"חוסר הגינות": עיריית קרית אתא סיכלה במכוון הקמת קו ביוב ליישובים סמוכים
בית המשפט קבע כי העירייה והעומד בראשה פעלו במשך כמה שנים כדי לסכל את הקמתה של תחנת שאיבה בשולי העיר, שנועדה לשמש את אעבלין ושפרעם; השופטת: "התנהלות הוועדה המקומית - חוסר תום לב במובן החזק של המילה"
עיריית קרית אתא ניסתה במשך כמה שנים לסכל במכוון את הקמתה של תחנת שאיבה שהייתה אמורה לפעול בשוליה המזרחיים של העיר ולשמש בעיקר את היישובים אעבלין ושפרעם, כך עולה מפסק דין של סגנית נשיא בית המשפט המחוזי בחיפה בטינה טאובר.
פסק הדין חושף כיצד באופן עקבי ניסו הנתבעים בעתירה - ראש העיר קרית אתא ויו"ר הוועדה המקומית יעקב פרץ, עיריית קריית אתא והוועדה המקומית לתכנון ובנייה בעיר - לסכל בדרכים שונות ומגוונות את הקמתה של תחנת השאיבה שנועדה לשרת את היישובים השכנים. הדרכים שבהן פעלה העירייה כדי לסכל את התוכנית כללו דחיות חוזרות ונשנות והתעלמות מכוונת מהתוכנית, אי חתימה על הבקשה להיתר, ובהמשך אישור של תוכנית לתחנת שאיבה המיועדת לצורכי העיר בדיוק באותה הנקודה שבה תכנן תאגיד המים של שפרעם להקים את התחנה.
תאגיד המים "סובב שפרעם" הוקם בשנת 2009 כדי לשרת כ-11 יישובים ובהם שפרעם ואעבלין הממוקמות מזרחית לקרית אתא. בשל היעדר תשתית ביוב ראויה לשפרעם וליתר יישובי הסביבה החל התאגיד לתכנן מערכת מים חדשה הכוללת קו סניקה של 9 קילומטרים ותחנת שאיבה אשר תאפשר את חיבור הקו אל מתקן טיהור השפכים של חיפה. המיקום של התחנה בשולי העיר קרית אתא היה לפי התאגיד מחויב המציאות והוא אושר גם במסגרת תוכניות לאומיות לתשתיות (תמ"ל 1025). החשיבות של התוכנית לתחנת שאיבה היא קריטית במיוחד לנוכח מצב הביוב ביישובים הללו. קו הביוב הקיים הוא בן כ-50 שנה, עשוי מאסבסט ועם יכולת נשיאה נמוכה שאף קרסה במספר נקודות שבהם התרחשו אירועי גלישה של ביוב.
בשנת 2021 החל תאגיד המים שפרעם לקדם את ההיתר אך בשני המקרים שבהם הבקשות להיתר הוגשו לוועדה המקומית, הן נדחו על ידה, למרות שאושרו על ידי משרדי הממשלה (הגנת הסביבה, בריאות, תחבורה ועתיקות) וכן על ידי חברת החשמל. משלב זה, החלה מסכת של עררים ועתירות משפטיות שכל תפקידן היה להפסיק את סיכולי העירייה ולאפשר לקדם את ההיתר לתחנה.
בשלב ראשון הוגש ערר לוועדת הערר המחוזית, לאחר שהוועדה המקומית נמנעה מלהנפיק שובר לתשלום הבקשה להיתר ונמנעה מלחתום עליו. בערר טענה עיריית קריית אתא כי נמנעה מהחתימה על הבקשה להיתר היות ובכל מקרה אין לה כוונה לחתום על התוכנית כבעלים של הקרקע, הליך הנדרש לצורך קידומה, ולכן אין טעם בבקשה להיתר.
בעקבות סירוב הוועדה לחתום, הגיש התאגיד עתירה במסגרתה התקבלה עמדתו והוחלט כי התוכנית תיקלט בוועדה המקומית ותשובץ לדיון בתוך 30 ימים, וכי הוועדה תדון בתוכנית "בלב פתוח ובנפש חפצה".
אלא שאז התברר כי העירייה נקטה טקטיקה חדשה על מנת לבלום את התוכנית, ובאמצעות תאגיד המים המקומי (מעיינות אתא) קידמה ואישרה בהליך בזק, בפברואר 2024, תוכנית להקמת תחנת שאיבה שתשמש את העיר בדיוק באותו השטח עליו תוכננה תחנת השאיבה של תאגיד שפרעם. לכן, אישור התוכנית הנגדית של העירייה חסם את היכולת לדון בתוכנית של שפרעם.
בעקבות זאת הוגשה העתירה שבגינה ניתן פסק הדין. בעתירה טען התאגיד כי קידום הבקשה הנגדית סותר את פסק הדין שניתן בעתירה הקודמת שבה הסכימה הוועדה המקומית לדון בהגינות בבקשה להיתר שהגיש התאגיד של שפרעם. בעתירה נטען כי הסיבה לסירוב העירייה היא שמדובר בקו ביוב שמשרת את היישובים הערביים. "אין זה נאה בעיניהם שקו ביוב שמשרת את הערים שפרעם ואעבלין כמו גם יישובים נוספים הסמוכים אליהם, יעבור דרך שטחי קרית אתא", לשון העתירה.
במהלך הדיון מתחה השופטת ביקורת קשה על מהלכי עיריית קרית אתא. כך למשל לגבי החלטתם לקדם תחנת שאיבה באותו המיקום נכתב: "לא ברור מדוע מתעקש התאגיד לקדם תחנת שאיבה בלעדית לקריית אתא דווקא במקום שאושר לכך במסגרת התוכנית המאושרת (...) על פניו נראה כי השיקולים שעמדו ביסוד הגשת הבקשה הנוגדת להיתר אינם ענייניים אם לא למעלה מכך, ונועדו כאמור על מנת לחסום את בקשת ההיתר של התאגיד".
בהמשך כתבה השופטת: "סבורה אני כי התנהלות הוועדה המקומית, עולה אכן בנסיבות העניין לכדי חוסר תום לב במובן החזק של המילה, חוסר הגינות, וחוסר סבירות קיצונית באופן המצדיקה את ביטול החלטת הוועדה המקומית לאשר את בקשת ההיתר הנוגדת". לסיכום כאמור קיבלה השופטת את העתירה המבטלת את ההיתר שקידמה העירייה, כך שלא יהיה חסם לקידום תחנת השאיבה של שפרעם.
מעיריית קרית אתא נמסר בתגובה: "העירייה אפשרה להעמיד בתחומה תחנת שאיבה משותפת המאפשרת לעיריית שפרעם גמישות תפעולית במקרה של תקלות במערכות שלהם. עיריית שפרעם בחרה לא למצוא לעצמה את האלטרנטיבה החלופית עם תחנת שאיבה עצמאית משלה. אנו הופכים אבן על אבן למצוא תחנה עצמאית שתוכל לשרת את שפרעם ואעבלין על כל המשמעויות וההשלכות מתחנות שאיבה מהסוג הזה"
את תאגיד המים ייצגו עורכי הדין ארז דר לולו וניר מנחם ממשרד ליפא מאיר ושות'.
