תושבים בירושלים לרמ"י: "אין להתיר לישיבת חברון להפוך שטח ציבורי למיזם נדל"ני"
לפי התוכנית שאושרה בוועדה המחוזית, יורחב מבנה הישיבה בגבעת מרדכי בעוד 2 קומות, וכן ישונה ייעודו לנדל"ן מניב למגורים, עם בניית 404 דירות ב-2 מגדלים בני 30 קומות. תושבי השכונה מתנגדים, במכתב התראה לרמ"י כתבו כי: "התוכנית לא מייצרת מבנים חדשים לטובת תושבי השכונה, אשר סובלת במיוחד ממחסור בשטחי ציבור. יש לפרסם מכרז כדין"
עמותה המייצגת תושבים בשכונת גבעת מרדכי בירושלים שלחה אתמול מכתב התראה טרם נקיטת הליכים לרמ"י (רשות מקרקעי ישראל) בעניין יוזמת ישיבת חברון בירושלים, לשינוי ייעוד שטח הישיבה משטח למוסד ציבורי לשטח מעורב שימושים, הכולל גם בניית נדל"ן מניב למגורים.
מדובר בהרחבת מבנה הישיבה, שבה לומדים כ-1,800 תלמידים, בעוד 2 קומות ובעיקר, בתוספת של 404 דירות ב-2 מגדלים בגובה 30 קומות, מתוכן 232 דירות להשכרה. 5 קומות המסד של המגדלים כוללות שטח ל- 80 יח"ד מוגן, או קליניקות, ומסחר. התוכנית אושרה להפקדה בוועדה המחוזית ירושלים בחודש שעבר ועתה הוא זמן הגשת ההתנגדויות.
בדיון שהתקיים בוועדה המחוזית ירושלים, במרץ 2024, הדגיש היזם שלמה ברונר, שייצג את הישיבה בוועדה המחוזית, כי לצורך הקמת הפרויקט הישיבה תקבל הלוואה ללא ריבית מפילנטרופיים מארה"ב. לדבריו, יש לו ניסיון רב בקבלת הלוואות ל-15 שנה מפילנטרופים בארה"ב, שאותן מחזירים באמצעות העברת דמי השכירות. עוד הוא הוסיף: "דמי הלימוד שהם גובים מהתלמידים זה לא מספיק. זאת אומרת, ראש הישיבה, רב יוסי חברוני, נמצא חודשיים - שלושה בשנה בכל העולם, גם בארה"ב, גם בסאן פאולו, בכל מיני מקומות, כדי לגייס תרומות. המטרה של זה ואני ב"ה עשיתי את זה במקום אחרים, לבנות קרן שבעוד איקס שנה תהיה הכנסה קבועה".
דברי ההסבר לתוכנית, באתר מינהל התכנון, מדגישים את איכויותיה המיטיבות: "התוכנית מציעה את חיבור מתחם הישיבה אל מפלסי הרחובות הרב חיים הלר מצפון ויחזקאל סרנא ממערב. התוכנית מציעה להרוס את הקיר המהווה דופן גבוהה לרחוב ולהחליפו בבינוי מזמין יותר להולכי רגל, במטרה לייצר חזית חדשה ואחידה של המתחם כלפי הרחוב וכלפי הבאים אל השכונה מכיוון מחלף גבעת מרדכי. התוכנית מציעה לחבר את מזרח השכונה עם מערב השכונה ע"י הוספת שני מעברים החוצים את המגרש: הראשון בחלקו הצפוני בין מבנה מס' 1 למבנה מס' 2 והשני בחלקו הדרומי ע"י יצירת שצ"פ לחיבור עתידי. נוסף על כך התוכנית מציעה לחבר את חלקו הצפוני של רחוב הרב יחזקאל סרנא עם חלקו הדרומי ליצירת תנועה מעגלית, רציפה ונוחה בפנים השכונה. התוכנית תהווה מוקד למשיכת אוכלוסיה חדשה למקום, תציע דיור נוח ונגיש לעיר ותגרום לערבוב סוגי אוכלוסיה ולחיזוק תחושת הקהילתיות, כמו כן תשמש התוכנית כמנוף לתוכניות בינוי חדשות בשכונה".
מי שפחות מתלהב מהתוכנית זה קובי אייזן, העומד בראש עמותת תושבים משכונת גבעת מרדכי. במכתב התראה לפני נקיטת הליכים ששלח לרמ"י, עם העתקים ליו"ר הוועדה המחוזית ולמבקר המדינה, הוא מדגיש שהשטח שישיבת חברון רכשה ב-1961, שממוקם במורדות גבעת רם, היה ירוק, כלומר, יעודו היה שטח ציבורי פתוח. בשנת 1963 ישיבת חברון ורמ"י עשו עסקה של החלפת שטחים והישיבה קיבלה שטח גדול יותר, של 19 דונם, בגבעת מרדכי (חלקה 115).
בשנת 1972, הישיבה קיבלה שטח נוסף בגבעת מרדכי (חלקה 114) בגודל של כ-9 דונם, שעליו קודמה תוכנית שאיפשרה בניית 15 מבני מגורים בגובה של כ-7 קומות. חלק מהדירות במבנים אלה נמכרו וחלק מושכרות ומסייעות במימון פעילות הישיבה. לדבריו של אייזן, המהלך שמקודם כעת דומה: "לישיבה אין עודפי מימון. הפרוייקט יבוצע ע"י יזם מהשוק החופשי. החשש שלנו הוא שהדירות שכביכול מיועדות להשכרה ימכרו, כמו בפרוייקט משנת 1972. הישיבה הופכת עכשיו משטח בצבע חום (ציבורי) לנדל"ן".
טענתו של אייזן היא כי "תוכניות פינוי הבינוי המתוכננות בשכונה מגדילות בצורה משמעותית את שטחי הדיור, ואת האוכלוסייה, אבל בשלב זה כל התוכניות המקודמות תורמות תרומה זניחה בהיבט של מבני הציבור וגם התוכנית הזאת המוקדמת על ידי הישיבה לא מייצרת מבני ציבור חדשים לרווחת תושבי השכונה מעבר ל-2 גני ילדים". לדבריו, "שכונת גבעת מרדכי סובלת במיוחד ממחסור בשטחי ציבור לטובת תושבי השכונה. השטחים למבני ציבור בירושלים הם משאב מוגבל הנמצאים בחסר משמעותי, ויש לשמור עליהם מכל משמר".
עוד הוא מוסיף במכתב ההתראה: "לעמדתנו, ברור שהפיכת שטח שאין מחלוקת שהוא מיועד למבני ציבור ליעוד מגורים מחייבת את החזרת הקרקע לרשות מקרקעי ישראל ופרסום מחדש של מכרז כדין. גם במידה ויש לישיבה עדיפות כלשהי בשל החזקה בקרקע, בוודאי שאין כל סיבה שהישיבה שמלכתחילה קיבלה את השטח בעלות סימלית מאוד, תוכל לשנות את יעוד הקרקע לנדל"ן מבלי לשלם את שווי הקרקע המלא לרשות מקרקעי ישראל כנדרש על פי הדין ועל פי הנוהל".
מרמ"י נמסר לכלכליסט כי הם בודקים את הנושא ויגיבו בהמשך. מהעמותה הקהילתית גבעת מרדכי מסרו שבכוונתם להגיש גם התנגדות לתוכנית המופקדת.
