דו"ח התעסוקה חושף מחסור של 28 אלף עובדי בניין בסוף 2024
לפי נתוני משרד העבודה ב־2024 נכנסו לישראל כ־33 אלף עובדים זרים אך גם בסוף השנה כ־9% מאתרי הבנייה נותרו לא פעילים. במקביל גדל בענף היקף העובדים הערבים־ישראלים. הדו"ח לא מתייחס ל־2025 אך נראה שהמצב לא השתנה מהותית
המלחמה הכניסה לזעזוע עמוק את ענף הבנייה על רקע המחסור החמור בפועלים — זעזוע שהענף טרם התאושש ממנו, גם אם בשנת 2024 ניכר שיפור משמעותי במספר הפועלים. כך עולה מפרק ענף הבנייה בתוך דו"ח התעסוקה של משרד העבודה לשנת 2024, שהגיע לידי כלכליסט.
עיקר המצוקה נבע מהפסקת כניסתם של הפועלים הפלסטינים עם פרוץ המלחמה, אשר נמשכה לאורך כל 2024 ונמשכת גם כעת. בפרוץ המלחמה כ־27% מהעובדים בענף הבנייה היו פלסטינים. בישראל עבדו כ־77 אלף פועלים פלסטינים בהיתר, מהם 5,100 באתרי בנייה מעבר לקו הירוק. נכון לסוף 2024, הועסקו באתרי בנייה של ישראלים רק כ־11 אלף פלסטינים, מהם כ־3,500 עובדים מעבר לקו הירוק. לצד אלה, ההערכה היא שלפני המלחמה עבדו בישראל עוד כ־22 אלף פלסטינים ללא היתר, בעוד שכעת ההנחה היא שמספרם הצטמצם משמעותית ועומד על כ־7,000. גם אם במשרד העבודה מזהים שהלחץ הביטחוני מונע מקבלנים רבים להעסיק שב"חים, הם סבורים כי המחסור בפועלים והרצון של הפלסטינים למצוא תעסוקה בישראל עלולים להגדיל את מספרם בעתיד.
בתחילת 2024 חסרו בענף הבינוי כ־92 אלף עובדים, והמדינה נדרשה לתת לכך מענה. הפתרון הראשון והמיידי לצמצום המחסור היה הבאת עובדים זרים נוספים. טרם המלחמה עבדו בענף הבניין כ־30 אלף עובדים זרים, ובעקבות המלחמה הגדילה הממשלה את המכסות כדי שעובדים אלה יחליפו את העובדים הפלסטינים שכניסתם נמנעה. מספרם בפועל אכן גדל בכ־33 אלף, ל־63 אלף עובדים זרים בסך הכל, אך המחסור לא צומצם במידה מספקת.
פתרון נוסף שהממשלה, יחד עם ארגוני הקבלנים, מעלה מדי כמה שנים הוא החזרתם של העובדים הישראלים אל הענף — מהלך שנוסה כמה פעמים בשני העשורים האחרונים, אך הצליח לגייס כמות מוגבלת של עובדים. במהלך 2024 גיבשה הממשלה תמריצים שנועדו שוב למשוך עובדים ישראלים אל הענף, והציעה מענקים שיכלו להגיע ל־29 אלף שקל בחצי שנה עבור כניסה אל המקצועות הרטובים של הענף, שבהם המחסור הוא החמור ביותר. אך עד סוף 2024 ניתנו מענקים כאלה למאות עובדים בלבד, והמהלך לא הוגדר כהצלחה. אף שנרשמה עלייה במספר העובדים הישראלים, היא הסתכמה בסוף 2024 בכ־20 אלף עובדים בלבד, אך כאמור רובם לא הגיעו אל מקצועות היסוד של הענף.
בכל הקשור לעובדים ישראלים, הדו"ח מזהה שינויים שהתרחשו במגמות בין יהודים לבין ערבים. בנוגע ליהודים, במהלך 2024 כמעט ולא היו שינויים בעיסוקיהם של העובדים בתוך הענף. הדו"ח מסביר זאת בכך שהעובדים היהודים נמצאים מלכתחילה בעמדות מקצועיות וניהוליות יותר, כך שבהיעדרם של העובדים הפלסטינים, העובדים היהודים אינם ממלאים את מקומם. לעומת זאת, בקרב העובדים הערבים־הישראלים המצב שונה: בעבודות שבהן נדרשים פועלים בלתי מקצועיים ועובדי גמר — שני תחומים שבהם נרשמה ירידה בתקופה שלפני המלחמה — גדל מספר העובדים הערבים־הישראלים. מנגד, בעבודות שבהן נרשמה בעבר עלייה, כמו מנהלים, עובדי שלד ועובדי חשמל ואלקטרוניקה, חלה ירידה יחסית במספר העובדים הערבים־הישראלים.
אם לפני המלחמה היו בענף 100 אלף עובדים ערבים־ישראלים ו־129 אלף עובדים יהודים, כיום המספרים עומדים על 114 אלף ערבים־ישראלים ו־135 אלף עובדים יהודים. כלומר, המחסור בעובדים צומצם במהלך השנה, אך בסוף שנת 2024 עדיין חסרו בענף הבינוי כ־28 אלף פועלים.
כאמור, המחסור בעובדים עדיין קיים, וגם אם בדו"ח אין התייחסות ל־2025, גורמים בענף מספרים כי המצב לא השתנה מהותית מסוף 2024. לפי נתוני המשרות הפנויות בענף, גם אם חל שיפור חלקי השנה, הוא לא משמעותי: שיעור המשרות הפנויות בענף הבנייה עמד על 8.4% באפריל 2025 לעומת 10% באפריל 2024. אם ב־2023 כמחצית מאתרי הבנייה לא היו פעילים בשיא המלחמה, שיעור זה הצטמצם. אך ברבעון האחרון של 2024 עדיין כ־9% מהאתרים נותרו סגורים. השלכות נוספות למחסור בעובדים הן עלייה בשכר העבודה וחלקו במדד תשומות הבנייה.
שר העבודה יואב בן צור מסר בתגובה כי ״בעקבות המלחמה נדרשנו לחשב מסלול מחדש, ובפעם הראשונה זה שנים נרשם גידול משמעותי בהעסקת ערבים־ישראלים בענף הבנייה. עם זאת, אנו עדיין מתמודדים עם המחסור בכוח אדם וממשיכים לפעול כדי להביא עוד עובדים שייכנסו לשוק העבודה״.
