בלעדי
תמריץ לעיריות: מאות מיליוני שקלים על שיווק אלפי דירות
תוכנית של כ־3 מיליארד שקל להאצת הבנייה בענף המגורים תובא לאישור הממשלה בשבוע הבא. ההשקעות המרכזיות הן בתשתיות, במענקים לעיריות ובפיתוח מגרשים בפריפריה
משרדי השיכון והאוצר מקדמים תוכנית של כ־3 מיליארד שקל להגדלת מספר הדירות שייבנו בשנים הקרובות. השיחות על התוכניות מתקיימות כבר כמה חודשים, וטיוטה של התוכנית, שהופצה אתמול למשרדי הממשלה והגיעה לכלכליסט, מלמדת כי היא הבשילה ותעלה לאישור הממשלה בשבוע הבא.
רוב הסכום יושקע בשלושה סעיפים מרכזיים: מיליארד שקל בתשתיות שיאפשרו הקמת שכונות חדשות; 975 מיליון שקל במענקים לרשויות מקומיות שיאפשרו בנייה של לפחות 1,000 דירות חדשות בשטחן; ו־600 מיליון שקל בסבסוד פיתוח של מגרשים לבנייה רוויה בפריפריה.
המענקים הכספיים לתמרוץ רשויות מקומיות נועדו להתמודד עם אחד החסמים המרכזיים לבנייה למגורים: התנגדות ראשי הערים. מקור ההתנגדות הוא שהארנונה שמשלמים תושבים לא מכסים על השירותים שהם צורכים. זאת בניגוד לארנונה שמשלמים עסקים.
בעבר ניתנו תמריצים תמורת שחרור היתרי בנייה, אולם עד כה הכסף שקיבלו הרשויות שימש רק לבניית מוסדות ציבור ולתשתיות הקשורות לשכונות החדשות. התוכנית הפעם תאפשר להזרים כסף לקופת הרשות המקומית לשימוש שוטף על פי צורכי ומדיניות העירייה, גם אם אינם קשורים ישירות לבנייה החדשה.
ערים שישווקו יותר מ־3,000 דירות בשנה ייהנו ממענקים של כ־50 מיליון שקל ויותר. ההערכות הן כי הערים שעשויות ליהנות ממענקים בגובה כזה הן, למשל, נתיבות, אופקים, אשקלון, קריית אתא, לוד ובית שמש. ערים שיאפשרו בנייה של פחות דירות יוכלו ליהנות ממענקים בגובה של כמה מיליוני שקלים בשנה. רשויות שבהן ישווקו ויוצאו היתרי בנייה ליותר מ־4,000 דירות בשנה יזכו למענק מוגדל. התמריצים יינתנו לפי אבני דרך: שיווק מגרשים, היתרי בנייה ואישור אכלוס.
תנאי הסף לקבלת המענקים הוא שממוצע גביית הארנונה לנפש אינו גבוה מ־7,500 שקל בשנה. בנוסף, העיר צריכה לשווק יותר מ־3,000 דירות בממוצע בשנתיים. אם שווקו פחות דירות, צריכה להיות עלייה של 20% במספר הדירות ששווקו בה, בהשוואה לממוצע בשלוש השנים האחרונות בתנאי שייבנו בה יותר מ־1,000 דירות חדשות.
600 מיליון שקל יושקעו בסבסוד עלויות הפיתוח של מגרשים לבנייה רוויה ביישובים שברשימת אזורי עדיפות לאומית של משרד השיכון. זו רשימה של יישובים פריפריאליים עם תושבים במעמד סוציו־אקונומי נמוך. ביישובים אלה הרווח היזמי נמוך, וסבסוד הפיתוח אמור לעודד יזמים לבנות ביישובים אלה. הסבסוד יינתן רק ביישובים שבהם ישווקו לפחות 1,500 דירות מ־2024 עד 2026. במכרזים שנסגרים עד סוף ספטמבר השנה סכום הסבסוד יהיה 60-40 אלף שקל לדירה, ומאוקטובר הוא יצטמק ל־40-20 אלף שקל. בנוסף לכך 150 מיליון שקל ישולמו לרשויות מקומיות לצורך פיתוח תשתיות הנדרשות למימוש תוכניות של התחדשות עירונית כגון פינוי־בינוי.
בעיה נוספת שאותה מבקשים לפתור היא המחסור בכוח אדם בענף הבנייה. להערכת משרד השיכון, בעקבות האיסור על העסקת עובדים פלסטינים חסרים היום כ־35 אלף פועלים. את הפער הזה הממשלה מנסה לצמצם באמצעות גיוס של עובדים זרים, אולם עד עתה הליכי הגיוס האלה מתקדמים בקצב איטי. השקעה של 185 מיליון שקל נועדה לשפר את המצב. חלק מהסכום ישמש להקמת מערך דיגיטלי לזירוז תהליכי מיון עובדים. כ־65 מיליון שקל ישמשו להקלה בדמי ההיתר לעובדים חדשים: עבור עובדים שגויסו במסלול ממשלתי מאפריל 2025 לא ישולמו דמי היתר בכלל, ועבור עובדים שגויסו באמצעות חברות השמה פרטיות דמי ההיתר יקוצצו ב־50%. מהלך מסקרן נוסף הוא הרצון להקים במימון משרד האוצר יחידות שיספקו היתרי בנייה במיקור חוץ.
