"איש לא יודה בכך, אך הוצאות גדולות כבר מתרגמות ספרים ב־AI"
הוצאות ספרים זרות אוסרות על תרגום ספריהן באמצעות בינה מלאכותית, ובכל זאת התופעה הולכת וצוברת תאוצה מתחת לרדאר בגלל החיסכון העצום בזמן ובעלויות. המתרגמים חרדים לעתידם, המו"לים בעצמם נפגעים מהתופעה, אבל כולם מסכימים שהיא בלתי נמנעת: "מי שלא יידע להשתמש בטכנולוגיה, לא ישרוד"
הבינה המלאכותית מחוללת דרמה ענקית בלא מעט ענפים, ובהם גם הספרות. מו"לים, עורכים, ואפילו סופרים נמצאים באי־ודאות באשר לעתידם, אבל המתרגמים הם אלו שנפגעים ממנה כבר בהווה, ככל שתרגומי ה־AI הולכים ומשתפרים. "תרגומי AI חוסכים לנו 66% מהעלויות", מספר אחד המו"לים המרכזיים בענף. "הקמנו לאחרונה הוצאת ספרים קטנה והשתכנענו לנסות לתרגם את הספר הראשון באמצעות בינה מלאכותית אצל שני חבר'ה יוצאי 8200. אז שלחנו להם שלושה כתבי יד וזה יצא מדהים. הם אימנו ודייקו את מודל השפה והצליחו להוציא תוצרי תרגום ברמה גבוהה".
בכמה כסף מדובר?
"תרגום ספר עולה בערך 18 אלף שקל, ואנחנו שילמנו 5,000 שקל. לדעתי, בעוד חצי שנה זה כבר יירד לחצי מהמחיר, ובתוך שנה המו"ל יוכל כבר לשים את התוכנה הזאת במערכת שלו ולתרגם לבד".
אבל זה לא רק הכסף, אלא גם לוחות הזמנים: במקום המתנה של לפחות חצי שנה לתוצר — שלושה חודשים בערך עד שהמתרגם מתפנה לעבודה, ועוד שלושה חודשים בממוצע שלוקח לתרגם — הבינה המלאכותית יכולה להניב תרגום בתוך שלושה ימי עסקים. "אני יודע על עוד כמה הוצאות גדולות שכבר עובדות עם תרגומי AI, אבל לפי החוזים עם המו"לים מחו"ל אסור להן לתרגם עם בינה מלאכותית, לכן אף אחת לא תודה בזה".
"מו"לות הוא שדה תרבותי יחסית שמרן, ואת הספרים שלי אין מצב שאני מוציאה ל־AI", מתעקשת ארנית כהן־ברק, עורכת הספרות המתורגמת בהוצאת מודן. "אפשר להתייעץ עם בינה מלאכותית. כשאני מקבלת ספרים בכל מיני שפות ואני רוצה לדעת אילו ביקורות נכתבו עליהם בארצות המקור, או לקרוא דוגמת תרגום, אני מתרשמת ב־AI ומבינה טוב יותר במה מדובר. אבל בכל הקשור לתרגום של ספרים — זה לא נותן תוצאות שאפילו מתקרבות למה שהמתרגמים האמיתיים מסוגלים לעשות".
שקלתם לעבור להשתמש בזה?
"לא בשלב הנוכחי, אבל אני מניחה שהבינה תגביר קצב בתרגום, ואז יהיה מעבר הדרגתי לשימוש בה. אין מה לעשות, גם המו"לות תשתנה אפילו שהיא מאוד לא רוצה. בשלבים הראשונים כנראה יהיה אפשר לתרגם משפות שאין לנו מתרגמים טובים בהן לעברית, כגון ניבים מסוימים מהודו או קוריאנית, או מז'אנרים שקל יותר לתרגם כגון ספרי עיון וספרות פופולרית (מתח, רומנטיקה), שהם יותר מונעי־עלילה ודיאלוגים. אבל לספרות יפה, שירה וספרות ילדים זה יגיע רק בסוף, כי שם נמצאת המהות של הספרות, ואת זה יותר קשה להעביר דרך מכונה".
ויש מו"לים שמסבירים כי הבינה המלאכותית פוגעת גם בהם. "אנחנו רואים תופעה בארץ של תקצירים פיראטיים לספרי עיון, שנעשים באמצעות AI", אומר ביני טריוקס, מנכ"ל הוצאת מטר (ויו"ר התאחדות הוצאות הספרים). "נתקלנו בשני אתרים שעושים סיכומי ספרים שלנו ומעלים את זה לרשת ואפילו גובים דמי מנוי. מי שזמנו מדוד ורוצה להיות מעודכן יכול לרצות לקרוא את התקציר הזה. אז אנחנו פועלים במסגרת ההתאחדות נגד אותם גורמים".
אולי AI דוקא טובה למתרגמים?
כך או אחרת, כולם בענף מסכימים שתרגומי AI ילכו ויתפסו עוד ועוד מקום בעבודת התרגום. אבל יש מי שרואה בזה דווקא קרש הצלה למתרגמים, שיוריד מהם את עיקר המלאכה הטכנית, ויותיר להם רק את עריכת התרגום ואת התרגומים המורכבים שמכונה לא יכולה לפענח. אלא שהתשלום יהיה בהתאם, נמוך הרבה יותר. "ביל גייטס אמר שהמקצועות היחידים שישרדו את סוף מהפכת ה־AI הם מקצועות טיפוליים שדורשים אמפתיה וחום אנושי או מקצועות שמבוססים על יצירתיות", אומרת המתרגמת מור רוזנפלד. "בהתחלה חששתי שאיאלץ לוותר על האספקט היצירתי שהכי מעניין אותי בעבודה ולהפוך לעורכת בלבד — אבל כשניסיתי לעבוד עם תרגומי מכונה הבנתי שדווקא היצירתיות הולכת להישאר, ונרגעתי".
כך, למשל, רוזנפלד תרגמה לאחרונה את הספר "אותיות של אהבה" של קייט קלייבורן (הוצאת אהבות), והיא נדרשה בו להרבה יצירתיות, שמכונה לא היתה מסוגלת לבצע, מפני שהטקסט שופע משחקי מילים סביב אותיות. "הספר הזה היה מקרה בוחן מעניין כי בדרך כלל בתרגום סטנדרטי צריך לגשר על פערים תרבותיים, להעביר סגנון כתיבה לעברית טבעית. פה נדרשו הרבה המצאות".
המתרגמת ענבל שגיב נקדימון, שעובדת עם הוצאות כמו מטר, מודן, כתר, עוץ ועלמה, כבר נעזרת בכלים של בינה מלאכותית, ואומרת כי "מתרגמים שילמדו להשתמש בה נכון — הם אלה שישרדו את המהפכה. צריך לעבוד חכם יותר — מבחינת חיפוש, סיעור מוחות מול הצ'ט, וכל הזמן לזכור שצריך לבדוק אותו".
באיגוד אנשי הספר, שבו מאוגדים מקצועית מתרגמים, עורכים, מגיהים, נקדנים ולקטורים, כבר נערכים לשינוי. לדברי רוזנפלד, חברת ועד באיגוד, "אנחנו עושים סדנאות לחברי האיגוד לשימוש נכון בבינה המלאכותית. אחת המנחות אמרה להם: 'תחשבו שיש לכם בבית נער או נערה מתבגרים שמאוד להוטים לעזור. הם יכולים לעשות בשבילכם הרבה עבודה שחורה ולקצר תהליכים, אבל בשום פנים לא יכולים לעשות את העבודה במקומכם'.
"בכל הקשור למשחקי מילים, בדיחות, פתגמים, חרוזים — מתרגמים יכולים להיות רגועים. הבינה יכולה גם לחרטט והחרטוט יכול להתמזג בטקסט בלי ששמים לב. כך שעדיין צריכים גם לחדד את העבודה של המכונה כך שתישמע כמו עברית טבעית. יהיו שינויים בכל מקצועות הספרות אבל אפשר לנשום לרווחה, זה לא הולך להימחק אלא לשנות צורה".
האנשים שמאחורי האלגוריתמים
מודל תרגום משוכלל, שפיתחו שני בוגרי 8200, כבר עושה נפשות בקרב מו"לים ישראלים, שמדווחים על תרגום מהיר ואיכותי של ספרות פופולרית ועיון. המפתחים מעדיפים לשמור על פרופיל נמוך ולא להתראיין בשמם לכתבה, כי בקרוב ייצא לאור ספר בתרגומם, והוצאת הספרים לא מעוניינת להצהיר שמדובר בתרגום מכונה או להבליט כל קשר איתם.
לדברי אחד המפתחים, התוכנה שלהם מתרגמת כיום מאנגלית לעברית ולהפך, ובהמשך הם מתכננים להתרחב לעוד שפות. "אנחנו עובדים עם הוצאות ספרים גדולות בארץ שמעסיקות אותנו בתור המתרגמים שלהן, וגם ישירות עם סופרים עצמאיים. ואנחנו כל הזמן משפרים את עצמנו", הוא אומר.
איך תתמודדו עם פרוזה, שבה העניין הוא לא רק תרגום מילולי, אלא גם שמירה על משלבי שפה, משחקי מילים ואווירה?
"השימוש במודל שלנו משתנה בהתאם לז'אנר. אנחנו לומדים מה האווירה של הספר, מה המשלב הלשוני, איפה יש סלנג, איפה יש דיבור גבוה ורשמי, ואז מעבירים את זה למודל בכמה שלבים שונים ובכל פעם מבקשים ממנו התאמות".
העניין העיקרי כרגע מבחינת המפתחים הוא לשכנע את הענף לתת להם צ'אנס. "יש עדיין חשש בעולם הספרות להשתמש במודל הזה, אבל זה רק עניין של זמן", מסביר אחד מהם. "ההוצאות השמרניות יותר ישרדו ככה עוד שנתיים־שלוש, אבל אז הן יצברו פערים מול הוצאות אחרות שכן עובדות עם AI וחוסכות עלויות, והן גם זריזות יותר. זה קריטי בעידן ה'בוק־טוק' של ימינו — כשמשפיען ממליץ על ספר בטיקטוק וכולם קונים אותו בתוך 24 שעות, הבינה המלאכותית מאפשרת לנצל את המומנטום ולתרגם אותו מהר".
