היפסטרית, רומנטית או בכלל שיפודיה: חמש מסעדות השף החדשות הכי טובות
איפה מגישים קובה אלוהי? מי פתוח רק שלושה ימים בשבוע? באיזו מסעדה יש תפריט יין מצטיין ולמה דווקא השכונות הקשוחות של דרום תל אביב הפכו למוקד היצירתיות הקולינרית? חיליק גורפינקל מסמן את חמש מסעדות השף המצטיינות שנפתחו לאחרונה בתל אביב
סופה של המלחמה, אמיתי או מדומיין, מחזיר לכותרות בענק את התחביב מספר אחת של הישראלים – לאכול, ולדבר על זה. יותר ויותר מסעדות שף אישיות מעולות חדשות נפתחות. נדמה שמאז ימי ההתחלה של המטבח הישראלי החדש – של חיים כהן, ארז קומרובסקי, איל שני ועזרא קדם – לא צצו כאן כל כך הרבה שפים צעירים מוכשרים. הנה לפניכם כמה מסעדות טובות במיוחד שנפתחו בעת האחרונה. כולן לצערי בתל אביב כי בה מרוכזים עיקר האקשן ולכן גם היצירתיות של הסצנה.
המצטיינת
סניור
מסעדת סניור היא לא רק המסעדה הכי טובה שנפתחה פה לאחרונה ואחת הטובות שנפתחו פה בכלל (עד כדי כך) אלא גם אחת המפתיעות שבהן. ההפתעה נובעת בעיקר ממה שאין בה: אפס דאווין, אפס פוזה וכמעט אפס ימי עבודה, כי סניור פתוחה רק שלושה ערבים בשבוע (שלישי עד חמישי). ואם כל מה שכתבתי לא מספיק, מדובר גם באחת המסעדות הכי נעימות שיצא לי לפגוש. אייל סניור, שף ותיק (קרפצ'יו בר, מטבחצר, יפו תל אביב) ושותפו גל נוי אשר על הניהול והאירוח (בעבר מנהל קבוצת טאיזו) הם לא רק שועלי קרבות ותיקים אלא גם מארחים מקסימים שמפעילים יחדיו את המסעדה הקטנה והאלגנטית הזו. היא פועלת באזור המוסכים של שבין הרחובות יצחק שדה והמסגר.
אמנם כבר יש כאן קפה אחד או שניים ועוד חומוסיה וחצי אבל מסעדות לא תמצאו כאן, לפחות לא עד עכשיו. כל מנה שטעמנו כאן היתה נהדרת: מהסשימי אינטיאס עם שומר והדרים ועד השווארמה דג עם יוגורט וטחינה, והאטריות סיניות עם מח עצם, פרגית וחלמון. כולם פשוטים מאד וטעימים בצורה יוצאת דופן. סניור מחזירה לרגע את האמון ביכולת של מקומות כאלה להתקיים- אינטימיים, אישיים ובעיקר לא כאלה שדחוף להם להמציא מחדש את הגלגל. בראבו.
סניור, רבניצקי 4, תל אביב
החדשה
גסטרו מכניקו
המצטרפת הטרייה החדשה לרשימה היא מסעדת גסטרו מכניקו של השף פנחס מלוטניק וזוגתו סטארק. בגינה קשוחה ברחוב צ'לנוב בדרום תל אביב התמקמה לה מסעדת השף הזו, שמצליחה לנצח לא רק את הלוקיישן אלא גם את עצמה. היא מציגה תפריט מלא התחכמויות לשוניות שאת חלקן צריך ממש לברר בכדי להבין מה בדיוק אתה הולך לאכול, וממוקמת בחלל פונקציונלי למדי, כלומר לא הכי יפה שראיתי בחיים. כל זה נעלם ברגע שמגיע האוכל.
אוכל יצירתי אבל לא מקושקש לרגע, ובעיקר טעים באופן יוצא דופן. החל ממנת הכיסונים העונה לשם דובונים, עבור בפסטה עם הברווז וכלה בקינוחים המגיעים מקונדיטוריית שבו המדוברת השכנה. כל זה באווירה מאוד לא מחייבת, שלא לומר היפסטרית, שלא מורידה אלא להיפך. תפריט היינות מעולה. הפתעת העונה, לא פחות.
גסטרו מכניקו, צ'לנוב 22, תל אביב
היצירתית
קיו
ביולי הכתרתי את קיו למסעדה החדשה הטובה ביותר של הזמן האחרון, והיא עדיין אחת המצטיינות שבהן למרות התחרות הקשה. גם קיו ממוקמת באזור קשוח למדי של דרום תל אביב הלא הוא רחוב הרכבת. מטר משם כבר משתנים פני הדברים, ולא לטובה, אבל אנחנו כאן בשביל האוכל. גם בקיו העיצוב אינו החלק החזק, ושוב למי אכפת כשהאוכל כל כך טוב, והאוכל כאן נפלא.
השף הצעיר בן כהן מלהטט בין מקורותיו הכורדיים־עיראקיים, הבאים לידי ביטוי במרק הקובה כי טוב שאכלתי מימי, לבין המטבח המודרני שמוצג בעזרת מנות כמו האש בראון - ריבועי תפוחי אדמה מסורתיים מאוד אבל בביצוע שומט לסת ממש, סשימי וטרטר דג ים – כי איך אפשר בלי, עם סלט מופלא, שיפוד שקדי עגל – אין כיום מסעדה חדשה בלי שיפוד או שניים (או עשרה) ונדמה שגם לא בלי שקדי עגל, אבל אלו של כהן מצטיינים ממש. וזה רק על קצה המזלג. תפריט היין כאן מעולה כי קיו היא סוג של בר יין, כמו עוד מיליון מסעדות בתל אביב כיום, אבל איזה בר יין.
קיו, הרכבת 12, תל אביב
השיפודייה
ברבור
ברבור (מה יהיה עם השמות המוזרים האלה, וזה עוד בסדר יחסית) היא כנראה נציגת עוד טרנד לוהט בזמן האחרון בעולם האוכל המקומי – שיפודיות שף. בברבור השיפודים מקוריים, יצירתיים, יוצאי דופן והכי חשוב טעימים לאללה. היא שוכנת בלב המאפליה של טירוף האוכל הישראלי, רחוב נחלת בנימין התל אביבי על עשרות מסעדותיו ואלפי סועדיו שמוכיחים במו קיבתם שאין משהו שישראלים רוצים יותר מאשר לאכול ולצלם את מה שאכלו. בניגוד לשתי קודמותיה ברשימה, שאינן מצטיינות כאמור בעיצוב משובב עין, ברבור גם מסעדה יפה, רומנטית ונעימה במיוחד. הוסיפו לכך את העובדה שהפעם לא מדובר במישהו שבא לעשות עליכם סיבוב רק כי יש שם מאחורי השיפודים ותקבלו בוננזה אמיתית.
עם מנות כמו שיפוד שכבות שייטל וכרוב ברוטב חמאה חומה ויוגורט, שיפוד קלמרי ונקניקיה איטלקית, כלומר גרסה מקומית למנת ים־יבשה או סרף אנד טרף כמו שקוראים לזה בעולם, שיפוד מפתיע של פסטה זיטי ופטריות שיטאקי, וגם מנות שכלל אינן שיפודים כמו דג שלם פתוח על הגריל או סלט עשבים ורימונים ועוד סלט של קולורבי ותפוח ירוק, ברבור היא פשוט מסעדה נפלאה. רק עוד עובדה קטנה לסיום - ברבור קמה על חורבות אחת המסעדות הכי טובות והמקוריות שהיו כאן מעולם, ברוט של יאיר יוספי ועומר בן גל. השניים עזבו את הארץ, ללמדכם שלא כולם שרדו את ההפיכה המשטרית, המלחמה וכל השאר, לא כלכלית וכנראה שגם לא פסיכולוגית. לא הכל ורוד בממלכת הפודיז.
ברבור, נחלת בנימין 36, תל אביב.
הוותיקה
אברי
אברי של השף הצעיר אדר לוטן (אקס שחקי שחקי שהפכה לג'וס ונסגרה) היא ותיקת המסעדות ברשימה ונפתחה כבר ב־2024, כלומר ממש בלב המלחמה. היא שוכנת ברחוב אחוזת בית, מתחת לכלבו שלום ומול הבורסה. מדובר בבר יין קטן ומבוקש במיוחד, ובצדק. גם כאן העיצוב לא חשוב אבל האוכל פשוט נהדר. מנות קטנות וכרגיל יקרות אבל לא רק טעימות להפליא, אלא גם כאלו שמוכיחות שאוכל יצירתי לא חייב להיות מקושקש ומפוקשש.
למשל מנת הנודי – פסטה עירומה, חפה מבצק, רק המילוי, ריקוטה, כאן עם פטריות יער ורוטב בר בלאן, חמאה לבנה. או מנת הבריוש עם טרטר הבקר עם אצות כבושות וקרם חלמון. נשמע כמו בלאגן בהתחלה אבל איזה יופי. ויש גם המבורגר אבל של שף רציני ואפילו פיש אנד צ'יפס, אבל שוב, לא כאלה שכבר אכלתם ברחוב בלונדון או בכיכר רבין. אברי היא לא רק אחת המסעדות החדשות הכי טובות אלא אחת המסעדות הכי טובות בכלל. אברי, אחוזת בית 5, תל אביב
