המשרד להגנת הסביבה מודה: פעל להכשיר קרקע מזוהמת - כי לא ידע מה לעשות איתה
המשרד להגנת הסביבה מודה: לאחר שהתגלו אדמות מזוהמות ב-PFAS בשדה דב, הוחלט לשנות את ערכי הסף כך שפחות קרקעות יוגדרו כמזוהמות. הסיבה: חשש שלא יימצא פתרון לטיפול בכמויות ענק של קרקע מזוהמת. ערכי הסף המקלים שהציג המשרד בהליך פגום הוקפאו, אבל הרגולטורים פועלים לניסוח ערכי סף חדשים שעלולים להיות מרוככים. אדם טבע ודין: "המהלך נעשה בצורה לא מקצועית תוך התעלמות משיקולי בריאות הציבור"
מדוע החליט המשרד להגנת הסביבה לרדד את ערכי הסף לפינוי קרקעות מזוהמות ב"כימיקלי הנצח" PFAS? הערכה של המשרד כי אין בנמצא יעד שניתן יהיה לפנות אליו כמויות ענק של קרקעות מזוהמת, גברה על שיקולי בריאות הציבור. כך עולה מתגובה של המשרד לפניית ארגון ״אדם, טבע ודין״.
עוד עולה מבדיקת כלכליסט כי המשרד לא ביצע הליך RIA (בדיקת השפעת רגולציה) לערכי הסף החדשים שקבע ללא התייעצות הרגולטורים האחרים וללא שיתוף הציבור - זאת למרות שמדובר בהליך המחייב רגולציה או תיקון רגולציה, שיש לו השפעה מהותית על הציבור או השלכות כלכליות רחבות.
בסוף השנה שעברה, הודיע המשרד להגנת הסביבה כי בקרקעות שדה דב אותר זיהום PFAS. זוהי קבוצת כימיקלים נרחבת המכונה לעיתים ״כימיקלים לנצח״, בשל תכונותיהם העמידות. הם נמצאים בציפויי טפלון, בדים מנדפים, שקיות פופקורן, מטפי כיבוי אש ומגוון אפליקציות, והם מסוכנים לבריאות האדם: שורה של מחקרים כבר קשרה חשיפה בסף נמוך לכימיקלים הללו לשורה של בעיות בריאות וגם לסוגי סרטן שונים. החשיפה מתבצעת בעיקר בבליעה, שעה שמקורות מים עלולים להזדהם בקלות כשהמזהם מחלחל לקרקע.
בשדה דב, כך לפי החשד, חלחלו החומרים לקרקע בשל שימוש תדיר בקצף כיבוי, כפי שנעשה בשדות תעופה רבים. למרות שהזיהום חלחל לקרקע לאורך שנים, המשרד להגנת הסביבה אישר שיווק של הקרקעות כנקיות ולא טרח לבדוק עד לאחרונה את הימצאות המזהמים בקרקע. הוא נאלץ לעשות זאת רק לאחר שרשות המים איתרה זיהום נרחב באזור, למרות אזהרות חוזרות ונשנות שלה משנת 2022.
בדיונים פנימיים במשרד עלה כי בדיקת הקרקע לפי קריטריונים שניסח המשרד ב־2024, עלולה להגדיר מאות מוקדים ברחבי הארץ כמזוהמים, ולדרוש פינוי של קרקעות בהיקף ענק. אותם ערכי סף חושבו במודל IRBCA (מודל לקביעת ערכי סף מבוססי סיכון לבריאות האדם), בהתאם לפרמטרים טוקסיקולוגים שאומצו על ידי ה־EPA (סוכנות הסביבה האמריקאית). כך החליט המשרד לצאת להליך לקביעה של ערכי סף חדשים: ללא שיתוף הרגולטורים אחרים, וכעת מתברר שעשה זאת גם מבלי לבצע הליך RIA, הנדרש בקביעת רגולציה ממשלתית.
המשרד להגנת הסביבה רידד את ערכי הסף, ובין היתר הגביל את מספר התרכובות שייבדקו ל־4 במקום 31, ושינה את הערכים כך שקרקעות שהוגדרו כמזוהמות – פתאום יוגדרו כנקיות. את הערכים הללו קבע בסיוע של חברות ייעוץ העובדות בשירות התעשייה, אשר בין היתר התבססו בעבודתן על מחקרים שנכתבו על ידי עובדי דופונט, מחלוצות השימוש ב־PFAS, הנתבעת במיליארדים בארה״ב בשל נזקים שגרמה חשיפה למוצריה לציבור.
לעת עתה הוקפא השימוש בערכי הסף החדשים בשל זעם רשות המים ומשרד הבריאות, והמשרד להגנת הסביבה נאלץ לפנות להליך רגולטורי משותף. למרות זאת, הערכים המחמירים יותר שהיו נהוגים ב־2024 אינם בשימוש גם הם, ועתידים לפי ההערכות לעבור שינויים, וכעת לא ידוע מהם הערכים שלפיהם פועלים המשרדים בתקופת הביניים, עד אשר יגיעו להסכמות, שכן דבר לא פורסם באופן פומבי, ובמענה לפניה של ארגון ״אדם, טבע ודין״, עולה כי ערכי הסף החדשים שהגה המשרד להגנת הסביבה וגורלם כעת אינו ידוע, נכתבו בנסיבות מעוררות תמיהה.
״הערכה כי פינוי קרקעות בהיקף הצפוי ייתקל בחוסר משמעותי ביעדי פינוי מתאימים״, מנמק המשרד את הבחינה המחודשת של ערכי הסף שהיו נהוגים עד אשר התגלה הזיהום. כלומר, ערכי הסף שנקבעו ב־2024 בהתבסס על פרמטרים טוקסיקולוגים מקובלים, עומדים כעת לבחינה מחודשת של הרגולטורים ושונו במהלך עצמאי על ידי המשרד להגנת הסביבה בשל החשש כי לא תימצא דרך לטפל בקרקעות המזוהמות בשל היעדר אתרים מתאימים לפינוי.
במשרד להגנת הסביבה אף הסבירו כי ערכי הסף שנקבעו ב-2024 ״נמוכים בסדרי גודל מערכי סף למזהמים אחרים״, וכי ״סף הגילוי במעבדות למזהם העיקרי, PFOA, לפי המכשור המעבדתי הקיים, הוא גבוה יותר מערך הסף. דהיינו, ערך הסף אינו ישים במידה רבה״. זאת, למרות שלכל מזהם ישנם ערכי סף שונים, ורעילותם של מזהמים ממשפחת ה־PFAS קיימת גם בריכוזים קטנים מאוד, ולמרות שהמשרד עצמו דגם תחת הערכים הישנים בשדה דב ומצא זיהום, למרות הטענות לקושי באנליזה. ״כלכליסט״ אף בדק עם מעבדה בישראל המבצעת אנליזות ל־PFOA, ומהבירור עלה כי המכשור הקיים עומד בערכי הסף שנקבעו ב-2024 למרות טענת המשרד.
בארגון ״אדם, טבע ודין״ זועמים על הנסיבות שבהן פנה הרגולטור לשינוי ערכי הסף, ואומרים כי המהלך ״נעשה בצורה בלתי מקצועית בעליל, תוך התעלמות משיקולים של בריאות הציבור, והוא הונע משיקולים שבמקרה הטוב אינם סבירים ובמקרה הפחות טוב הינם שיקולים זרים״. ״ היעלה על הדעת שהחשש מפני הצורך בפינוי קרקעות בהיקפים גדולים משום היותן מזוהמות מצדיק את שינוי ערכי הסף?! האם הדרך לטיפול בקרקע מזוהמת בהיקפים נרחבים היא פשוט לשנות את הערכים כך שהיקף הפינוי יקטן?!״, ענתה עו״ד מירב עבאדי למשרד.
״האם יעלה על הדעת שמערכת הבריאות תשנה את הערכים להגדרת לחץ דם גבוה לפי העומס בקופות החולים ולא לפי הצורך הבריאותי של תושבי ישראל?״, שואלת רוני בריל, שמאית מקרקעין ויועצת סביבתית אשר חשפה את הכשלים בעבודת המשרד בנושא. ״האם הגיוני שמהירות הנסיעה בכבישים תעלה כי יש מצוקת כח אדם במשטרה ואין מספיק שוטרי תעבורה? ההתנהלות של המשרד חמורה ובלתי מקצועית. בעולם מתמודדים עם אותן שאלות ולכן במדינות רבות יש מחקרים מאומצים להבנת המצב לאשורו, תוך איסוף מידע רב ככל האפשר, ניטור ביולוגי של האוכלוסיה, הגדרת אתרים זמניים ובטוחים לפינוי קרקעות ועצירת בניה באתרים בהם התגלה PFAS בריכוזים גבוהים. המוטו בבלגיה למשל הוא לא להזיק, כלומר עדיף להחמיר מאשר לסכן את הציבור. טוב יעשה המשרד להגנת הסביבה אם ילמד מעקרונות אלה ולא יציב ערכים זמניים שישמשו בסיס לשכונות לא זמניות״.
מהמשרד להגנת הסביבה נמסר בנוגע להליך ה-ria: ״המשרד להגנת הסביבה נמצא בהליך עבודה משותף עם משרד הבריאות ורשות המים לבחינת ערכי הסף למזהמי PFAS בקרקע, ובמסגרת זאת ייבחן גם הצורך ב-RIA והיקפו״.
