יועמ"ש ועדת הכלכלה: קיצוץ בתקציב התאגיד עלול לפגוע בעצמאות השידור הציבורי
עו"ד איתי עצמון קובע בחוות דעת לוועדת הכספים כי הצעת החוק להעברת סמכות התקציב מהמועצה לממשלה עלולה ליצור תלות של עיתונאים בדרג הפוליטי ולפגוע בחופש הביטוי. לדבריו, מדובר במהלך המחייב בחינה של חלופות פחות פוגעניות ומנגנוני איזון בתקציב התאגיד
הצעת החוק לקיצוץ בתקציב תאגיד השידור הציבורי תגרום לפגיעה בעצמאות התאגיד ולתלות של עיתונאים בדרג הפוליטי - כך מזהיר היועץ המשפטי של ועדת הכלכלה, עו"ד איתי עצמון בחוות דעת ששיגר אל חברי ועדת הכספים. הצעת החוק נדונה בעבר בוועדת הכלכלה אך בלחץ הקואליציה הועברה אל ועדת הכספים שתקיים בה דיון ראשוני מחר בבוקר.
הצעת החוק שהוגשה על ידי ח"כ אביחי בוארון (ליכוד) והתקבלה בקריאה הטרומית, קובעת כי תקציב תאגיד השידור הציבורי לא יהיה מעוגן בחוק כפי שקיים כיום, אלא, יוחלף בסכום שנתי משתנה שיקבע על ידי הממשלה. עוד קובעת הצעת החוק כי הממשלה תהיה רשאית לשנות או לבטל פרטים בתקציב התאגיד לאחר שנתנה לתאגיד הזדמנות להשמיע את עמדתו. ההסדר המוצע מעביר את הסמכות לאשר את תקציבו השנתי של התאגיד ממועצת התאגיד לידי הממשלה. בקואליציה לוחצים לחוקק את החוק בקריאה השנייה והשלישית בטרם התפזרותה לבחירות בסוף יולי 2026.
עצמון קבע כי "ההסדר המוצע פוגע בזכות החוקתית לחופש הביטוי בכך שאינו עומד בכל מבחני חוק היסוד. ההסדר המוצע אינו מגביל את הפגיעה המוצעת בתקציב התאגיד, וכפועל יוצא מכך גם בעצמאותו, לתנאים קיצוניים כמו מלחמה או קיצוץ רוחבי שנעשה בתקציביהם של משרדי הממשלה (כדי לממן את הוצאות המלחמה-צ.ז)". לדבריו, על חברי הועדה לבחון האם ההסדר המוצע לפגיעה בתקציב התאגיד נועד ל"תכלית ראויה" .
הוא סבור כי "על חברי הועדה לשקול את הפגיעה בעצמאותו ובתפקודו התקין של תאגיד השידור הציבורי, מול התועלת הציבורית שעשויה להיות להפניית תקציבים מהשידור הציבורי למטרות אחרות, לפי החלטת הממשלה. בעניין זה נראה כי הפגיעה משמעותית ובעלת השלכות כבדות משקל על הזכות לחופש הביטוי, וגם מסיבה זו ראוי לבחון חלופה פחות פוגענית".
עצמון הדגיש כי "הצעת החוק לא נדונה בחלל ריק, נוכח השיתוק במועצת התאגיד שמשותקת למעשה, ונעדרת את מינימום החברים הדרוש לפעילותה. הדבר קשה מאוד על פעילותו התקינה של התאגיד בפרט בענייני התקציב. אישורה של הצעת החוק יביא לכירסום מיידי בעצמאותו וביכולתו של התאגיד לתפקד באופן תקין, שכן, החלפת ההסדר המאפשר שינוי של התקציב בכל שנה, יפגע בוודאות התקציבית של התאגיד החיונית לתפקודו. פתרון מסוים לכך ולקשיים נוספים עשוי להיות תחולה מאוחרת של החוק, כך שיחול החל משנת 2027 ואילך, לשם היערכות והפחתת הפגיעה בוודאות התקציבית המיידית לתאגיד". עוד הדגיש כי "מדובר בהצעת חוק פרטית שאינה מבוססת על עבודת מטה מקצועית, ולא ברור על סמך מה היא נסמכת".
עצמון ממליץ לועדת הכספים "לשקול גיבושו של הסדר חקיקתי חלופי שייתן מענה להפחתה של תקציב התאגיד בנסיבות חריגות". הוא מציע "מנגנון של הפחתה אוטומטית למשל אם בוצע קיצוץ רוחבי בתקציביהם של משרדי הממשלה. למשל: נסיבות חריגות (שיאפשרו קיצוץ-צ.ז) יבואו לידי ביטוי בכך שחריגות משמעותית תיקבע בחוק מיעד הגרעון, תביא להפחתה אוטומטית בתקציב התאגיד בשנת התקציב העוקבת, בשיעור שייקבע בהצעת החוק. בכך לא תידרש גם מעורבות של הממשלה, או של גורמים פוליטיים". עם זאת קבע כי "ככל שתכלית הצעת החוק היא אכן לאפשר הפחתה בתקציב התאגיד במצבי חירום, יש בהצעה חלופית זו, כדי לתת מענה, מבלי לפגוע יתר על המידה, בזכות הציבור לחופש הביטוי".
