רוכשי מחיר למשתכן באשקלון נגד היזם "כוכב הנגב": "מוחזקים כבני ערובה"
עשרות רוכשים בפרויקט ים טאואר באשקלון קיבלו מכתב מהיזם כ.כוכב הנגב: יפקידו עשרות אלפי שקלים בחשבון נאמנות עד להכרעת בית המשפט בתביעה שהגיש היזם נגד המדינה - או שלא תימסר להם הדירה;משרד השיכון: "המדינה אינה צד להסכמי המכר"
עשרות רוכשי דירות בפרויקט מחיר למשתכן באשקלון טוענים, כי הופקרו על ידי משרד השיכון, ועל ידי היזם, הדורש מהם סכומי כסף גבוהים, עבור הצמדה למדד כתנאי למסירת הדירה, תוספת שיכולה להגיע לכ-125 אלף שקל לדירה. לטענתם, הם מוחזקים כבני ערובה על ידי היזם, ומשרד השיכון עומד מהצד ולא מסייע להם במאבק.
הפרויקט שנקרא גם ים טאואר (YAM TOWER) ממוקם באשקלון, וידע תהפוכות רבות עד שהגיע לאחרונה לשלבים הסופיים שלו ולמסירת הדירות. הפרויקט ממוקם בשכונת עיר ימים ברחוב זהבון 1, והוא נמנה עם הפרויקטים הראשונים במסגרת תוכנית מחיר למשתכן. היזם חברת כ.כוכב הנגב בבעלות יצחק כהן, זכתה במכרז רמ"י לקרקע באשקלון במהלך שנת 2016, ובנובמבר 2017 זכתה קבוצה ראשונה של 62 רוכשים בהגרלה לדירות בפרויקט.
אלא שלמרות הזכייה, החתימה על ההסכמים עימם בוצעה רק בשנת 2020 ומועד המסירה נקבע לדצמבר 2023. ב-3 השנים שחלפו, הקבלן דרש את הגדלת אחוזי הבנייה והצליח בכך, משרד השיכון אישר לו תוספת קומות, בתנאי שכל הדירות הנוספות יימכרו במסגרת "מחיר למשתכן". בעקבות זאת, כחודש לאחר שהקבוצה הראשונה כבר חתמה על הסכם מול היזם, התקיימה ההגרלה השנייה לאותו הפרויקט. בהגרלה זו זכו 72 רוכשים, אך גם במקרה זה, החוזים עם הרוכשים התעכבו זמן רב, והם חתמו על החוזים מול היזם רק 3 שנים מאוחר יותר בסוף דצמבר 2023.
בין מועד הזכייה בהגרלה של חברי הקבוצה השנייה, לבין מועד החתימה על הסכם הרכישה, אל מול היזם, התקבלה החלטה מהותית שדחקה את הרוכשים לתרחיש שלא שיערו. ביולי 2022 נכנס לתוקף תיקון 9 לחוק המכר, שמשמעותו - הקבלן רשאי להצמיד עד 40% בלבד מכל תשלום למדד תשומות הבנייה. ממועד החתימה על החוזה עם היזם, ועד למועד המסירה שנקבע בהסכם. היזם, שככל הנראה חשש, כי בהתאם להחלטה שהתקבלה, לא יוכל לגבות את מלוא המדד מהרוכשים החדשים, הגיש חודשיים לאחר מכן תביעה כנגד משרד השיכון, רמ"י ועיריית אשקלון שבה הוא דורש מביהמ"ש לקבוע כי ההצמדה למדד תשומות הבניה (על המחיר המקורי של הדירה במכרז) צריכה להיות הצמדה מלאה החל ממאי 2016 (המועד האחרון להגשת ההצעה), ועד למועד ביצוע מלוא התשלומים בפועל לחברה - בדצמבר 2025. משמעות הדרישה של היזם, במידה שאכן כך יוכרע בביהמ"ש, תוביל לכך שרוכשי הקבוצה השנייה, ידרשו לשלם את מדד תשומות הבנייה בהצמדה של 100% ממחיר הדירה עבור תקופה של 9.5 שנים. לצד זאת, דרש היזם מביהמ"ש לשנות את מועד המסירה מ-24 חודשים מתחילת הבנייה, ל-36 חודשים מאחר ולטענתו העיכוב שנוצר במסירה לא נגרם בגללו, וכך, הוא לא יחויב בפיצוי על האיחור שנגרם במסירת הדירות לרוכשים אלה.
בעקבות התביעה, שהוגשה מספר חודשים לפני שחתמו חברי הקבוצה השנייה על ההסכם, משרד השיכון לא רצה לעצור את הפרויקט, והוסיף להסכם עמם סעיף שלפיו על הרוכשים להיות מודעים לכך שיתכן ויהיו שינויים עם תשלומי ההצמדה למדד, בהתאם לפסיקת בית המשפט.
היזם תובע את המדינה ואת הרשות המקומית – ההשלכות יושתו על הרוכשים
המשפט מתנהל גם בימים אלה, עד כה התקבלה החלטה זמנית, שכבר האריכה ליזם את חודשי המסירה, ובהתאם הגדילה את מספר החודשים שבהם עליהם לשלם ליזם את ההצמדה. המשמעות היא שרוכשי דירות 3 חדרים (הדירות הכי קטנות בפרויקט), שילמו עליהן 1.06 מיליון שקל, תוספת של כ-117 אלף שקל למחיר הדירה (שעמד קודם לכן על כ-940 אלף שקל). יחד עם זאת, ההליך המרכזי שבו דורש היזם תשלום רצוף על המדדים, טרם הוכרע. על פי הערכות אם ההליך יוכרע לטובת היזם, הרוכשים ידרשו לשלם סכומים נוספים שנעים סביב 80-125 אלף שקל לדירה, בהתאם למחירה.
בעוד המשפט מתנהל, הבנייה התקדמה, והפרויקט הגיע לסיומו ולשלב מסירת הדירות, הרוכשים שנערכו לקבלת הדירות, קיבלו בסוף חודש מרץ השנה מכתב מהיזם שבו הוא מתנה את העברת הסכום עבור המדדים הנוספים שהוא דורש, לחשבון נאמנות. במכתב כתב היזם, כי העברה מבוצעת למקרה שפסיקת ביהמ"ש תחייב אותם בתשלום לאחר שהדירה נמסרה להם, וכי במקרה והפסיקה שתתקבל תפעל לטובתם ישיב להם את הכספים. מנגד, רוכשים שיסרבו לעשות זאת, לא יקבלו את הדירה. כך למשל, רוכשי דירת 4 חדרים בפרויקט קיבלו דרישה לתשלום של כ-94 אלף שקל. "סכום זה יופקד בידי החברה בנאמנות, והחברה תפעל לגביו בהתאם להחלטה חלוטה שתינתן בהליך המשפטי.....לא תתאפשר מסירה לדייר שלא ייבצע גמר חשבון מלא כנדרש", לשון המכתב. יש לציין, כי בית המשפט מעולם לא קבע כי על הרוכשים לשלם את הסכום לחשבון נאמנות של היזם, ולטענתם, מדובר בפעולה לא חוקית.
הרוכשים טוענים, כי הם מוחזקים כבני ערובה, וכי בעוד התביעה של היזם היא נגד המדינה והרשות המקומית, מי שמשלם את המחיר ועליו מושת התשלום בסוף, הם הרוכשים. משרד השיכון, שמלכתחילה היה זה שאפשר את הכנסת הסעיף החריג להסכם של הרוכשים עם היזם, לא מגיב, ולא פעל כלל אל מול פעולות היזם, למרות פניות של הרוכשים אליו. רוכשת דירה בפרויקט אמרה בשיחה לכלכליסט, כי הם מרגישים מופקרים, "היזם החליט על דעת עצמו שהסעיפים בחוזה המתייחסים ל"גמר חשבון" כוללים גם תשלום על פסק דין עתידי שהוא מניח שהוא יזכה בו. זאת למרות ששילמנו ועמדנו בכל התשלומים עד כה".
לצד דרישה זו, רוכשים שפנו אל היזם קיבלו ממנו הצעת פשרה מפתיעה, לשלם מחצית מהסכום שהוא דורש עבור ההצמדה למדדים, ובתמורה לוותר על כל פיצוי או איחור במסירת הדירה. כמו כן כל החלטה שתתקבל בהליך המשפטי לא חלה עליהם – לטוב או לרע. "מוסכם על הצדדים כי בגין התקופה עד למועד המסירה המעודכן לרבות בגין תקופת האיחור המוסכמת, החברה לא תצטרך לשלם לרוכש פיצוי ו/או תשלום כלשהו בגין דחיית מועד מסירת הדירה האמור, לרבות בגין דמי שכירות ו/או דמי שימוש ראויים, וכי הרוכש מוותר בזאת באופן סופי ומוחלט ובלתי חוזר על כל טענה ו/או דרישה ו/או תביעה כלפי החברה ביחס למועד מסירת הדירה המעודכן, לרבות תקופת האיחור המוסכמת", לשון מכתב הפשרה.
מחברת כוכב הנגב נמסר: "במהלך הדיונים בבית המשפט השופט הציע שהצדדים (החברה המדינה והרוכשים) יגיעו לפשרה, וזאת על אף שרק 6 בעלי דירות נכנסו להליך המשפטי מתוך מעל 70 דירות (לטענת הרוכשים ההליך כולל כ-24 רוכשים, ד"ל) בחלק מהדיונים נכחו ב״כ הדיירים כאמור וכן חלק מהדיירים כאמור. חלק מהזוכים הגישו בקשה לבית משפט, באותו תהליך המתנהל כאמור בבקשה לבטל דרישת החברה וזו נדחתה. לפנים משורת הדין, ומתוך הבנה ומחשבה שמדובר בזוגות צעירים וכן זוכים נוספים, החברה הסכימה להתפשר ולוותר על 50% מהסכום הנדרש וזאת כדי להקל על הזוגות הצעירים שמחכים לדירתם הראשונה. לא זו אף לזוכים עומדת גם האפשרות להעמיד את הסכום המלא הנדרש בחשבון נאמנות ולהמתין להחלטת בית המשפט, החברה פעלה ללא לאות לאורך הדרך כדי לבנות את הפרויקט בדרך המקצועית ביותר, וזאת על אף האתגרים הרבים שחווינו ואנו חווים כמדינה, וזאת ניתן לראות את אופי וגובה המגדל ואלמנטים המיוחדים שהושקעו בו. אנו שמחים וגאים על קבלת טופס 4 ומאחלים לזוכים הצלחה רבה".
ממשרד השיכון נמסר, "הנושא מצוי בהליך משפטי המתנהל בין הרוכשים לבין החברה היזמית, ולכן לא נוכל להתייחס לגופו של ההליך. יודגש כי המדינה אינה צד להסכמי המכר שנחתמו בין הרוכשים לבין היזם, ואין באפשרותה להתערב במערכת היחסים ההסכמית שבין הצדדים. יחד עם זאת, ככל שיעלו סוגיות הנוגעות לעמידת היזם בהתחייבויותיו כלפי המדינה, הן ייבחנו על ידי הגורמים המוסמכים".
