עמדת התושבים התקבלה: נדחתה תוכנית להקמת 120 דירות להשכרה בסן סימון בירושלים
התוכנית כללה בניית בניין בן 9 קומות על מרכז מסחרי קיים בקרקע שהייתה בבעלות הכנסייה היוונית. הוועדה המחוזית: "התכנון המוצע מקבע מצב חסר ופוגע במרחב הציבורי". סגן ראש העיר חביליו: "לא תהיה בנייה באדמות הכנסייה עד שתוסדר בעיית החוכרים"
הוועדה המחוזית ירושלים שדנה לאחרונה במאות ההתנגדויות שהוגשו לבניית בניין בגובה 9 קומות ובו 120 יח"ד להשכרה על מבנה המרכז המסחרי ברחוב ש"י עגנון 20, בשכונת סן סימון בירושלים, החליטה, בצעד חריג, לדחות את התוכנית. "התכנון המוצע, הכולל השארת נפח בינוי משמעותי ללא הריסתו במסגרת התכנונית, מקבעים מצב תכנוני חסר ויוצרים אילוצים תכנוניים אשר אינם מאפשרים לנצל את מאפייני המגרש באופן מיטבי. אילוצים תכנוניים אלו מביאים לתוצאה תכנונית, שלא רק שאינה מיטיבה עם השלד הציבורי ועם המרחב בסביבה, אלא אף פוגעת ומרעה את המצב ביחס לקיים", נכתב בהחלטה.
תוכנית ההתחדשות של המרכז המסחרי בסן סימון, שממוקם מעל חוות הנוער הציוני, היא יוזמה של חברת טרביקן, שהיא חוכרת המשנה של חלק מהחנויות במרכז המסחרי. הבעלים של הקרקע היא חברת "קרונטי אינבסטמנטס הולדינגס לימיטד", שרכשה אותה מהכנסיה האורתודוכסית היוונית. בדומה לנכסים נוספים באזור, זכות חכירת המשנה של הדיירים אמורה להסתיים בשנת 2069. כך או כך, התוכנית מציעה הריסה של החלק הדרום מזרחי של הבניין הקיים - מרכז מסחרי בגובה קומה אחת - לטובת בניית בניין מגורים בגובה 9 קומות, להשכרה, מעל. בנוסף, התוכנית מציעה בינוי חניה תת קרקעית. התוכנית הופקדה באפריל 2024.
לתוכנית הוגשו מאות התנגדויות, בעיקר ע"י תושבי השכונה, אך גם ע"י ועד הפעולה של רחוב ש"י עגנון וחוכרים של חנויות בתוך המבנה המסחרי הקיים, וגם בנק לאומי. "תוספת יחידות הדיור המשמעותיות אותה מציעה הוועדה - 84 יח"ד בהשכרה ועוד 36 יח"ד למכירה בשוק החופשי (מדובר בגרסא ישנה לתוכנית, ג.נ) לא ברורה, ולא ניתן לתרץ אותה ע"י מונחי פינוי בינוי". כך מתוך התנגדות של משפחת אשכולי, שמתגוררת ברחוב עגנון.
במרכז המסחרי ממוקם, זה עשרות שנים, סניף גבעת אורנים של בנק לאומי שהוא חוכר משנה מחברת קרונטי. "בעת תכנון התב"ע, לא התייעצו עם הבנק לגבי השינויים בנכס ואף לא יצרו איתנו קשר בשום שלב תכנוני. מתוקף היותנו אחד מבעלי הקרקע קיימת לנו הזכות לחוות דעה לגבי התהליכים התכנוניים המתרחשים בשטח הנכס אשר בבעלותנו", נכתב בהתנגדות עליה חתומה אדריכלית הבנק, עינת פיינשטיין.
תושבי רחוב עגנון, שיוצגו ע"י עו"ד אסף חפץ, טענו כי מדובר בקרקע של הכנסיה היוונית האורתודוכסית לשעבר, אשר שורשרה דרך חברות בבעלות זרה לחוכרי משנה לתקופה מוגבלת, בדומה למעמד מרבית הדיירים בשכונה. וכי בהתאם לעמדת ראש העיר ירושלים, יש להגיע להסדר חוקי כולל עם החוכרים בקרקעות הכנסיה בטרם קידום תוכניות להוספת זכויות בקרקעות אלה.
חוקרת ההתנגדויות שהוגשו לתוכנית, עו"ד חגית דרורי גרנות, החליטה, אחרי ששמעה את המתנגדים הרבים וסיירה בשטח, להמליץ לוועדה המחוזית לדחות התוכנית: "אמנם דיור להשכרה מביא תוכלת ציבורית, אולם, מדובר בהשכרה וולונטרית, ללא מגבלות ולתקופה מוגבלת". ועוד: "בניגוד ליתרונות של התחדשות עירונית מיטבית, אשר מביאה עימה תועלות אורבניות וציובריות, תוכנית זו אינה מציעה כל שיפור של השלד הציבורי. במקום הקטנת תכסית, והגדלה או שיפור שלל המרחב המשמש את באי המסחר, או צמצום מטרדים הנובעים ממנו, מונצחים בתוכנית כל אלה, ואף מורעים".
מתוך החלטת וועדה מחוזית ירושלים: "יובהר כי תוכנית אשר תכלול את הריסת המבנה הקיים בשלמותו תאפשר בחינת חלופות בינוי נוספות אשר יש בהן פוטנציאל תכנוני להשתלבות במאפייני השכונה לרבות המאפיינים הטופוגרפיים, יצירת ממשקים לשטחים ציבוריים וכן שיפור של המרחב הציבורי ובחינה של עירוב שימושים שונים ובהתאם לייעוד המגרש כמתחם אשר סומן בתוכנית האב כמתחם אשר נפחי הבינוי והשימושים בו ייבחנו בתוכנית מפורטת בהתאם לתוכנית האב".
עו"ד יוסי חביליו, סגן ראש העיר ירושלים, שהתנגד לתוכנית, בירך על החלטת המחוזית: "ההחלטה תואמת במקרה הזה את האג'נדה שלי, שראש העיר תומך בה, שלא תהיה כל בנייה באדמות הכנסייה לשעבר עד שלא תוסדר בעיית חוכרי הדירות. הנימוק של המחוזית היה אמנם תכנוני, אבל זה נותן לנו זמן לטפל בבעיית החוכרים ע"י חקיקה בכנסת".
