החזית הירוקה
משלמים בבריאות: שישי שחור לבגדים של שיין
רגע לפני ההסתערות על עגלות הקניות של אתרי האופנה האולטרה־מהירה ב”יום שישי השחור”, דו”ח חדש של גרינפיס חושף כי הבגדים של שיין מכילים ריכוז גבוה של “כימיקלי נצח”, והחריגה הגבוהה ביותר נמצאה דווקא בפריטים שהגיעו לישראל, עד פי 3,269 מהתקן האירופי. למרות זאת, בישראל עדיין אין חוק המגביל ריכוז של חומרים מסוכנים בפריטי טקסטיל
רגע לפני שההמונים נוהרים למלא את עגלת הקניות של אתר האופנה האולטרה־מהירה שיין (SHEIN) הסיני ב״יום שישי השחור״, דו”ח חדש של גרינפיס חושף את המחיר הנסתר של הקניות בפלטפורמה: בגדים המכילים ריכוז מסוכן של כימיקלים שונים, והמצב של הלקוחות הישראלים חמור במיוחד. מתוך 56 בגדים שהוזמנו לשמונה מדינות, החריגות הגבוהות ביותר נמצאו בז’קט שנשלח דווקא לישראל, עם ריכוז ״כימיקלים נצחיים״ (PFAS) הגבוה פי 3,269 מהמותר בתקן האירופי. מתוך חמשת הפריטים שהגיעו לישראל, ארבעה הכילו חומרים מסוכנים, שניים מהם חרגו מהתקן האירופי.
גרינפיס רכש 56 פריטי לבוש משיין בשמונה מדינות — ישראל, גרמניה, פורטוגל, שוויץ, אוסטריה, שבדיה, ספרד ותאילנד — ושלח אותם לניתוח כימיקלים מסוכנים במכון לאיכות הסביבה Bremer Umweltinstitut, חברה גרמנית עצמאית ומוסמכת על פי תקנים בינלאומיים, המתמחה בניתוח מזהמים. המעבדה התמקדה בכימיקלים מסוימים בהתאם לחומר של כל פריט. 18 מתוך 56 פריטי לבוש (32%) הכילו כימיקלים מסוכנים החורגים מהמגבלות שנקבעו בתקנת הכימיקלים האירופית (REACH), כולל בגדי ילדים. זאת למרות התחייבויותיה הוולונטריות של שיין לשפר את בקרת הכימיקלים במוצריה לאחר שנחשפו חריגות בבדיקות קודמות.
1 צפייה בגלריה
ד״ר חגית אולנובסקי, מומחית לניהול סיכוני בריאות וסביבה. ”האוכלוסיות הרגישות ביותר למזהמים הללו הן פעוטות, ילדים ונשים בהיריון”
(צילום: האגודה לאקולוגיה ומדעי הסביבה)
עם 363 מיליון ביקורים חודשיים שיין הוא אתר האופנה עם מספר הכניסות הגבוה בעולם, יותר מנייקי, מינטרה ו־H&M ביחד. החברה צומחת מהר בשווקים בינלאומיים, והכנסותיה עלו מ־23 מיליארד דולר ב־2022 ל־38 מיליארד דולר ב־2024. המודל העסקי של שיין לוקח לקצה את תעשיית האופנה המהירה, וגורם לזיהום סביבתי עז. מאחר שהחברה נשענת על חומרים זולים במיוחד, היא גם מייצרת כמויות אדירות של פסולת טקסטיל מזיקה לא רק במדינות הייצור, אלא גם במדינות היעד שאליהן מגיעים בגדיה הזולים. והצרכנים? הם מתייחסים לבגדים הללו כמעט כאל משהו חד־פעמי.
עקרון הזהירות
רשויות בריאות ברחבי העולם ממליצות להקטין חשיפה, ופועלות לצמצום PFAS במוצרים
כבר ב־2022 מצא גרינפיס כימיקלים מסוכנים במוצרי שיין בריכוז הגבוה ממגבלות האיחוד האירופי. החברה משכה את הפריטים והתחייבה לשיפורים משמעותיים בניהול הכימיקלים שלה. עם זאת, הדו”ח החדש חושף שניהול הכימיקלים של שיין נכשל. ענקית האופנה מנצלת את פרצת היבוא האישי כדי לחמוק מאחריות, והרגולציה העולמית משאירה את הצרכנים חשופים לחומרים מסוכנים. בישראל המצב חמור יותר מבאיחוד האירופי, שכן אין בה שום חקיקה המגבילה כימיקלים מסוכנים במוצרי טקסטיל.
מבחינת חמשת הפריטים שהוזמנו לישראל, בחולצה לאשה לא נמצאו כימיקלים, בטי שירט עם הדפס של דינוזאור מקולקציית הילדים נמצאו מתכות כבדות ופתלטים, בחולצה לגבר היו ממצאים דומים, בזוג נעליים נמצאו כימיקלים רבים, מתכות כבדות ופתלטים, החורגים בשיעור של פי 28 מהתקן האירופי, ובז’קט נמצאו 850 מ"ג של ״כימיקלי נצח״ לכל ק"ג בד, כלומר פי 3,269 מהמותר בתקן של האיחוד האירופי. "כימיקלי נצח" (PFAS) הם קבוצת כימיקלים מסוכנים שנועדו לדחות מים ולכלוכים מהבגד. מחקרים של השנים האחרונות כבר מצאו קשר בין הכימיקלים הללו לבין מחלות שונות, כולל סרטן, ירידה בפוריות, פגיעה במערכת החיסונית ובהתפתחות ילדים. חשיפה לכימיקלים אלו מסוכנת לסביבה ולעובדים במדינות הייצור של הבגדים אך גם לצרכנים.
רוב המחקרים עסקו בחשיפה אליהם דרך מי שתייה ושרשרת המזון, אולם אלו משתחררים ממוצרי הטקסטיל בסיבים מיקרוסקופיים, ויכולים לחדור למערכת הנשימה. שיעור החשיפה והמשמעות הבריאותית עדיין נחקרים, אולם רשויות בריאות ברחבי העולם ממליצות על עקרון הזהירות וצמצום חשיפה, ומקדמות רגולציה להקטנת PFAS במוצרים, לרבות טקסטיל. באיחוד האירופי ישנם מגבלות חמורות ואף איסורים מסוימים על תכולת אותם כימיקלים במוצרי טקסטיל, וגרמניה, הולנד, דנמרק, שבדיה ונורבגיה מקדמות יוזמה לאיסור כמעט מלא על כל סוגי ה־PFAS במוצרים צרכניים, לרבות טקסטיל. בנוגע לפתלטים (Phthalates), אלה הם חומרים המשמשים כמרככים, למשל בנעליים. 14 מוצרים חרגו מהרגולציה. בנוגע לפריטים שנרכשו בישראל, נמצאה חריגה בסנדלי נשים. הסכנות שנשקפות מחשיפה לחומר זה הן שיבושים הורמונליים, פגיעה בגדילה, בפוריות ובהתפתחות הילד. החומרים הללו גם רעילים לסביבה הימית.
בישראל, כאמור, אין חוק המגביל ריכוז של חומרים מסוכנים בפריטי אופנה. יבואנים יכולים להכניס ארצה ריכוזים מטרידים באין מפריע, ושיין רשאית לשגר לצרכנים הישראלים בגדים שלא היו נמכרים באיחוד האירופי. משרד הכלכלה אומנם דהר קדימה לאימוץ חקיקה אירופית במסגרת רפורמת “מה שטוב לאירופה טוב לישראל”, אך נושא הכימיקלים המסוכנים נותר בחוץ. “כדי לעצור את שטף הבגדים ולדרוש אחריות סוף סוף מהיצרנים״, אומרת נטע שליט, ראש תחום צרכנות בגרינפיס ישראל, ״אנו זקוקים לחוקים חזקים נגד אופנה מהירה שיגנו על הצרכן הישראלי, חוק אחריות יצרן מורחבת (EPR) לטקסטיל, וגם לסגור את פרצת היבוא האישי ולקבוע שכל פלטפורמה מקוונת (כמו שיין ועלי אקספרס) תיחשב משפטית כ’יבואן’ ותהיה אחראית באופן מלא לעמידה ברגולציית הכימיקלים האירופית (REACH)".
אי אפשר אפילו לקוות
כשתהיה בישראל חקיקה נוכל לקוות שהיבואנים יצייתו לחוק, בהזמנה ישירה לא נוכל אפילו לקוות
״קשה לאמוד את שיעור החשיפה למגוון המזהמים הללו ואת היקף הנזקים הבריאותיים שהם גורמים״, אומרת ד״ר חגית אולנובסקי, מומחית לניהול סיכוני בריאות וסביבה ומרצה לקיימות במכללה האקדמית אחוה, ״אבל אין ספק לגבי הימצאותם בבגדים ואין ספק שהם גורמים נזקים בריאותיים. האוכלוסיות הרגישות ביותר למזהמים הללו הן פעוטות, ילדים ונשים בהיריון בשל גודל גוף קטן יחסית ותהליכי התפתחות של מערכות הגוף השונות. כשאנחנו קונים בגדים במשלוח ישיר מדרום אסיה, אין לנו שום דרך לדעת אילו מזהמים מגיעים איתם ובאילו כמויות. ברכישה בחנות של רשת שמוכרת גם בארצות הברית או באירופה, הסיכון קטן יותר אם כי עדיין קיים.
“כדי להפחית את הסיכון אני ממליצה לכבס היטב את הבגדים גם לפני שלובשים בפעם הראשונה, ולתעדף בגדים יד שנייה. במהלך השימוש (לבישה, כביסה, ייבוש) המזהמים נפרדים מהבגד, לפעמים עם חלקיקי מיקרופלסטיק, אבל זה לא מבטיח שכל המזהמים שהיו על הבגד כבר לא שם. יכול להיות שחלק נשארו. זו עוד סיבה טובה להעדיף בגדים משומשים על פני בגדים חדשים בהזמנה מהירה.
״חשוב לשים לב שבניתוח המזהמים שערכה המעבדה בגרמניה עבור גרינפיס נבדקו רק חלק מהמזהמים שעלולים להיות בבגדים. הנחת העבודה שלי היא שיש מזהמים נוספים שלא נבדקו ולכן לא נמצאו, אבל אפשר להעריך שהם קיימים. גם בעתיד, כשתהיה בישראל חקיקה דומה לחקיקה האירופית, לכל היותר נוכל לקוות שהיבואנים יצייתו לחוק ולא יסכנו את הבריאות שלנו. כשאנחנו מזמינים בגדים במשלוח ישיר מאתרים של אופנה מהירה, אנחנו לא יכולים אפילו לקוות לכך. כשאנחנו בוחרים לרכוש כך בגדים - אין מי שאפילו ינסה לשמור על בריאותנו, ולא רק בבגדים: פרצת היבוא האישי מסכנת אותנו גם במזהמים מסוכנים מצעצועים ותכשיטים, כלי אוכל ושתייה, ויטמינים ותוספי תזונה ועוד ועוד. על אף יוקר המחיה בישראל, אני ממליצה להפחית ככל הניתן בהזמנת מוצרי צריכה מדרום־מזרח אסיה. הסיכון לא שווה את החיסכון״.
