הביקורת מתמקדת בשימוש נרחב בנתוני משתמשים והעדר שקיפות מספקת במדיניות הפרטיות, בחשיפה של ילדים ובני נוער לתוכן שאינו מתאים ובמנגנוני התמכרות שמובילים לזמני שימוש ארוכים במיוחד.  
בנוסף, דווחו מקרים של הפצת מידע כוזב ותוכן פוגעני. לפי דו"ח השקיפות של טיקטוק לשנת 2023, ישראל דורגה במקום הראשון בעולם ביחס לגודל האוכלוסייה במספר הדיווחים – עם למעלה מ-3.5 מיליון דיווחים על תכנים בעייתיים שהובילו להסרה. 