תוכנית לשכונה חדשה בין הרצליה לרעננה: 2,800 דירות על קרקע חקלאית פרטית
הותמ"ל תדון היום לראשונה בתוכנית שתחבר בין רעננה להרצליה. התוכנית מציעה הריסת 1,483 יח"ד במבנים בני 1–5 קומות לטובת הקמת 4,616 יח"ד במבנים בני 6–10 קומות, זאת לצד מגדלים בגובה של עד 35 קומות. מתוך כלל יחידות הדיור, כ-600 מיועדות להשכרה
הותמ"ל (הוועדה למתחמים מועדפים לדיור) תדון היום לראשונה בתוכנית תמ"ל 3013, המכונה גם "מתחם שביב". התוכנית שהיא יוזמה של "דירה להשכיר", החברה הממשלתית לדיור והשכרה, ממוקמת בצפון העיר הרצליה, אבל בשטח השיפוט של רעננה וגבעת ח"ן, מדרום לכביש 531. לכלכליסט נודע שככל הנראה השטח המדובר יועבר לתחום המוניציפלי של הרצליה. המתחם החדש ייצר יציאה מזרחית נוספת לעיר וליד התשעה, בפרט למחלף רעננה בן גוריון, המשך ציר שמתחיל בים - דרך הבריגדה עובר במעפילי מרוקו ויוצא למחלף 531.
התוכנית מציעה בינוי של שכונת מגורים חדשה, בשטח 340 דונם שיעודם כעת הוא חקלאי. ע"פ התוכנית, עליה חתומה אדר' עדי אסיף, בשכונה החדשה ייבנו 2,800 יח"ד, כולל להשכרה, בבנייה בגובה של 7-25 קומות, כולל 128,000 מ"ר למסחר ותעסוקה.
השכונה החדשה תהווה המשך פיזי לתוכנית ההתחדשות של שכונת יד התשעה בהרצליה, שנדונה להפקדה רק לאחרונה ע"י עיריית הרצליה. תוכנית זו מציעה הריסת 1,483 יח"ד במבנים בני 1–5 קומות לטובת הקמת 4,616 יח"ד במבנים בני 6–10 קומות, זאת לצד מגדלים בגובה של עד 35 קומות. מתוך כלל יחידות הדיור כ-600 מיועדות להשכרה. בנוסף, כוללת התוכנית שטחי מסחר ותעסוקה בהיקף של כ-84 אלף מ"ר.
ע"פ חוות הדעת הכלכלית שהוכנה עבור תוכנית השכונה החדשה ע"י פז כלכלה, מדובר בקרקע חקלאית, ברובה בבעלות פרטית. בשטח יש כעת גידולי שדה, גידולי פרחים, בתי אריזה וחוות סוסים. בתחום התוכנית אותרו מבנים רבים, כולל למגורים, שניבנו ללא היתר. סיכום ערכי שווי הקרקע מלמד על פוטנציאל הרווח של בעלי הקרקע כתוצאה מקידום התוכנית. שווי קרקע חקלאית כיום הוא 1,500 שקל למ"ר, בשעה ששווי קרקע למגורים באזור זה הוא 10,800 שקל למ"ר. שווי קרקע למגורים להשכרה הוא 3,300 שקל למ"ר, ושווי קרקע לתעסוקה 4,500 שקל למ"ר.
איתי שפרן, מנהל תחום המחקר והייעוץ בפתרונות כלכלה תכנונית, אמר לכלכליסט שבעיניו, אף אחד לא בדק באמת את ההגיון בתוספת שטחי התעסוקה בשכונה המתחדשת והחדשה: "בחמש השנים האחרונות מחוזות ת"א ומרכז הובילו את היקף התחלות הבנייה למשרדים בכל מדינת ישראל. אני מדבר על התחלות בנייה של למעלה מ-3.5 מיליון מ״ר למשרדים בערי המרכז שאינן העיר תל אביב עם ביקוש שמגיע לכשליש מההיצע הנבנה. באף אחת מהתוכניות המקודמות כעת לא בודקים את מאזני הביקוש וההיצע הקיימים והעתידיים כדי לנתח כמה צריך ובעיקר עבור מי. לא מדובר בביקושים חדשים. באזורי תעסוקה שלמים יש היום משחק סכום אפס של מעבר חברה מבניין ישן לחדש באותם מחירים ואף פחות ובמרחק אווירי מזערי. כל הביקוש השנתי למשרדים נע בין 700-800 אלף מ״ר בשנה. בכל הארץ. הצורך הכלכלי לתת לרשויות מענה של ארנונה שאינה ממגורים עבור תוספת יחידות הדיור חייב להפסק. פיתוח אורבני לא צריך לכלול עירוב שימושים אינטנסיבי בכל שכונה. בד בבד יש לחשוב איך מצמיחים ומחיים מחדש אזורי תעסוקה שטרם מומשו או נחלשו. השיח חייב להיות בראייה כוללת ולא פר תוכנית".
