דירתכם ניזוקה במלחמה? במקום לחכות להתחדשות העירונית, תוכלו למכור למדינה בשווי של נכס חדש
ועדת הפנים בכנסת דנה בהצעת חוק שתקצר את תהליך ההתחדשות העירונית לאחר נזקי מלחמה מ-9 ל-5 שנים. דיירים שלא יסכימו להשתתף בפרויקט יוכלו למכור את דירתם למדינה או ליזם תמורת "פיצוי מיטיב" בשווי של כ-30% מעל ערך הדירה המקורית. מי שיסרב גם למכור - דירתו תופקע
ועדת הפנים והסביבה של הכנסת, בראשות ממלא מקום היו"ר ח"כ יעקב אשר, דנה היום (ה') בהכנה לקריאה שנייה ושלישית בהצעת חוק שיקום נזקי מלחמה בדרך של התחדשות עירונית.
ההצעה נדונה ע"י וועדת השרים לענייני חקיקה בנובמבר האחרון, והחוק החדש מציע לראשונה תפיסה מערכתית מגובשת וברורה לשיקום נזקי המלחמה, פעולות איבה ורעידות אדמה, בשטח עירוני. החידוש העיקרי של החוק הוא שמי שלא ישתתף בפרויקט ההתחדשות יוכל למכור דירתו ליזם או למדינה תמורת "פיצוי כספי מיטיב"-פרוצדורה המכונה "buy-out". דירת מי שיסרב לשתף פעולה עם ההתחדשות או שלא ימכור - תופקע.
תמר צ'ין מאגף תקציבים במשרד האוצר הסבירה כי צוות מנסחי החוק מצא כי התחדשות עירונית לפי הנהלים הקיימים כיום אורכת "לפי התרחיש האופטימי" כ-9 שנים. לדבריה: "תושבים שפגע להם טיל בבית סביר שלא יהיו מוכנים לקחת את הסיכון לחכות כל כך הרבה שנים, ולכן הבדיקה שלנו היתה מה המינימום האפשרי להתחדשות עירונית. הצלחנו לסכום את זה למינימום של 5 שנים. חשוב לנו לעשות את זה מהר אבל בצורה איכותית - ולא לקחת לדיירים את ההזדמנות לקבל דירה חדשה". הקידום המזורז ימומש בעיקר באמצעות האצת ההליך התכנוני ע"י העברתו להובלה של הרשות המקומית.
ארבל אלטשולר, סמנכ"ל הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית, הוסיף כי הצד האחר של זירוז הליך ההתחדשות הוא ההסדר הקנייני, שהחידוש הגדול בו הוא אופציית היציאה. כלומר, הדייר יכול שלא לחכות להתחדשות עירונית עתידית אלא לקבל את שווי הדירה החדשה ולרכוש דירה אחרת.
השמאי הממשלתי, גיל בלולו, אמר בדיון כי לפי החוק החדש השמאי הממשלתי יהיה חייב, בתום 30 ימים מקביעת גבולות התוכנית והיקפה (עד 45 יום ממועד נפילת הטיל, ג.נ) לערוך שומות פרטניות לכל דירה שנפגעה באזור השיקום. שווי הפיצוי במקרה של buy-out יהיה על בסיס דירה חדשה בשוק החופשי, זהה בגודלה לזו שנפגעה, בהתאם לסטנדרט הבנייה הממוצע בשוק לדירות חדשות. הצעת החוק קובעת ששווי הפיצוי לא יפחת משווי הדירה המקורית, לרבות הפוטנציאל. לדבריו: "הרעיון הוא לתת לו כסף כאן ועכשיו - שיאפשר לו לקנות דירה חדשה בשוק, באיזה מקום שיבחר". מבדיקה שערך עולה כי מנגנון ה-buy-out הביא לכך שערך הדירה היה גבוה ב-30% מערכה לפני קרות הנזק.
מכתב ששלחה לפני הדיון "התאחדות הקבלנים בוני הארץ" מבהיר כי קיים אצלם חשש מכוונת החוק החדש להעניק לוועדות המקומיות סמכות לאשר תוכניות מפורטות לפינוי ובינוי: "המנגנון המוצע בתזכיר החוק של ועדה מקומית שדנה ומאשרת תוכנית שהיא עצמה הגישה, תוך הרחבת סמכויות שלא ניתנות לה בשום מקרה אחר עקב חוסר ביכולות, מעלה חשש לעיכוב בזמנים ואף לניגוד אינטרסים. כשרשות מקומית תצמצם את זכויות הבנייה למינימום, בטח ובטח כשאין השתתפות של מס רכוש, כפי שכבר התבטאו ראשי עיר. הדבר יביא להתדיינויות ארוכות ועיכובים ולא לקיצור הליכי התכנון". בהתאחדות הקבלנים סבורים כי קיצור משמעותי בזמני התכנון חייב להיעשות על ידי מנהל התכנון-וועדה מחוזית, וותמ"ל או ועדה מיוחדת שתוקם לשם כך.
מהעמותות "במקום" ו"האגודה לזכויות האזרח" התריעו: "החלתו של מנגנון כה ארוך ומורכב על צורך כה דחוף, והאפשרות לכפייתו על תושבים שעברו טראומה ניכרת, נידונו לכישלון. לאמיתו של דבר, המסלול המהיר ביותר לשיקום הוא החזרת המצב לקדמותו, באמצעות הוצאה מהירה של היתרי בניה לצורך בניה מחדש של הבניינים ההרוסים תוך שדרוגם לסטנדרטים עדכניים. קשירת הצורך בשיקום מידי עם ביצוע פרויקטים מורכבים של התחדשות עירונית מאפשרת למדינה להתחמק מאחריותה וחובתה הבסיסית להחזיר את המצב לקדמותו".
ב"פורום להתחדשות עירונית" טוענים כי "שיקום אינו יכול להתבסס על כפייה, הפקעה מרומזת או ניהול ריכוזי עוקף-ציבור. שיקום אמיתי מחייב שותפות עם בעלי הדירות, ודאות משפטית, וחיזוק הרשויות המקומיות – לא עקיפתן".
דוד סונינו, יו"ר "הפורום להתחדשות עירונית" מצהיר כי "לא תתקבל כל הורדה של רף ההסכמה, במישרין או בעקיפין, באמצעות חקיקה, תכנון או לחץ כלכלי. כמו כן, לא תתקבל כל פגיעה בזכות הקניין, לרבות הפקעה גלויה או מרומזת, או שלילת יכולת השפעה של בעלי הדירות על רכושם".
