תקציב תוכנית הדיור הממשלתית נחתך ב־53% והסעיפים המרכזיים נעלמו
חודשיים לסיום השנה תובא לאישור הממשלה תוכנית דיור ל־2025. בהשוואה לתוכנית שהיתה על הפרק ביוני קוצצו באופן חד שני הסעיפים המרכזיים שיכולים לקדם בנייה: פיתוח תשתיות והבאת עובדים זרים. כדי לכסות על אוזלת ידה, הממשלה מתגאה בהורדת מחירי הדיור - אף שהאחראי לכך היה נגיד בנק ישראל
התוכנית לתמרוץ ענף הבנייה למגורים בשנת 2025 תגיע לאישור הממשלה ביום ראשון הקרוב. אבל במשרדי האוצר והבינוי והשיכון יודעים היטב שלכנות את החודשיים שבהם היא תפעל – שנה – יביך אותם ויזכיר לציבור כי הם היו זקוקים לעשרה חודשים כדי לגבש אותה, לכן היא נקראת כעת תוכנית הדיור הלאומית. אלא שבתקופה שבה שני המשרדים רבו ביניהם תקציב התוכנית נשחק ב־53%.
התוכנית האחרונה שהממשלה הזו קידמה לטיפול בשוק הדיור אושרה בתחילת פברואר 2024 עם תקציב של כ־2 מיליארד שקלים. אבל משרדי האוצר והבינוי והשיכון לא הצליחו לרקום תוכנית מוסכמת לשנת 2025. חוסר העניין שראש הממשלה בנימין נתניהו גילה בתחום שלא משפיע על עתידו הפוליטי אפשר להם להמשיך ולהתנצח ללא הכרעה.
ביוני השנה נראה היה כי המשרדים הגיעו להסכמות והופצה טיוטה עם תוכנית דיור בהיקף של כמעט 3 מיליארד שקלים. הטיוטה הזו נדחפה למגירה ונשלפה רק עתה. התוכנית נועדה למקד מאמצים בסוגיות שבהן יש כשל והפתרון שלהן יאפשר להאיץ את הליכי התכנון והבנייה למגורים. העניין הוא ששנת התקציב מסתיימת אוטוטו ולא נשאר כסף בקופה, לכן המשרדים נאלצו לקצץ אותה.
אנשי המקצוע מקווים כי יוכלו לקדם תוכנית חדשה, טובה ומקיפה יותר בתחילת 2026, אבל למערכת הפוליטית סדר יום אחר והיא נערכת לפיזור הכנסת. הסיכוי שיאושר תקציב מדינה לשנה הבאה אינו גבוה, ובמצב כזה המשרדים יאלצו להמשיך לפעול עם תקציב המשכי, כלומר אוטומטי, שמבוסס על שנת 2025 ולא ברור אם וכמה כסף יישאר לתוכנית דיור חדשה.
בלי פלסטינים, ובלי זרים
התוכנית שאמורה לעלות לדיון בישיבת הממשלה ביום ראשון נועדה להתמודד עם חסמים שמעכבים בנייה. אבל דווקא הטיפול בבעיות הכבדות ביותר בתחום הדיור קוצץ. ביוני היה סעיף בהיקף של מיליארד שקלים להקמת תשתיות תומכות דיור. בהודעות משרדי האוצר והבינוי והשיכון הסעיף הזה לא קיים. זה כסף שהיה מיועד לפרויקטים כגון פיתוח של תשתית ביוב, מכון טיהור שפכים או מחלף, שבלעדיהם אי אפשר לאכלס שכונה בתושבים.
ביוני המשרדים תכננו להשקיע 975 מיליון שקל בתמריצים לראשי רשויות שיאשרו בנייה של יותר מ־1,000 דירות. הסעיף הזה הצטמק ל־300 מיליון שקל. המענקים הכספיים לתמרוץ רשויות מקומיות נועדו להתמודד עם אחד החסמים המרכזיים לבנייה למגורים: התנגדות ראשי הערים. מקור ההתנגדות הוא שהארנונה שמשלמים תושבים לא מכסה על השירותים שהם צורכים. זאת בניגוד לארנונה שמשלמים עסקים.
בעבר ניתנו תמריצים תמורת שחרור היתרי בנייה, אולם עד כה הכסף שקיבלו הרשויות שימש רק לבניית מוסדות ציבור ולתשתיות הקשורות לשכונות החדשות. התוכנית הפעם תאפשר להזרים כסף לקופת הרשות המקומית לשימוש שוטף על פי צורכי ומדיניות העירייה, גם אם אינם קשורים ישירות לבנייה החדשה.
בעיה נוספת שמכבידה מאוד על ענף הבנייה מאז פרצה מלחמת 7 באוקטובר היא המחסור בעובדי בנייה. עובדים זרים אמורים להחליף את הפלסטינים שכניסתם נמנעת, אבל הממשלה לא הצליחה עד עתה להביא כמות מספקת של עובדים. בתוכנית ביוני הוצע להשקיע בייעול תהליכי הבאת העובדים 165 מיליון שקל, מהסכום הזה נותרו כעת רק 60 מיליון שקל.
סעיף שגדל מעט מיועד לסבסוד עלויות פיתוח מ־600 מיליון שקל במקור ל־750 מיליון על פי הודעת האוצר ומשרד הבינוי והשיכון. הכסף ישמש לפיתוח מגרשים לבנייה רוויה ביישובים שברשימת אזורי עדיפות לאומית של משרד הבינוי והשיכון. זו רשימה של יישובים פריפריאליים עם תושבים במעמד סוציו־אקונומי נמוך. ביישובים אלה הרווח היזמי נמוך, וסבסוד הפיתוח חוסך להם עלויות ואמור לעודד אותם לבנות.
בחצי השנה האחרונה מחירי הדירות ירדו ב־2.1%, בממשלה מבטיחים שהתוכנית הזו תשמר את המגמה. בהודעות לתקשורת אפשר לכתוב הכל, אבל השרים יודעים היטב שלא הממשלה היא זו שהובילה לירידת המחירים אלא נגיד בנק ישראל פרופ' אמיר ירון בעזרת הריבית. מהלך שהוביל לירידה בביקוש וליציאת המשקיעים. לעומת זאת קיצוץ השקעה בתשתיות ועובדים זרים עלול להוביל להאטה בקצב הבנייה, ולפגיעה בהיצע הדירות. וזו בעיה שתפגוש את שוק הדיור כאשר הריבית תתחיל לרדת, המשקיעים יחזרו והביקוש יעלה.
