מנכ"ל רפאל: "הירידה בדולר שוחקת את כושר התחרות בחו"ל ומתבקשת התערבות בנושא"
ברקע תוצאות הרבעון הראשון, מנכ"ל רפאל יואב תורג'מן קורא לבנק ישראל ולמשרד האוצר להתערב בשער הדולר; מכירות החברה עלו ב-7% ל-5 מיליארד שקל, ו-63% מהן הופנו לשווקים בחו"ל; צבר ההזמנות הגיע לשיא של 76.4 מיליארד שקל, בעוד חוב משרד הביטחון לחברה מתקרב ל-7 מיליארד שקל.
"הירידה המתמשכת בשער הדולר שוחקת את כושר התחרות של התעשיות הישראליות בחו"ל, פוגעת בהן ומתבקש שבנק ישראל ומשרד האוצר יתערבו בנושא. המצב הנוכחי הוא מכה קשה עבורנו", אמר בשיחה עם כלכליסט מנכ"ל רפאל יואב תורג'מן, ברקע התוצאות הכספיות שמציגה החברה לרבעון הראשון של השנה. מכירות רפאל הסתכמו במהלך הרבעון ב-5 מיליארד שקל, עלייה של 7% לעומת הרבעון המקביל אשתקד. הרווח הנקי הסתכם ב-334 מיליון דולר, עלייה של 23% לעומת התקופה המקבילה. בשלושת החודשים הראשונים של השנה נכנסו לחברה הזמנות חדשות בהיקף כולל של 8.2 מיליארד שקל, עלייה של 28% לעומת שלושת החודשים הראשונים של 2025.
העלייה בהזמנות הביאה את צבר ההזמנות של רפאל לשיא של 76.4 מיליארד שקל, שהם כ-27 מיליארד דולר. מדובר בצבר שמתקרב לזה שהציגה מוקדם יותר השבוע אלביט מערכות, 30.2 מיליארד דולר, ולזה שהציגה בשבוע שעבר התעשייה האווירית, 32.8 מיליארד דולר. כך, צבר ההזמנות המצרפי של שלוש התעשיות הביטחוניות המרכזיות בישראל הסתכם ברבעון הראשון של השנה בכ-90 מיליארד דולר.
יו"ר רפאל יובל שטייניץ אמר בהתייחס לתוצאות הרבעון הראשון כי העלייה בביצועים נרשמה חרף גיוס מילואים נרחב בקרב עובדי החברה בעקבות מבצע שאגת הארי. לדבריו, האתגרים שעומדים בפני רפאל בשווקים העולמיים, לצד התרחבות התחרות בהם, מחייבים את התאמתה לסביבה העסקית באמצעות הנפקה והפיכתה לחברה ציבורית. לדברי תורג'מן, "השוק נהיה יותר מהיר וזריז וההנפקה היא צורך חיוני של רפאל ותשפר את גישתה להון. אנחנו מקווים שוועדת השרים להנפקה תאשר בקרוב את המהלך".
רפאל היא המפתחת והיצרנית של מערכות ההגנה האוויריות כיפת ברזל וקלע דוד, המשמשות את צה"ל להגנה מפני רקטות וטילים. לפני חצי שנה מסרה החברה לחיל האוויר את מערכת ההגנה מבוססת הלייזר רב העוצמה "מגן אור", שאמורה לייעל ולהוזיל יירוטים של רקטות, פצמ"רים, רחפנים וכטב"מים.
עם זאת, מערכת ההגנה המתקדמת עדיין לא הופעלה בשטח. זאת חרף המלחמה המתמשכת עם חיזבאללה בלבנון, שכוללת שיגורים תכופים של רחפני נפץ וכטב"מים לעבר כוחות צה"ל הפרוסים ברצועת ביטחון חדשה ולעבר היישובים הישראליים הסמוכים לגבול.
"חיל האוויר כותב נהלים בנושא, מכשיר אנשים ובונה את הכוח הדרוש להכנסת המערכת החדשה לפעילות מבצעית", אמר תורג'מן בהתייחס להכנסתה של מגן אור לשימוש מבצעי. "חיל האוויר מקיים את מהלכיו בנושא בצורה ראויה, מקצועית ונכונה".
תורג'מן הוסיף כי לצד זאת, רפאל ומשרד הביטחון שוקדים על מערכות יירוט עתידיות מול מגוון רחב של איומים שכיום אינם מקבלים מענה הגנתי מלא. "אני מקווה שבחודשים הקרובים יהיו בפינו בשורות טובות בנושא הזה. אנחנו פועלים במקביל לפיתוח פתרונות והפתעות לסבבי הלחימה ולמלחמות הבאות תוך השקעה נרחבת במחקר ופיתוח".
ברבעון הראשון, 63% מכלל מכירות רפאל הופנו לשווקים בחו"ל. במקביל, חובות משרד הביטחון לחברה האמירו לסכום המתקרב ל-7 מיליארד שקל. רפאל היא החברה הישראלית שמשרד הביטחון חייב לה את הסכום הגבוה ביותר, בעוד חובותיו לתעשייה האווירית עומדים על כ-4 מיליארד שקל וחובותיו לאלביט מערכות על כ-3 מיליארד שקל. משרד הביטחון מתקשה לשלם לחברות את חובו בשל ויכוח מתמשך עם משרד האוצר על גובה תקציב הביטחון להמשך השנה.
בתוך כך, יו"ר התעשייה האווירית בועז לוי התייחס מוקדם יותר היום בכנס השנתי למדעי התעופה והחלל שהתקיים בתל אביב להגברת מאמצי הייצור בתעשיות הביטחוניות, ברקע הביקושים חסרי התקדים למערכות נשק.
לדבריו, "קווי הייצור שלנו מתחדשים, משתכללים ומתקדמים בצעדי ענק לעבר מודל של 'מפעל חכם', וזאת תוך הטמעה של מערכות רובוטיקה מתקדמות, קווי הרכבה אוטומטיים מונחי לייזר ומערכות בקרת איכות מבוססת ראייה ממוחשבת ולמידת מכונה, המזהות פגמים זעירים עוד בשלבי הייצור המוקדמים ביותר. השכלול והדיגיטציה של קווי הייצור מאפשרים לנו להגדיל את כושר הייצור בעשרות אחוזים".
