"אנחנו רוצים להרים את התדר בעוטף. לעשות משהו חיובי"
ג'סי ישראלוביץ' נולד בקיבוץ רביבים בנגב, ייבא יינות מבורגון, הקים חוות קקאו בקולומביה ועכשיו פתח עם קבוצת חברים בר יין בקיבוץ רעים בעוטף ומתעתד להקים יקב בכפר עזה
ג'סי ישראלוביץ' הוא דיסוננס מהלך על שתיים. לאיש הצעיר הזה (יחסית, 38) יש מטע קקאו בקולומביה, לאחרונה פתח עם חברים בר יין בקיבוץ רעים שבעוטף עזה והוא מתעתד להקים יקב בכפר עזה. רשימה חלקית. אבל יומן אין לו ומישהי עוזרת לו בניהול הלו"ז. "זה הפוסט־טראומה שלי", הוא מסביר. לפגישה שלנו במסעדת צ'אקולי בתל אביב ("אני חייב לשבת מול הים, רק ככה אני נרגע") הוא מגיע עם שני בקבוקי יין מבורגון, רמז לעיסוק קודם שלו – יבוא יינות יוקרה, שאותו ניהל עם חברו מילדות דניאל ליפשיץ, הנכד של עודד ליפשיץ, שנחטף מניר עוז ונרצח בשבי, ושל יוכקה שנחטפה וחזרה בעסקת החטופים הראשונה. וכן, יהיו גם יינות מבורגון בבר החדש, ג'מה שמו, מלשון ג'מעה (חבר'ה בערבית). כולל אחד עם תווית שעליה מצויר ישראלוביץ' עצמו, מהיקב של היינן קאמיל פאקה בבורגון שהכין את היין במיוחד לכבודו. אבל את העיקר בו יתפסו יינות של שישה ייננים ישראלים מוערכים, בהם יעקב אוריה מיקב פינטו בירוחם (ומהיקב שלו עצמו), יוסי יודפת מיקב עבייה, תום קרבונה מיקב בארי השכן, אורנה לב מאדם, דור פנטי מאליגוטה ויונתן קורן מהיוגב 8. כל יינן יכין חבית מיוחדת לטובת הבר ובהמשך גם יהיה חלק מייצור היין ביקב החדש שישראלוביץ' מתכנן להקים בכפר עזה בעזרת תרומות של יזמי הייטק יהודים צעירים מארצות הברית. היקב מיועד להיפתח בבציר 2027, והוא גם מקווה לשיתופי פעולה עם החברים מבורגון. הבר ברעים נמצא כרגע בתחילת דרכו, והוא מארח ערבי יין ואוכל המיועדים בעיקר לבני המקום שרוצים וצריכים קצת לנשום אחרי השנתיים האחרונות.
ישראלוביץ’ נולד בקיבוץ רביבים שבנגב. הוריו עלו מניו ג'רסי. אביו, פרופ' ריצ'ארד ישראלוביץ', הקים את המחלקה לעבודה סוציאלית בבן־גוריון וכיום מלמד באוניברסיטה. "אני במקור חקלאי", הוא אומר. "הייתי רפתן, גידלתי מנגו, ניהלתי את ההשקיה ברביבים, עבדתי בשמן זית". בצבא שירת בצנחנים ומיד אחרי נסע לדרום אמריקה. "אני וחבריי לנסיעה, כולנו פוסט־טראומטיים ממבצע 'אתגר כפול' ב־2008, שהתחיל את 'עופרת יצוקה'". כיום הוא גר עם משפחתו במושב רינתיה.
במסעותיו הגיע לקולומביה. "אחרי שנים של מלחמות וקרטלי סמים קולומביה נפתחה לתיירות. התאהבנו במקום. התחלנו לקנות נדל"ן", הוא אומר. יחד עם עוד שני ישראלים הקים חוות קקאו בצפון קולומביה המייצרת את מה שהוא מגדיר "הקקאו הטוב בעולם". הוא נותן לי לטעום. זה באמת מדהים. יש גם שוקולד, לא פחות טוב, שאותו מייצרים בבית מלאכה קטן במקום. "אנחנו נוטעים וגם מחדשים זנים עתיקים", הוא אומר, ומדגיש כי "יש טרואר בקקאו כמו ביין. אנחנו בגובה 5,000 מטר. קנינו בהתחלה 20 דונם, עכשיו יש לנו מאות. קודם גידלו שם קוקאין". הוא נוסע לקולומביה פעם בכמה שנים כי העסק, שכולל גם בקתות אירוח, כבר מנהל את עצמו.
כשחזר מקולומביה התחיל לעבוד כמנהל עבודה ביקב פלדשטיין. "שם העניין שלי ביין ובאוכל התפתח", הוא מספר. "דניאל ליפשיץ היה באותה תקופה שותף ביקב", וכך הוא גם השתלב בחברת יבוא היינות של ליפשיץ, בורגון קראון, ואחר כך הפך לשותף בה והתמיד עד אוגוסט 2023. "שכלנו דניאל ואני את החבר שלנו, דולב יהוד מניר עוז, גיבור ישראל, אח של ארבל יהוד. בשבוע שעבר היינו יחד בהלוויה של תמיר אדר", הוא אומר. הכל מתערבב.
על בר היין ועל היקב העתידי הוא אומר: "הבנתי שאני לא רוצה לעבוד רק עם יינן אחד. זה משעמם ורפטטיבי. זה קשה לי בתור מישהו עם ADHD. כל אחד יביא את הגישה שלו. אנחנו מתכננים לקנות כרמים בצפון, בדרום, כל זן לפי מה שיתאים לו".
איך זה בעצם נולד?
"החלטנו להנציח את דולב שתמיד קפץ ראשון לעזור. להמשיך את הדרך שלו, של נתינה של הרבה דברים טובים. אנחנו רוצים להרים את התדר באזור. לעשות משהו חיובי. מקום לנגן, לשתות, לנקות את הראש. זה לא רק בר יין. זה מקום שיידע לעשות ארוחות מישלן עם שפים אורחים כמו אסף דוקטור ואחרים שבאו ועוד יבואו או ערב ערק לחברים. אני רוצה לחבר את העיר שאני מכיר טוב עם הכפר. בינתיים הבר נפתח פעם בשבוע. נעשה יין, אוכל, מוזיקה, הרצאות".
אז יש כבר יין צעיר, מהבציר הנוכחי של עבייה ועוד יינות "נוחים כלכלית. בורגון זה לא הסיפור. זה בשביל האנשים שלי מהעיר. אני אחבר בין המרכז לדרום", הוא אומר. ויש אירועים ומוזיקה וגבינות מבארי ובעיקר יש אור בחושך שישראלוביץ' אומר שהם יושבים בו. אור קטן אבל כל כך חשוב.
"האנשים בעוטף שמחים ממה שאנחנו עושים", הוא אומר. כמו שאפשר להבין, ישראלוביץ' לא מפסיק לחלום וליזום, ובניסיונותיו לתרום לשיקום עוטף עזה, הוא גם קצת משתקם בעצמו.
